תגידו תודה לרוכבי דו גלגלי

פעמים רבות נשאלתי למה טסט-ראשון לא מקדישה חלק מזמנה לסיקור תחום הרכב הדו-גלגלי. מה, אנחנו לא בני אדם? לא עשינו צבא? לא שילמנו אגרה? לא מגיע לנו כתבה מדי פעם? שואלים חובשי הקסדות ותובעים את חלקם, ואת עלבונם. ובכן, דו"גים יקרים, לפני שאני עונה כדאי שתדעו: רוב רובם של חברי צוות הפקת התכנית – העורכים, המגישים, הצלמים, המפיקים – רוכבים בחייהם הפרטיים על אופנוע, קטנוע או קורקינט. אפילו אני בוגר עשרים וחמש שנות רכיבה על קטנוע.

כן, כולנו חובבי מכוניות אדוקים ועם זאת יודעים את האמת – רק דו-גלגלי יכול! רק דו-גלגלי יכול להשאיר אותנו שפויים בכבישים הפקוקים, רק דו-גלגלי יכול (על-אף העושק המתמשך מצד הממשלה) לאפשר לנו להיות בעלי רכב בלי לשעבד את שאריות המשכורת, רק דו-גלגלי יכול ללמד אותנו הכי טוב איך להיות נהגים מודעים. אז אחים אנחנו (ויסלחו לי אלה הזוכרים שנפתלי בנט כבר הזנה את המושג), והסיבה השטחית בגללה לא מצאנו לכם מקום בתכניתנו היא שככה נהוג בתכניות רכב בעולם כולו. יש תכניות שמיועדות לחובבי רכב בעלי שלושה גלגלים ויותר, ויש תכניות אחרות שמיועדות לחובבי רכב בעלי שלושה גלגלים ופחות.

גם אם קיימת מידה לא מבוטלת של חפיפה, מדובר בשני קהלים שונים. אין מה להשוות בין פלוני הרוכב מתוך חדווה, לביני הרוכב רק כדי להגיע בזמן לפגישות בלי להסתבך עם חנייה. אני יכול אמנם להבין את אותו פלוני המביט בדוקאטי או בהארלי בהתרגשות כמעט ארוטית, זה יכול לקרות לי עם פרארי או למבורגיני, אבל בשבילי דו-גלגלי תמיד יהיה בסך הכול אמצעי טכני הגיוני להתנהלות נבונה בעיר. אופנוע לוהט מרגש אותי כמו מצנם. זאת כנראה הסיבה שתכניות רכב מחלקות את העולם לשניים. עניין של תשוקה.

כבעליו של סאן-יאנג דיוק 125 מודל 1997, שלאחרונה מנהל איתי משא ומתן על פרישה לגמלאות, אני מברך את מי שבוחר בדו-גלגלי כרכב עיקרי, או משני. כל אחד ואחת שנוהגים בדו"ג משפרים את איכות חיינו באופן ניכר ומשמעותי. בהיעדר תחבורה ציבורית יעילה, אופנועים וקטנועים הם האמצעי הטוב ביותר להפחתת העומס בכבישים, להקלה דרמטית על מצוקת החנייה, ולחסכון עצום בדלק. לאור אמיתות מוצקות שכאלה, אפשר היה לצפות שהמדינה תעודד מעבר המוני לדו"ג – קדימה אזרחים יקרים, נכון שלא השקענו בתחבורה ציבורית, אבל בואו קחו קטנועים זולים ונוחים, הורדנו מסים, הקלנו בביטוח, התאמנו עבורכם סימוני כביש שלא גורמים להחלקות בגשם, עשינו בשבילכם הכול, שלא תגידו שלא חשבנו על טובתכם, על החתום: שרי האוצר והתחבורה.

לעומת הפנטזיה הזאת, במציאות הקפקאית שלנו קרו בשבוע שעבר שני דברים שונים לגמרי. רוכב אופנוע נוסף נהרג כתוצאה מפגיעה במעקה בטיחות שפילח את גופו כמו גיליוטינה, והכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ בועז טופורובסקי ממפלגת "יש עתיד" לחייב סימון זוהר על קסדות רוכבי אופנועים. זאת אומרת שבעתיד הקרוב נוכל לראות הרבה יותר טוב את המסכנים שיחליקו אל מותם במפגש עם מעקה "בטיחות". כל הכבוד טופורובסקי, מי הרשע שאמר שלדוגמנים אין שכל?

משרד התחבורה טוען שאין כסף לשנות את מבנה כל מעקות הבטיחות בישראל. אין כסף? הכרזתם על תחרות בין סטודנטים למציאת פתרון זול לבעיה והגעתם למסקנה שאין כסף? אז אם גם אתם שואלים איפה הכסף, הינה דוגמה לתשובה חלקית: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה לנו כחצי מיליארד שקל בשנה, חלק נכבד מהתקציב שלה – כ-160 מליון שקל מיועד לרכישת ניידות עבור משטרת התנועה והפעלתן.

למה המשטרה צריכה תרומה כל כך גדולה לרכישת ניידות? כי המשטרה משליכה 690 מיליון שקל בשנה בניסיון בלתי אפשרי לאכוף את החוק המטומטם נגד שימוש בקנביס, למשל. תתכבד המשטרה ותרכוש ניידות מתקציבה, והופ, קופת משרד התחבורה גדלה ב-160 מליון שקל בשנה.

תסגרו את הפעילות המיותרת של הרשות הבזבזנית לבטיחות בדרכים, שמשקיעה הון בקמפיין זכוכיות-מתנפצות מגוחך, ויש לכם עוד לפחות 200 מיליון שקל בשנה. יכול להיות שבכסף הזה אפשר להציל חיים? אולי, מי יודע? בזמן שאלה האמורים לדאוג לציבור מבזבזים זמן וכסף, מספר ההרוגים בתאונות אופנועים עלה השנה ב-30 אחוז.

כעורך טסט-ראשון וכחובב נהיגה, אשמח מאוד אם מישהו ירים את הכפפה ויפיק תכנית טלוויזיה שתעסוק ברכב דו-גלגלי. זה יהיה צעד חשוב לקידום התרבות המוטורית המדשדשת שלנו. בינתיים, עד ש"הרוב הדומם" יבחר לחיות כחברה אזרחית מתוקנת וייתן בראש לפוליטיקאים לא ראויים, רוכבי הדו"ג דומים קצת למשתמשי הקנביס (להבדיל, להבדיל, נא להירגע). אלה וגם אלה קבוצה לא קטנה באוכלוסיה, פאסיבית ורדופה, שסופגת בהכנעה את ההתעמרות המורעפת עליה בשפע.

גם אלה וגם אלה סובלים מאותה צביעות שלטונית, שמעדיפה להתעלם מהשכל הישר ולשקר לציבור בגלל אינטרסים לא ראויים. קח ג'וינט, ח"כ טופורובסקי, לפני שאתה ממשיך לקדם את הצעת החוק שלך להדביק פס זוהר שיפתור את כל הבעיות, או שגם אתה, כמו יו"ר המפלגה שלך, מעולם לא עישנת סמים קלים? יכול להיות, כי הצעת החוק המטורללת שלך מרמזת על כך שאולי פיתחת חיבה לחומרים קשים דווקא.

והערה לטוקבקיסטים: לפני שאתם כותבים שרוכבי הדו-גלגלי למיניהם נוהגים בצורה מסוכנת, ושהם אשמים בכל תאונות הדרכים שקורות להם ולאחרים, תזכרו שנהגים מחורבנים, שלא לומר בני אדם מפוקפקים, באים מכל שכבות העם ובכל צורות כלי הרכב. הסטטיסטיקה יכולה לקבוע בקלות שגם אתם כאלה. תודה מראש על הסובלנות והאיפוק.