עוד לפני שנעלם הטעם בפה שהשאירה לנו הלקסוס IS ההיברידית החדשה במבחן שערכנו לה, הספקנו לקבל בראש מהסדרה 3 של ב.מ.וו שהתחשמלה גם היא על הדרך. אם עד לפני שנים בודדות בלבד, טכנולוגיית הכלאיים שויכה בעיקר לפריוסים ושאר קופסאות אוכל על גלגלים, הרי שבשנים האחרונות, יצרניות הרכב מצאו יישומים כוחניים בהרבה לחשמול.
בקיץ 2012 חשפה ב.מ.וו את הגרסה ההיברידית, זמן קצר לאחר החידוש של הסדרה כולה, כדי שתשמש כגרסה החזקה ביותר עד לחשיפת ה-M הכוחנית. זו בינתיים הגיעה בדמות ה-M4 שבה ננהג בקרוב, אבל מכונית היברידית חזקה?! כן, המנועים החשמליים מסוגלים אמנם להניע את המכונית למרחק קצר מבלי להעיר בכלל את מנוע הבנזין, אבל גם יכולים להוות מעצימי ביצועים יעילים במיוחד.
אז לקחנו את ההיברידית החדשה מיד עם הגעתה לישראל למבחן מקיף שבו למיטב זיכרוננו, לא נהנינו כך מעולם במכונית שתוכננה לשמור על הסביבה.
האבזור של השכן עשיר יותר
בכל פעם שהזדמן לנו לנהוג בסדרה 3 החדשה של ב.מ.וו, התענגנו על העיצוב שלה. אם בשנים האחרונות המשפחתית היוקרתית של ב.מ.וו לא ממש החליטה אם היא ספורטיבית או מכובדת, הרי שבדור האחרון, היא הכל יחד. איך זה יכול להיות? כל מי שמביט בה, מוצא בה משהו אחר, בדיוק מה שהוא מצפה למצוא. המתבונן ששייך לעולם חובבי הנהיגה, יאמר שהיא נראית חדה ואגרסיבית ואילו הנהג הקונבנציונלי שהפרוטה מצויה בכיסו, יאמר שהיא נראית מכובדת, אלגנטית ואפילו קלאסית. כולם צודקים.
גם תא הנוסעים שלה מקנה את אותה אווירה. הכל שם מונח לאחר מחשבה, הכל מאורגן ואין בה הפתעות רעות. איכות החומרים גבוהה במיוחד בדור האחרון וגם הירידה לפרטים בכל הקשור לגימור מרשימה. המושב הקדמי של הסדרה 3 ההיברידית הרגיש לנו פתוח מדי, כלומר לא מהחובקים והספורטיביים ביותר, אבל היה נוח ונעים מאוד לנסיעות ממושכות. עם בסיס גלגלים של 281 ס"מ, גם המושב האחורי שלה הפך להרבה יותר מרק אפשרי בדורות הקודמים - הוא מרווח ומפנק מאוד לישיבה.
למרות כל הפאר, ההדר והמרחב המוצע, מצאנו משהו אחד להתלונן עליו וזה האבזור. מחירה של הגרסה ההיברידית עומד על 426,000 שקלים ולצד תג מחיר שכזה ולעצם הנהיגה במכונית של ב.מ.וו, אפשר לצפות שיהיה בה אבזור עשיר ברמה כזו, שיגרום לשכן שלכם עם הטויוטה קורולה או המאזדה 3 החדשות להתכווץ כמו חשופית שעלתה על שביל מלח כשיראה אותה. אבל זה לא כך. יש אמנם בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע סבבה לגמרי עם חיבורים חיצוניים ובלו-טות', בקרת שיוט ו... שום דבר חריג מעבר לכך. רוצים יותר? תשלמו יותר.
בנזין, חשמל ועשן צמיגים
לא באמת חשבנו לפני נסיעת המבחן שהסדרה 3 ההיברידית תהיה איטית, בשום צורה של ספירת זמן או קמ"שים. זו לא נבואה, אלא היגיון פשוט שכן עוד לפני שמכניסים למשוואה אלקטרונים חופשיים, בחזית שלה מוצאים את מנוע ה-6 צילינדרים בנפח 3 ליטרים שלו יש שני מגדשי טורבו, מצנן ביניים, הזרקה ישירה ועוד כמה רכיבים שעוזרים לו להפיק 306 כ"ס בין 5,800 ל-6,000 סל"ד וגם 40.7 קג"מ בכל התחום שבין 1,200 ל-5,000 סל"ד. כל זה ועוד קצת (קראו בהמשך) עובר אל הגלגלים האחוריים דרך תיבה עם 8 הילוכים.
עכשיו בואו נדבר על חשמל. מתחת לרצפת תא המטען של הגרסה ההיברידית ובמקום הגלגל החלופי (הצמיגים הם מסוג ראן-און פלאט) מוצאים סוללה שמספקת למנוע החשמלי את היכולת להפיק 55 כ"ס ו-21.4 קג"מ ולהעלות את מספר הסוסים באורווה המשותפת לכדי 340 כ"ס. על הנייר, הגרסה ההיברידית תצמצם את צריכת הדלק הממוצעת (נתון יצרן במצב אופטימלי) לכדי 17 קילומטרים לליטר לעומת 13 קילומטרים לליטר בגרסת ה-335i ה"רגילה".
נשמע מבטיח? גם מקיים. במבחן שלנו, עם המון איפוק ונשיכת שפתיים לנעוץ את הדוושה הימנית ברצפה, הצלחנו לנסוע למרחק של כ-3 קילומטרים במהירות של עד 40 קמ"ש על חשמל בלבד (מסוללה טעונה לגמרי) שזה שווה לזחילה בפקק המייגע באיילון מקיבוץ גלויות ועד כמעט ל"השלום", רק עם חשמל. מנגד, המנוע החשמלי מסייע למנוע הבנזין כאילו היה מגדש טורבו נוסף בהאצות, רק שאינו מבזבז דלק. ובכל זאת כמה דלק היא בזבזה? במבחן שלנו, שכלל נהיגה ספורטיבית למכביר, היא סיימה את היום הראשון עם 12 קילומטרים לליטר. אולם את היום השני הרגוע יותר שכלל כשעתיים בתנועת הבוקר והערב של גוש דן וגם שיוט נינוח באוטוסטרדה, היא סגרה עם 14.5 קילומטרים לליטר, כך שיש אפקט חסכוני לחשמל.
כשבכל זאת נעצנו את הדוושה ברצפה, הגענו מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 5.3 שניות שזה עשירית שניה יותר מגרסת ה-335i. למה? הרי החשמל ותוספת הכוח אמורים היו לזרז את העניינים לא? כן, אבל הגרסה ההיברידית כבדה ב-135 קילוגרמים מאותה 335i (1,730 ק"ג לעומת 1,595 ק"ג). אולם את בחינת זמני ההאצות מ-80 ל-120 קמ"ש, היא סיימה תוך 4.2 שניות וזה ממש מהר. עם זאת, למשקל הזה מצאנו חיסרון נוסף, בסעיף הבא.
נוחה מאוד, מתנהגת קצת פחות
כשטורקים את הדלת ויוצאים אל הכביש, אפשר להתרשם לטובה, מאוד לטובה מרמת נוחות הנסיעה שהסדרה 3 ההיברידית מקנה לנוסעיה. המתלים שלה סופגים את חוסר השלמות של הכבישים בצורה מעוררת השתאות, שכן ממכונית שאמורה לארוז ספורטיביות במזוודת היכולות שלה, ציפינו למתלים קשיחים בהרבה. הסדרה 3 ההיברידית גם שקטה מאוד וכשהיא מפנה מההתעסקות את רעשי הרוח והכביש, אפשר להתענג על צלילי המנוע ועל שריקות הטורבו.
אבל מאחר וזו מכונית ב.מ.וו, עם שפע של כוח בחזית ועם המון טקס בישבן, היא נדונה להיבחן גם במימד ההנאה שהיא צריכה לתת לאוחז בהגה שלה, באותם ימים של שגעת, של אטרף בכביש מסולסל במעלה הר כלשהו. כשסופרים קמ"שים, לב.מ.וו הזו יש יותר להציע ממה שניתן לבקש. רק נוגעים לה בנקודה הרגישה והיא עפה קדימה בנחישות, גם כשהכביש מתפתל לה חזק מול גריל הכליות.
אבל לא צריך יותר מדי קילומטרים כדי להבין שהאחות המחושמלת הזו כוילה קצת אחרת, לאופי קצת יותר נינוח. למה קצת? כי רק כשדוחקים אותה חזק מאוד מעל לגבולות ההיגיון, מגלים שיש לה מעט פחות תחושה בהגה (דיוק יש בשפע) ומעט יותר נטייה לתת היגוי בפניות הדוקות במיוחד. אולי בגלל הרכות במתלים, אולי בגלל תוספת המשקל של 135 ק"ג שגורמת לה לרצות טיפטיפה יותר להרחיב את קו הפניה. מנגד, מגיעות לה מחמאות על שילוב כוח החשמל בתאוצה באופן ליניארי ושימוש בכוח הבלימה לטעינה מבלי ליצור חוסר איזון בבלימה.
שליש דרך לחישמול מלא
מעט לפני המבחן לסדרה 3 ההיברידית, בעת ביקור בגרמניה, נקלענו לאולם תצוגה מיוחד שהקימה ב.מ.וו עבור המכונית החשמלית מתוצרתה i3. לפי העניין שהיא משכה מהציבור ולפי הביקושים שעוברים את יכולת הייצור, ב.מ.וו בדרך לחשמל כמעט כל מה שזז. הסדרה 3 ההיברידית, או כפי שהלוגו עליה אומר, אקטיב הייבריד, היא תצוגת יכולת מרשימה של ב.מ.וו להיכנס לעולם ההיברידי שנשלט בעיקר על ידי המתחרה היפנית לקסוס.
הכוח הדהים אותנו, הביצועים מתחו אותנו, תא הנוסעים הרגיע אותנו, ההתנהגות שעשעה אותנו והמחיר גרם לנו לרצות להיות מבוססים יותר. הסדרה 3 ההיברידית מצליחה לאחוז את המקל הזה בכל קצות ענפיו וממש להרשים. עכשיו רק נשאר לראות אם 426,000 שקלים זה משהו שקיים אצלכם בעו"ש.
עוד על ב.מ.וו בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים