סביר להניח, שאדם שיכול לשחרר מכיסו 460 אלף שקלים בתמורה למכונית חדשה, לא חרד לעו"ש כשמחט הדלק מגרדת את תחתית המכל. כשנוהגים בב.מ.וו 435i, ולרגעים מדמיינים שהכסף גדל על העצים (אבל זוכרים שאת הדלק משלמת היבואנית), אין פסול בלדמיין שלקחתם את מקומו - ואת הרגל אפשר להדביק לרצפה עם חיוך אימבצילי - סתם כך להתמוגג מצליליו של מנוע ה-6 צילינדרים ו-24 שסתומיו, שרק מבקשים שינגנו עליהם בכל הזדמנות.
אם יש משהו שב.מ.וו משתדלת לבצע בעקביות בשנים האחרונות, זה לבדל את עצמה מעצמה. זה נראה מחד כמו הסתעפות מיותרת (ע"ע X6 או 5GT), אך יש כאן קריאת תגר על הנורמה, המתחרות הגרמניות, ובעיקר מול דגמים מעוצבים (ונישתיים) כמו אודי A5 קופה.
אז עכשיו מתייצבת לבכורה מקומית ב.מ.וו סדרה 4 קופה, שאיננה תולדה של סדרה 4 אלא "ספין אוף" מתוך סדרה 3, שוויתרה על גרסת 2 דלתות עצמאית לטובת מכונית טובה ממנה, חטובה, ונחשקת בהרבה (כך הם מעריכים). אולם, מחמאות לחוד וביצועים לחוד: האם סדרה 4 קופה, נוכח כל ההשקעה, מצדיקה את המצאתה?
המעטפת, ומה שמתחת ומסביב
קו דמיוני מחבר בין סדרה 3 לסדרה 4 קופה, והאמת היא שהעסק מתחיל להתעצב למשהו די נאה כשמסתכלים על התוצר הסופי. סדרה 4 היא מכונית בריונית, זורמת ומגובשת, אפילו מפתה בכפוף לצבע הנכון (הלבן קצת רדום) ושרירית כמו מתנקשת חסונה.
היא משדרת קרירות טכנולוגית. דומיננטיות. מבט קדמי מאיים מפלס את דרכה בין הנתיבים העמוסים, ולמטה סנטר כוחני שמעליו לוע קטן, הכליות המפורסמות וקו מותניים בולט שממשיך אל פרופיל נמוך עם דלתות קופה ענקיות, כבדות ונטולות מסגרת. אין ספק שהיא מספקת את חוש הראייה בכל מה שנוגע לאפקט הוויזואלי (אבל מומלץ צבע אחר שמדגיש את קימוריה המעטים).
ההשקעה ברושם החיצוני, בין אם זה שמרני או קצת יותר נועז מהרגיל לטעמכם, מסתירה את כל מה שקורה מתחת לפני השטח, שכן מבעד למעטפת זו מכונית שונה במהותה מסדרה 3, למעט מכסה המנוע, אותו הן חולקות. היא ארוכה ממנה, רחבה יותר וקצת יותר נמוכה. גם בסיס הגלגלים צמח ל-2.81 מ' (תוספת של 5 ס"מ) שיהיה מקום בתא המטען ולרגליי שורה שתיים, וגדילה נרשמת גם במפשקי הסרנים מאחור ומלפנים. כל זה, הסב אותה למכונית בעלת משקל הכובד הנמוך ביותר מכל סדרות ב.מ.וו. מצד שני, היא גם הוסיפה כמה קילוגרמים - מעל 1.5 טון.
הרבה עור, מעט מכשור והנדסת אנוש מעולה
בין אם נכנסים או יוצאים, כובדה של הדלת מורגש בכל משיכת ידית על מפרקי הידיים, ולו רק כדי להזכיר לכם שאין עוד זוג דלתות מאחור למקרה שלקחתם אתכם אדם מבוגר. אחרי זה אפוא, הכול מתחיל להיות הרבה יותר קל ומזמין.
המושבים של הנהג והנוסע מצוינים, ומעוצבים בסגנון חצי באקטים שלוכדים את השניים אבל לא מועכים אותם כמו קונכייה. תנוחת הישיבה, כנהוג במכונית קופה היא שערה וחצי מהרצפה, ובזכות תכנון שמתאים כמעט לכל מידה, הם מציעים את הטוב משני העולמות: תמיכה מעולה לכלוב הצלעות, מרווח לירכיים וכן אחיזה טובה לאזור האגן (כולל בסיס מתארך אם אתם זקוקים לעוד ריפוד בסמיכות לרקטום).
איכות החומרים די סטנדרטית לב.מ.וו, כלומר גבוהה ואחידה בכל המשטחים, להוציא בתיחום הקונסולה הראשית שנראה קצת פשוט. דגם המבחן שעטוף באבזור לאקצ'רי הינו הבסיסי בסדרה, וכולל גוון אדמה בשילוב שחור, חישוקים מרובי צלעות, קצת כיתובים לצד קשתות הגלגלים, ולא הרבה מעבר לזה בצדדים הקוסמטיים. בהמשך הרשימה ההיקפית כניסות USB ו-AUX, בקרת שיוט, זיכרונות למושבים החשמליים ומערכת ראייה לאחור.
הנדסת האנוש בסדרה 4 היא ללא דופי. ב.מ.וו היא תמיד מכונית שמוכוונת לנהג, מתייחסת אליו, וזה עומד לזכותה (גם) כשצריך לשלוח את הזרועות לכוון בקרת האקלים או מערכת השמע (נשלטת מגלגל ההגה). את השליטה על שאר המערכות המרכזיות תעשו דרך בורר Idrive, שאחרי שלומדים אותו (עניין של כמה דקות) ומדפדפים בין התפריטים מגלים שהממשק קליל להבנה: מהיר, קריא ומונגש.
המרחב הפנימי מתאים לארבעה, אולם שניים מאחור ירגישו את הדוחק גם מהתקרה וגם מהמושבים הקדמיים. פתיחת דלת תא המטען מגלה פתח גדול אבל עומקו מוגבל בצדדיו. כבר אמרנו שזו מכונית קופה?
נהמות ולחיצות
רוב האנשים בארץ נוהגים במכונית עממית. מכנה משותף נוסף הוא שחלק גדול מאתנו גם שורף את הזמן בפקקים ויוצא מדעתו. אולם כל תחושה כזו, מייגעת ככל שתהיה, בטלה בשישים כשמתחת לאף שלך מושתל מנוע בנזין ששה צילינדרים טורבו (טווין סקרול) עם 306 כ"ס ו-40.8 קג"מ, שרק ממתין בקוצר רוח שישחררו אותו מחלם נתיבי איילון. כי ברגע שהשערים נפתחים והסוסים פורצים החוצה בדהרה, זה בהחלט לא אמא אדמה שקימטה את האספלט תחתיך, אלא קרם בוואריה.
ה-435i היא בעצם מנוע עם מכונית, בשידוך לתיבה מהודקת. כל מה שמסביב לה נורא יפה, מרשים, מלהיב ומפואר אבל הפנינה הזו, סערת הבוכנות שאצורה מתחת למכסה הלבן, היא חתיכת מפלצת עם כנפיים. היחידה כל כך גמישה, כל כך משדלת לחטאים, שהיא מאפשרת לכם מצד אחד להיות שלווים ב-110 קמ"ש או בדרך לסידורים הרגילים, ומצד שני - מרימה להנחתה ברגע שהאוזניים קולטות מה עשוי להתחולל כאן, אם באמת נמעך את המצערת עד הסוף.
ומה שקורה, זה שהגוף מתכווץ פנימה אל המושב, ואתם ב-100 קמ"ש אחרי 5 שניות על השעון. יוצאים לעקיפה? 80-120 קמ"ש ב-3.2 שניות והשארתם את כולם פעורי פה. כל זה, אם לא מובן, עובר לגלגלים מאחור בסיועה של תיבת הילוכים אוטומטית 8 מהירויות מתופעלת מגלגל ההגה. והיא מסוג התיבות שיכולה לטפל בגחמות במקצוענות של נהג מירוצים מיומן, וזאת בזכות פעולה מדויקת, מגובה גז ביניים ובעיטה ממערכת היניקה והפליטה שתחדור לכם אל חדרי הלב.
עולים לכבישים הנכונים
כדי לחוות את ה-435i במלואה, עד כמה שזה ניתן במגבלות המקומיות, היא חייבת שני דברים כדי לרתום את היכולות שלה לנהג: כביש עם ה-מ-ו-ן פיתולים, קצרים וארוכים, ולהיות נעולה קבוע על מצב 'ספורט' עם התערבות מסוימת של בקרת היציבות. אם תמזגו את שני האלמנטים האלו ותנדדו לכבישים טובים מספיק שמסוגלים להכיל אותה, לא תרצו לשוב הביתה עד רדת החשכה.
החוויה בסדרה 4 נחלקת לרמות שונות של אגרסיה, כי הדיאלוג של הנהג עם המערכת והמינון העוצמתי מותנה בכוח שתפעילו על השלדה: אם תהיו הססנים מידי, היא לא תנעץ חזק את השיניים ולא תבינו על מה המהומה. אבל, אם סלולה מולכם חתיכת דרך שמנה, פתוחה ומתעקמת, ותיקחו פיקוד על התיבה האוטומטית דרך המנופים, צפויה לכם חווית נהיגה יוצאת מן הכלל.
ההיגוי, השלדה, הבלמים, הכול מתפרץ החוצה בביצוע מרתק, והיא הופכת בשנייה אחת למכונית תיור שנדמה שהרגע יצאה מהפיטס לעוד הקפה בהוקנהיים. היא פונה בחדות, לופתת את הכביש, מפגינה איזון עילאי בהעברות משקל, היא תשמור לכם על הקו שתבחרו ותכשכש בישבן תחת פרובוקציות. היא פשוט מתמסרת לנהג בחדווה.
אחרי כל זה, עלה חשש להישאר על אדי בנזין. אבל הצריכה עמדה על כ-7 ק"מ לליטר תחת מאמץ, ועד 12 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית. מה בכל זאת חסר בנהיגה תובענית? אולי קצת יותר תחושה מההיגוי, אבל זה באמת בקטנה.
עם ערימת מחמאות, נדמה ששום דבר לא ישבש את החגיגות. אלא שאותה דו פרצופיות, יכולה לגבות מחיר בכבישים נחותים ברמתם. הנוחות הכללית היא בסך הכול טובה, שכן הריסון במצב 'קומפורט' מסנן את המפגעים היטב, והיא אפילו מסוגלת לדלג מעל בורות ולמזער הפרעות לנוסעים. אולם, יהיו נהגים רגישים שיחושו בתנודות חובטות של המתלים על קרקע קצת מרוסקת, וכן קיימת תהודה קלה בחלל הפנים.
מחיר גדול, מדינה קטנה
ב.מ.וו 435i היא מכונית פנטסטית. יש לה מנוע מוחץ, תיבה אוטומטית צייתנית, הופעה אטרקטיבית והתנהגות כביש - בתנאי שהמתג נעוץ במצב הרצוי - מהמענגות שאפשר לספר עליהן. במחיר של 460 אלף שקלים, בודדות המכוניות שדומות לה.
מנגד, יש לה בעיה אחת שאיננה באשמתה, בעיה שהיא למעשה משותפת לכל מכונית שמתחרה על ליבו של הנהג הדינמי בישראל: תשתית אומללה (ולא נשכח את המצלמות, כמובן).
סדרה 4 היא מכונית שמתחננת לכביש איכותי, כשר לפעילות קיצונית, מהיר, בעל אחיזה גבוהה ושיכול למקסם את תכונותיה, מפני שאת תפקידה כמכונית שיוט גומאת מרחקים עושות גם האחרות, וטוב לא פחות ממנה.
לכן, תאלצו לקבל החלטה קצת קשה: ב.מ.וו 435i היא יצירת מופת כשסוחטים ממנה את המיץ ונשאבים לעולם של צלילים מחרמנים. אך החיים בישראל, מה לעשות, לא מתנהלים 24/7 במסלול מירוצים או בכבישים נידחים. זה לא נורא כמובן לחלוק איתה את הימים והשעות - להפך, זו זכות גדולה. אולם, היא איננה משהו יוצא דופן בטווח המחיר הזה כשאתם סתם משוטטים במרחב המחיה הרגיל שלכם.
בסופו של מבחן, נשארים עם תחושה מעורבת, שכן המסקנה היא די פשוטה: זה מתסכל לדעת מה מסוגלת לעשות ה-435i, ולא לעשות עם זה כמעט כלום.
עוד הרבה על ב.מ.וו בוואלה! רכב
עוד מבחני דרכים בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל