פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האם האופנוע שלך באמת מתאים לך?

      חזק יותר. גדול יותר. מהיר יותר. כאלה אנחנו ואין הרבה מה לעשות עם התכונה הכל כך אנושית הזאת. יחד עם זאת, במקרה של רכיבה על אופנועים יש משמעות לחוסר ההתאמה בין אופנוע החלומות ומה שמתאים לך. בעיה

      במסגרת המסע שלי לאורך הדרך המפותלת אותה עובר האופנוען הישראלי באמצעות הכלים עליהם הוא רוכב בקריירה הדו-גלגלית שלו, אני פוגש הכל מהכל. מקטנועים ועד אופנועי קצה משוכללים, צעירים ומבוגרים, חסרי ביטחון ובעלי ביטחון עצמי מופרז, רוכבי כביש שטח ומה שביניהם. באופן מובהק ניתן לומר שהמחשבה על הכלי הבא שלך, היא נקודה שאיננה נותנת מנוח. הצורך התמידי בשדרוג אליו תוכנתנו כקורבנות שיווק של תרבות הצריכה המערבית, כנראה לא יפסח גם עליך. כן, גם אתה או את.

      העניין הוא שרובנו חולמים על מהירות וביצועים באוטופיה כזו או אחרת, במקביל לעובדה שרובנו מתניידים על קטנועי פשרה במרבית המקרים. ואז, כשכבר מגיעה ההזדמנות לעלות לאופנוע - מגיע גם הפיצוי. אתה חושב לעצמך שאם אתה כבר משקיע וקונה, הרי זה צריך להיות תואם ככל הניתן לחלום שלך. והתאפקת, ואולי אפילו סבלת עד עכשיו, אז הנה מגיע גם תורך ליהנות. וכמובן שזה גם מתקבל על הדעת.

      בחרנו להתעסק עם הסוגיה שתוקפת אותך עם רגע ההחלטה ללכת על זה ולעבור לאופנוע: באיזה נפח לבחור? יספיק לי 600 או שכבר כדאי 1,000 סמ"ק - כי למי יש כוח לבחוש בתיבת ההילוכים? או בתחום השטח והאינדורו בפרט, שם פריסת הנפחים מונה שלוש קטגוריות נפח ולכל אחת מהן 2 תצורות מנוע (2 או 4 פעימות): איך בוחרים נכון את הכלי שיספק את המהווים האופנוענים שלך מצד אחד ומצד שני יתאים לצרכיך ולא יסכן אותך? (לא פחות חשוב). ובכלל, למה נפח גדול צריך להיות כרוך בוויתורים וחסרונות כלשהם? הבנת התשובה לשאלה הזאת תלויה באינטליגנציה הרגשית שלך, אז תנסה להתחבר.

      אירוע מסיבת יומולדת 5 לסוכנות דוקאטי והיבואנית ליגל (קובי ליאני)
      כמה אקזוטי זה אקזוטי מספיק?

      אופנועי כביש

      נתחיל דווקא מעולם אופנועי הכביש. האם ללכת על אופנוע כביש תיור או ספורט-תיור? אולי בכלל סופרספורט? שכן הם נראים הכי טוב בעיני רוב המתבוננים. מה אפשר לעשות עם סופרספורט ביום יום ואיזה רמת רכיבה דרושה על מנת לשלוט בכלים המיוחדים האלה? יש לי עוד כמה שאלות בעניין אבל לא נרצה להכביד יותר מדי.

      בגדול אופנוע סופרספורט דורש מהרוכב רקע וניסיון באופנועים שאינם כאלה, וזאת מכיוון שהוא מתנהג ככל אופנוע אחר, רק שהכל מוקצן בו: התאוצה והבלימה ויחד איתם העברות המשקל המשפיעות על היציבות ואחיזת הכביש של הכלי. הזריזות גבוהה יותר וזה בא על חשבון הרגשת היציבות והביטחון. נוקשות השלדה והמתלים מיועדים לעמוד בעומסים הנגזרים מרכיבה בכבישים מפותלים במהירויות גבוהות. 150 קמ"ש עבור הכלים האלה זאת לא מהירות גבוהה. בנוסף יש להבין שאופנועים אלה מתפקדים היטב רק כאשר תנאי האספלט נעים בין טוב מאוד למושלם, וכאשר זה לא המצב מדובר בכלים שימהרו לנשוך רוכב שאינו מיומן דיו בזיהוי התנאים הלא מתאימים ותפעול האופנוע תחת המגבלות הייחודיות לתנאים אלה.

      בתוך עולם הסופרספורט יש 2 נפחים עיקריים: 600 סמ"ק ו-1,000 סמ"ק. הסופרספורט הראשון שלך (בהנחה שצברת את הרקע הנדרש על אופנועים אחרים קודם לכן) צריך להיות בנפח 600 סמ"ק. הסיבה העיקרית היא זמינות הכוח של המנוע. במנועי הליטר תמצא עוצמת מנוע אדירה בכל טווח הסל"ד שבין 5,000 ל-12,000 פחות או יותר, כשמדובר בקרוב ל-200 כ"ס בהספק המרבי. לא עניין פשוט לשליטה. בכלל לא. בשילוב הזמינות הגבוהה של כוח התאוצה במנועים האלה, מתקבל אופנוע שיותר דומה לרקטה. האחיזה הלא מושלמת בחלק לא מבוטל של הכבישים גורמת לכלים האלה קושי רב בהורדה יעילה של הכוח לקרקע וזאת גם הסיבה שכיום לרובם יש מערכות למניעת סחרור והחלקה של הגלגל האחורי או לפחות בקרת מחשב למפת ההזרקה עם שלושה מצבי רוח: גשם, רגיל ו"מחזיק רישיון לשעבר".

      ומה קורה בנפח ה-600? גם שם מדובר על כ-120 כ"ס ואף יותר בהספק המרבי וזה לא מעט בכלל על כלים ששוקלים כ-20 ק"ג פחות מאלה בנפח הגדול יותר. אבל זמינות הכוח ב-600 סמ"ק שונה בצורה משמעותית. מנוע 600 סמ"ק אופייני מייצר כוח יעיל לתנועה סביב ה-7,000 סל"ד וכוח משמעותי לתאוצה החל מכ-10,000 סל"ד. תקרת הסל"ד במנועים האלה גבוהה עד כדי 15,000 ויותר, כך שמדובר ברצועת הספק טובה וזמינה - אבל עבור הרוכב המיומן.

      הרוכב הלא מיומן יתקשה לשמור את המנוע בסביבת הכוח המשמעותי שלו לאורך הרכיבה ולכן מסתכן פחות במהירות יתר הנגרמת עקב תאוצה לא מבוקרת - משהו שמאוד קל להיגרר אליו אם אתה על כלי בנפח 1,000 סמ"ק. ואתם יודעים מה ההבדל בין מצב על הכביש שגורם לך חיוך לבין מצב חירום? 20 אחוז יותר מהירות ממה שתכננת. ב- 1,000 סמ"ק זה קורה הרבה יותר פעמים. ב-600 צריך להתכוון לזה ואפילו להמתין לזה, קצת.

      עניין נוסף הוא הביטחון העצמי של הרוכב הנגזר ישירות מיכולת השליטה הטכנית שלו. אם אתה מבין שאתה לא מספיק מיומן בהפעלת הכלי בצורה מדויקת - אתה עושה זאת במידת מעורבות מסוימת של פחד וחשש - וזאת דרך בטוחה לתהום הטעויות וקבלת ההחלטות הלא נכונות. אם המשפט האחרון מתקיים על כלי בנפח 1,000 סמ"ק - אתה בבעיה. אבל, כפי שאמרתי בתחילה, מספיקה פעם אחת לחוות תאוצה של 1,000 סמ"ק על כביש טוב ואתה שוכח את כל המשוואות, את קול ההיגיון את האישה והילדים בבית. מה אמרת?! שלך יש שליטה עצמית?! בטח, תראה לי אחד שלא חושב שהשליטה העצמית שלו היא לפחות כפול ממה שהיא באמת. נו טוב, לא אמרתי שיהיה קל לבחור.

      סוזוקי GSXR750 (ניר בן טובים)

      אופנועי שטח

      עולם השטח הוא מיוחד בעיקר עקב היכולת ליהנות ממגוון היכולות הגבוהות של הכלים המודרניים בחלק גדול מאוד מסך זמן הרכיבה הכולל, כלומר זמינות פאן גבוהה. משהו שבעולם הכביש קשה עד בלתי אפשרי להשגה אלא אם תבואו להתאמן במסלול. בשטח אתה יכול לצאת לאזורים מבודדים יותר ביתר קלות ושם לתת דרור ליכולת השליטה הטכנית שלך. אם אתה ממוגן כמו שצריך אתה גם יכול להרשות לעצמך סגנון רכיבת 'אנדורו' - כלומר טכני ואיטי באופן יחסי המספק המון כיף ביכולת ההתגברות על התוואי הקשה במחיר נמוך יחסית של סיכון. יחד עם זאת ועם כל המיגון האפשרי, רכיבת שטח בתוואי מהיר כדוגמת ספורט ה'ראלי' או ה'מוטוקרוס' הוא לעיתים מסוכן לא פחות מכביש.

      אופנועי השטח המודרניים מצוידים במערכת מכלולים איכותיים כבר במצבם המקורי, וקל למצוא כלים בעלי שלדות מצוינות, מתלים ובולמי זעזועים מתקדמים ויכולות דינמיות גבוהות בלי כל שיפור נוסף. בתחום המנועים קיימות שתי משפחות: 2 פעימות ו-4 פעימות. האופנועים בעלי מנועי 2 הפעימות מאופיינים במשקל כללי נמוך יותר והתנהגות זריזה מאוד בתחום ההיגוי - מה שגם דורש הרבה עבודת גוף על מנת לשמור אותם בקו הרכיבה הנבחר לעומת אלו המצוידים במנועי 4 פעימות שלהם שמירת קו מובנית גבוהה יותר ויציבות טובה יותר.

      הבדל מהותי נוסף הוא אופי בניית הכוח וזמינות המומנט בין 2 פעימות ל- 4 פעימות, כאשר ב- 2 פעימות מדובר במנועים יותר מתפרצים המקשים על הורדת הכוח לקרקע, אם תנאי האחיזה אינם טובים - וזה מצב בו פוגש רוכב השטח לעתים תכופות. מנועי ה- 4 פעימות מציגים הורדת כוח לינארית יותר וקלה יותר לשליטה, אם כי ישנם כלים מקצועיים בהם המנועים חדי תגובה וחזקים (בעיקר מוטוקרוס). אופי המנוע בשילוב עניין היציבות מעניק יתרון למנועי ה-4 פעימות ביכולת שלהם להתאים למגוון רחב של רמות רכיבה בקרב המשתמשים.

      במשפחת ה- 4 פעימות קיימים שני נפחים עיקריים ושני נפחי משנה. העיקריים הם 250 סמ"ק (הקטן) ו- 450 סמ"ק (הגדול) והמשניים הם 300-350 סמ"ק המהווים נגזרת משופרת לנפח הקטן ו-500 סמ"ק המהווים נגזרת משופרת לנפח הגדול. ההקבלה בין מנועי ה-2 פעימות ל-4 פעימות קיימת מבחינה קטגורית לפי היחס של 1:2, כלומר כל 100 סמ"ק ב-2 פעימות שווים ל-200 סמ"ק ב-4 פעימות (במשפחת ה-2 פעימות, 125 סמ"ק נחשב למנוע הקטן ו-250 סמ"ק למנוע הגדול). עד כאן התיאוריה, ונעבור ללוגיקה: מה לבחור, קטן או גדול?

      באופן כללי, מומלץ לבחור באופנוע בעל מנוע קטן, אלא אם מדובר בסגנון רכיבה בעל תמהיל מובהק של דיונות או שבילים מהירים הדורשים יציבות טובה יותר ואפשרות לניצול עוצמת המנוע הגדולה משמעותית במנועים הגדולים. בשאר המקרים, גם עבור הרוכב המיומן, מדובר בכלים בהם עוצמת המנוע גבוהה מדי לאור היכולת להוריד את הכוח לקרקע (תנאים לא אופטימאלים), היגוי כבד יותר ופחות זריזות המעניקה קלות רכיבה.

      אם מדובר באופנוע שטח מקצועי הראשון שלך, ואתה מעוניין לבסס את טכניקת הרכיבה הנכונה באופן הטוב ביותר - מומלץ מאוד להתחיל עם 125 סמ"ק בעל מנוע 2 פעימות. התנהגות המנוע הייחודית אומנם מספקת כ-30 כ"ס ויותר בסל"ד הגבוה, אך זמינות הכוח טובה רק בחצי הגבוה של הסל"ד, מה שיגרום לכך שיהיה לך קשה להיות מהיר ואתה תצטרך ללמוד את הסוד הגדול של רכיבה מהירה על אופנוע: רוכב מהיר הוא לא אחד שלא מפחד לפתוח גז - אלא אחד שיודע איך לא לסגור אותו.

      בחזרה ל- 125 הדו-פעימתי. זה אומר שתלמד לעבוד נכון עם שאר המכלולים מלבד המנוע בדרך לגלות שאפשר לחצות מכשולים במהירות גבוהה יותר ממה שנדמה לך, תלמד להפעיל את ההיגוי ולסמוך על השלדה והבולמים באופן כזה שתלמד איך להאט פחות לקראת פניות או מעברי מכשול - וכל זאת תוך פיתוח בלתי פוסק של עבודת הגוף הנכונה מאחר והכלי פחות יציב בהיותו ממשפחת ה- 2 פעימות.

      כל זאת, בחבילת התנהגות מצוינת וקלת משקל עם כוח מנוע מתון יחסית המאפשרים ביטחון גבוה ומשם הדרך קצרה ליצירת רוכב שטח איכותי. גם ה-250 הארבע פעימתי הוא אופנוע ראשון טוב מאוד, אך זמינות הכוח הטובה יותר והיציבות המשופרת לעומת ה-125 מאפשרת לך ליהנות מפאן זמין יותר בתחום המנוע, וזה משהו מוערך אצל כל רוכב באשר הוא, וכשהפאן זמין במנוע אתה תמצא את עצמך משקיע פחות בטכניקת הרכיבה הקשורה יותר להתנהגות דנמית, היגוי, בולמים ובלמים.

      KTM (קובי ליאני)

      החיים הם פשרה

      אז למה לרכוב בכביש על 1,000 סמ"ק ואפילו יותר? או 450 סמ"ק בשטח? החלוקה של גדול / קטן בעולם הכביש מקבילה לחלוקת הגדול / קטן בעולם השטח. בשני העולמות, הכלים הקטנים קלים יותר, בעלי היגוי טוב יותר ודורשים פיתוח מיומנויות בתחומים האחרים מלבד שימוש בעצמת המנוע - ומכאן גם מומלצים כצעד ראשון ולעתים בתלות סגנון הרכיבה אפילו ככלי "סוף הדרך".

      הכלים הגדולים מיועדים עבור תוואי מהיר מאוד המעניק יתרון לכלים בעלי יציבות מובנית טובה יותר והמאפשרים לרוכב המיומן לנצל את יתרון הכוח העצום של המנועים הגדולים. רוצה לומר, 450 סמ"ק בשטח (וגם 250 סמ"ק דו-פעימתי) הם המקבילים ל-1,000 סמ"ק בכביש, ו-250 סמ"ק בשטח (וגם 125 סמ"ק דו-פעימתי) הם המקבילים ל-600 סמ"ק בכביש.

      צריך להבין שיש יתרונות וחסרונות בכל רכישה או החלטה שנעשה, וכמו בכל החלטה אחרת צריך לקחת בחשבון עם איזה חסרונות אנחנו מוכנים לחיות בכל החלטה שכזו. יחד עם זאת, ולאחר שאנחנו כבר יודעים שאופנוענים הם לא בדיוק ז'אנר המהווה דוגמא להיגיון בריא, אנחנו נוטים בלא מעט מקרים לשלוח את היד ולקחת את מה ש"בא" לנו ולא את מה שאנחנו צריכים או את מה שבאמת מתאים עבורנו. לדעתי ועל מנת לפשט את העניין, אתה צריך לשאול את עצמך שאלה פשוטה: האם השנה הקרובה היא השנה האחרונה שלך? אם התשובה היא לא, פשוט תתחיל בקטן. משם תמיד תוכל לגדול, ללמוד וליהנות מהכלי הגדול יותר, לכשתגיע אליו.

      *כפיר לוין הוא בוגר הדרכות רכיבה בחו"ל, מאמן ספורט מוטורי ומנהל מקצועי לרכיבה ספורטיבית מוכר על ידי מכון וינגייט, אלוף ישראל ברכיבת סופרמוטו ומנהל הדרכה ב www.proriding.co.il