קורס מוטוקרוס ראשון בישראל, היינו שם

אחרי שכמעט התרגלנו לראות מירוצי מוטוקרוס בישראל, חברת מטרו מוטור, יבואנית ימאהה מעלה שוב את הרף והפעם דואגת גם לקורסי הכשרה ייעודיים לרוכבי מוטוקרוס במסלול וינגייט. במסלול זה נערכו עד כה 12 מירוצים רשמיים עד כה בליגת המוטוקרוס הישראלית. לטובת האירוע נשכרו השירותים של 'ביס אירועים', מי שהפיקו את מירוצי המוטוקרוס שנערכו במקום לאורך השנה החולפת בניצוחו של איתי דור, רוכב מוטוקרוס בעברו.

ההובלה המקצועית של הקורס נתנה לאורח הכבוד בחסות היבואנית - אריק אגנס, 5 פעמים אלוף הולנד במוטוקרוס בשלל קטגוריות כולל ה-450 סמ"ק היוקרתית וכן רוכב מבחן רשמי ומדריך הבית בימאהה אירופה. לצדו עמדו שני שחקני חיזוק בעלי קליבר מקומי - יוני לוי, מדליסט בסיקס-דייז האחרון (אולימפיאדת האינדורו העולמית) ואורן חסון הרוכבים בקבוצת המירוצים של מטרו-בלייזר בליגת המוטוקרוס הישראלית. גם לכם זה נשמע כמו יום כיף שאסור לפספס? ברור.

הגעה למתחם הספורט הלאומי בוינגייט לטובת אירוע מוטורי תמיד מלווה בהתרגשות, ומראה פעם נוספת כי המקום של ספורט מוטורי בלב הציבור בישראל הוא קיים ולגיטימי. את פנינו קיבל מתחם פיטס מקצועי ומסלול מושקע בכל הפרטים כמו שראינו במירוצי המוטוקרוס שנערכו כאן - אבל הפעם ללא מירוצים ולטובת יומיים של הקורס בלבד, כולל השקיית חלקים מהמסלול לטובת פאן ובטיחות מרביים. כל המסלול הוקף בסס"לים וההרגשה מקצועית לעילא ולעילא. לרשותנו הועמדו 3 כלים עליהם נחווה את הקורס: שני אופנועי האינדורו של ימאהה בנפחים 250 ו-450 סמ"ק, ולפינאלה נתרשם גם מאופנוע המוטוקרוס של יוני - ה-YZ450F מהבציר האחרון - סוס מירוצים הכי גזעי שאפשר. בהתאם לגישתנו המדרגית פתחנו עם ה-WR250F.

לאחר פרק של כ-15 דקות הכוללות רכיבה על המסלול המלא לטובת היכרות עם רמת המשתתפים התחלקנו לשתי קבוצות: A ו- B כאשר אנחנו שובצנו בקבוצה B של "הפחות מהירים" כך נאמר לחברי הקבוצה על מנת לא לפגוע בכבודו של אף אחד. ולא שיש צורך להתנצל שכן מבט קצר בקצב של המהירים מודיע לך חד משמעית האם אתה שייך למהירים או לאיטיים, שלא לדבר על תצוגת הרכיבה שזכינו לראות מהאלוף ההולנדי בהפסקת הצהריים אך על כך בהרחבה נספר בהמשך.

בחלוקה לקבוצות מיושם עיקרון חכם המחלק את המסלול לטבעת חיצונית מהירה ולטבעת פנימית, התחלנו עם יוני לוי בטבעת הפנימית כאשר התקבצנו סביב פניית 180 מעלות עם קיר גבוה ורחב המאפשר שקט נפשי בכניסה מהירה לפניה. יוני סוקר את הדגשים לחיבור נכון בין הרוכב לאופנוע בכניסה ובמהלך הפניה ונותן לנו לתרגל תוך שהוא עוצר אותנו לחלוקת דגשים - כל אחד לפי הטעויות אותן הוא מבצע. בלימה נכונה באמצעות הבלם הקדמי, תנוחת רכיבה בנטייה לאחור - גם אם אתה מכיר את הטכניקה כי שמעת, קראת או אפילו צפית ברוכבים מנוסים, אין ספק שקבלת הפידבק האישי ממדריך תוך כדי חזרה על האלמנטים פעם ועוד פעם עושה הבדל גדול בשליטה בטכניקה, ומשם לבניית ביטחון ומהירות.

פעם בכמה הקפות עוצר אותנו יוני ומדגיש אלמנטים שלרוב קשורים לכל הרוכבים, הקריטי היה עניין המבט, אחד הדברים הכי קשים לביצוע נכון ברכיבה בכלל ובמסלול מוטוקרוס בפרט: "ברגע שסיימתם לסובב את האופנוע בכניסה לפניה - פתיחת הגז צריכה להתבצע במקביל להרמת המבט החוצה אל מעבר הפניה ואף לכיוון הקפיצה הקרובה" מדובר בכ-90 מעלות הצידה מקו האופנוע כאשר בדרך לשם יש קוליסים וחול תחוח בכמויות. "לא משנה" פולט יוני וממשיך: "כשהאופנוע על הגז חזק הוא יציב ודורס הכל - אתה רק תדאג לשיווי המשקל שלו" בהחלט היינו מודאגים. ה-WR250F איתו בחרנו להתחיל הוא אומנם אופנוע אינדורו ולא מוטוקרוס מקצועי, אך לשלבי הקצב הראשוניים של הקורס הוא דווקא התאים ונסך ביטחון להיכנס מהר יותר ויותר לפניות ולשמור את הגז פתוח חזק.

לקראת השיעור השני החליפו המדריכים את הקבוצות כדי שהמשתתפים יוכלו לטעום מיכולות המדריכים השונים. כבר עם מילותיו הראשונות ניכר על ההולנדי כי הוא נעים הליכות ונחמד באופן שאינו תואם אלוף רכיבה בקליבר הזה. תענוג לעמוד לידו. אגנס מסביר שעל מנת להתקדם עלינו "להשאיר את המהירות בבית ולעבוד על טכניקה". משהו שכולנו כבר יודעים אבל מאוד מתקשים ליישם.

כדי לקחת אותנו שלב נוסף בטכניקת הפניה, מסביר אגנס מספר אלמנטים חשובים נוספים כמו היכן מתחילה הפניה בעצם (בנחיתה מהקפיצה שקודמת לה...), מה המקום הנכון לעבור מעמידה לישיבה ומה הקשר לנקודת פתיחת הגז לטובת יציאה מהירה מהפניה.

אחרי מספר משפטים שמעבירים את הדגשים באופן מאוד ברור ופשוט, אגנס עולה על YZ450F ומדגים לנו תורת מוטוקרוס מהי. איזו חלקות תפעול אותה הוא מצליח לשלב עם עצמה אדירה ומהירות בלתי נתפסת, אבל עליו ממש לא רואים את זה והוא נראה נינוח ומשוחרר. כשהוא יורד מהאופנוע הוא חוזר ומדגיש: "אם עוברים לישיבה רק אחרי אחרון הבאמפים - זאת גם הנקודה שמאפשרת לכם לפתוח את הגז ולנצל למקסימום את עבודת המתלים" עלינו לתרגל וכמו בשיעור עם יוני החניכה עושה את שלה ואנחנו משתפרים.

את השיעור הזה עשינו על גבי ה-WR450F שגם הוא אופנוע אינדורו ולא מוטוקרוס אבל מורגש כי המתלים בנויים כאן לעבודה חזקה יותר ומתאימים יותר לרכיבת המסלול התובענית. גם תוספת המשקל מורגשת אבל בגדול היה לנו נוח יותר עם ה-450 על מיתליו המשופרים וכוח מנוע שיודע לפצות לא מעט על הטכניקה.

במטרו לא שכחו שאת הישראלים מנצחים באוכל, ופרסו למשתתפי הקורס שולחן מלא כל טוב: לחמים רטבים וברביקיו מושקע החליפו את הפירות והנשנושים המתוקים שקיבלו את פנינו בבוקר. בזמן שהמשתתפים הכבר-קצת-עייפים מעכלים - עולים שלושת המדריכים להוריד את האוכל בכמה הקפות על המסלול המלא. ניכר על יוני לוי ואורן חסון שהם יודעים את המלאכה ולא בכדי מובילים את הסצינה המקומית מהמקומות הגבוהים על הפודיום בדרך כלל.

הרכיבה שלהם חלקה למרות הרבה מאוד גז שהם יודעים לתת והאופנועים נקברים נמוך מאוד בפניות הלא פשוטות של המסלול החולי בחלקו. אבל כשעוברים להתבונן ברכיבה של אריק אגנס, ההולנדי המעופף הזה, ומבלי לפגוע בכבודם של חוד החנית של הרוכבים בארץ, ניתן להבין איזו דרך משמעותית עדיין נמצאת לפני הספורט המוטורי בישראל. במקביל למהירות של אגנס הגבוהה משמעותית גם לעין בלתי מקצועית מהצד בולטים שני אלמנטים החסרים לנו עדיין: הראשון הוא ששומעים פחות את המנוע שלו מתאמץ, והשני הוא שההולנדי כמעט ואינו משתמש בבלמים לקראת הפניות, מה שאפשר גם לייחס לסגנון הרכיבה של אגנס, סגנון המשתנה בין רוכבים ברמת הרכיבה הגבוהה בה הוא נמצא.

לשיעור הסיכום אנחנו מחליפים קבוצה מ- B ל- A (אולי השתפרנו...) ועולים למסלול שוב הפעם לאזור החולי הכולל רצף באמפים קצר, פניה הדוקה ומעצבנת שמאלה ויוצאת לעלייה קצרה ושני באמפים אכזריים לקראת פרידה מהחול המתיש. רק שאת הקטע הזה אנחנו מבצעים שוב ושוב קרוב ל-20 פעם.

אגנס מדגיש כי חשוב מאוד להטות כמה שפחות את האופנוע אל מול החול הרך, כמה שיותר גז פתוח לאורך הסקשן החולי לטובת יציבות מרבית של האופנוע. גז שווה יציבות, אנחנו יודעים. יוני לוי שעבר לרגע, והדגש הוא על "לרגע", בפניה ההדוקה בזווית הטיה הזויה לחלוטין, אומנם מוציא אותנו מאיזון אך לאורך התרגול רואים בבירור כי הקפדה על הטכניקה וזניחת המהירות - אכן משתלמת. עוד מוסיף אגנס כי בחול החשיבות של המיקום בו עוברים מעמידה לישיבה אפילו גבוהה יותר מאשר בשאר המסלול (שאינו מוגדר חולי) וכאן באמת מרגישים את השילוב בין התיישבות לאורך הנקודה הנכונה ביחד עם החזרה לגז כמשהו שמייצב את האופנוע הרבה יותר, תורם לתחושת הביטחון ומשם למהירות גבוה יותר דרך החול המעצבן.

את השיעור הזה אנחנו כבר מתרגלים על גבי ה-YZ450F ומבינים לעומק מדוע יוני אמר לפני העלייה למסלול: "שיהיה בהצלחה ותחזרו בריאים". מדובר בחיה יורקת אש ומהירת תגובה. האופנוע קל משמעותית מאחיו בגרסת האינדורו, ה-WR450F, חזק יותר במיוחד באופן בו הכוח מועבר לגלגל (מידי) והמתלים הנוקשים אוכלים הכל - כל עוד אתה יודע מה אתה עושה והגז פתוח כמו שצריך. בהתחלת התרגול כשעוד כוחנו עמד לנו היתרונות של הכלי גרמו לנו להתאהב בו, לקראת הסוף ולאחר כמה הקפות מלאות על המסלול לסיכום היום כבר ראינו שהאופנוע גדול על היכולות שלנו בכמה רמות. אבל איזו מכונה מדהימה.

לסיכום היום המיוחד הזה נשאר לנו לומר תודה רבה למטרו מוטור על היוזמה הברוכה הן בהכשרת מסלול תיקני והן בהבאת פיגורה מקצועית ברמה גבוהה - אלו בדיוק הדברים שיצליחו לקדם את הספורט המוטורי שלנו קדימה. ליוני ולאורן חסון, רוכבי קבוצת המירוצים של מטרו-בלייזר על מקצועיותם והאכפתיות בהדרכה וגם לאריק אגנס שמהירותו ואיכות הרכיבה שלו הדהימה אותנו בכל פעם מחדש. Thank you Erik.

עוד על ימאהה בוואלה! רכב

קונים אופנוע חדש? קבלו מבחן דרכים

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל