חרה לכם המצור? הפריעה לכם הגבלת התנועה בכבישים? המסקנה הציבורית שצריך להסיק מכך היא שלא סופה, לא גשם ולא שלג צריכים למנוע מאיתנו תנועה, וגם לא קדושת השבת.
אפשר כמובן לעסוק בהערכות לפגעי טבע קיצוניים, זה מה שעשו כולם.
אבל האם כדאי בגלל יומיים ואפילו שבוע חורף קיצוני, להוציא עוד כסף ציבורי על ציוד וכוח אדם ומנגנוני חירום שיחכו לאיתני טבע שמכים פה אחת לעשור? ובכן, לא זה הלקח, גם לא הפרטת חברת החשמל ולא שינוי בתקן הגנרטורים בשכונות מגורים.
אכן, עברה שבת סוערת, אבל כמעט ולא נרשמו בה נפגעים בנפש. היזכרו נא, להבדיל, בסופה "סנדי" שהשתוללה לפני שנה. אחרי שקצרה עשרות הרוגים במזרח ארה"ב, היא השאירה בניו ג'רזי המוכנה לחורפים קשים תושבים שחיכו שבועות לחשמל, ואפילו במנהטן המסודרת, בילו תושבים רבים ימים בלי מים זורמים.
כוכבת הסופה
כוכבת סופת הסופ"ש שלנו היתה הרכבת. היא המשיכה להוריד ולהעלות נוסעים בתחנות הקבועות, בלוח זמנים ידוע מראש שכמעט ולא השתבש.
בלי תאונות, בלי עיכובים, כשהוא מצפצף (צופר?) על פקקי התנועה והמכוניות התקועות בכבישים, משך קטר רכבת ישראל את הקרונות, מנהריה עד באר שבע, לירושלים ולמודיעין. כך, כאילו כלום, עד כניסת השבת, ולמרות מזג האוויר שהפתיע את כולם.
בשבת הגיעה עוד הפתעה: שתי רכבות התעלמו מקדושת היום, והסיעו את "הנצורים" מהבירה המושלגת לאורך כל המסילה.
הפעלת הרכבת דחתה את השבת, ולא משום פיקוח נפש.
איש ברכבת דחוסת הנוסעים שירדה מירושלים לא היה מקפח את חייו אלמלא עלה עליה. הרכבת גם לא הובילה ציוד שהיה נחוץ כדי להמשיך בחיים תקינים.
הרכבת הסיעה בשבת אנשים בריאים ורגילים שנתקעו בירושלים בלי יכולת לצאת ממנה.
קובעי מדיניות - שר התחבורה ומנכ"ל הרכבת - החליטו שלא הוגן למנוע מאנשים להגיע ליעדם. ואולי הם קיבלו סימן משמיים ולפיו אם יש אפשרות לנסוע, אין למנוע אותה - בגלל השלג או בגלל השבת. והנה כי כן למרות חילול הקודש, אף ברק לא פגע ברכבת והיא הביאה את כל נוסעיה בשלום ליעדם.
נצורי השבת
?המדינה נצורה?, הכתירו השידורים המיוחדים את הזמן המושלג. תושבי הגולן לא יכלו לצאת מהישובים, תל אביבים התבקשו שלא לעלות צפונה ולהעיק על הכבישים החסומים, וירושלמים ואורחיהם תקועים על ההר, אין יוצא ואין בא. עוצר.
והרי לכם הפתעה נוספת: יש בישראל אנשים שעוצר כזה הוא מנת חלקם כל שבת, כל השנה.
בישראל לא צריך שלג בגובה שיא בשביל להיות נצור בשבת. אדם שאין לו מכונית פרטית, ואינו משופע בכסף כדי לנוע לכל יעד במונית, הוא "נצור שבת", כל שבת, גם כשהשמש זורחת ובשמיים אין עב. הגבלת התנועה שכולם הרגישו בסופ?ש הזה, היא המציאות שהוא חי כל סוף שבוע.
מאוד מפתה להסיק מהסערה מסקנות קיצוניות על מצבים קיצוניים. אלא שקשה לחזות פגעי טבע, ולעולם אי אפשר להיערך לכל המצבים.
את עוצר השבת, לעומת זאת, כולנו מכירים. אפשר לנצל את סופת הסופ"ש כדי להגיע למסקנה שלא שלג צריך לעצור אותנו מלנסוע, וגם לא הוראות הלכה והסכמים פוליטיים עם שותפים דתיים.