פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המחדל המשטרתי שזיכה את רוכב הקטנוע

      רוכב קטנוע שנמלט מהמשטרה זומן לדין חודש לאחר המקרה. בבית המשפט התברר כי התשתית הראייתית לוקה בחסר וחמור מכך, שוטר התנועה כלל לא זיהה את הנאשם

      מידי שנה מנסים לא מעט נהגי מכוניות ובעיקר רוכבי דו"ג שלא לציית להוראת השוטר לעצור את כלי הרכב בצד, ולמעשה נמלטים מאימת המשטרה, בתקווה כי הזרוע הארוכה של החוק לא תשיג אותם. במקרים רבים, בוחרים השוטרים לא לדלוק אחר הרכב הנמלט אלא לרשום את פרטיו ולזמן את בעליו לחקירה. אולם מה יהיה דינו של בעל רכב שנמלט אך זומן לחקירה רק חודש ימים לאחר המקרה, תוך שהשוטר ממלא את הדו"ח ברשלנות? זיכוי מחמת הספק.

      בתאריך 07/09/09 עמד מתנדב במשטרת ישראל בצומת הרחובות בית אל – דבורה הנביאה בתל אביב, והבחין ברוכב קטנוע בעת שזה רוכב ללא קסדה קשורה ברצועה כנדרש בחוק. המתנדב התקדם לעבר מרכז הכביש וסימן לנהג לעצור, אולם כנטען בכתב האישום, הרוכב הגביר את מהירות נסיעתו וברח לכיוון דרום. פרטי הקטנוע נרשמו אמנם, לפחות בחלקם, וכך ניתן האות לתחילתה של אפיזודה משונה של משטרת ישראל, אשר הובילה בסופו של יום לזיכוי הנאשם.

      מבוכה בבית המשפט

      במסגרת הדיון בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, בפני כב' השופטת דלית ורד, הוברר כי השוטר נמנע מלציין כל פרט ביחס לקטנוע, בהם סוג הקטנוע, צבעו, או כל סימן זיהוי אחר. מילא דברים היו מסתכמים בכך, אולם השוטר כלל לא טרח לציין פרטים אודות מבנה הגוף של החשוד :פרטי לבושו , סוג הקסדה וצבעה. בכך למעשה, כתבה השופטת כי "הימנעותו של המתנדב לציין פרטים מזהים כאמור, לא תרמה לזיהויו הוודאי של הנאשם כמבצע העבירות המיוחסות לו".

      נשאלת השאלה ובצדק, האם מהמרחק בו עמד המתנדב כלל ניתן היה להבחין בפרטים אלו. בהחלט. 5 מטרים, ללא כל מגבלת תאורה או מגבלת ראייה אחרת, אולם המתנדב לא ציין כל פרט אחר, ואף פורסם שבמסגרת עדותו בבית המשפט אמר "אינני יודע איך הוא נראה, אני לא זוכר, רק מה שכתבתי".

      במהלך החקירה טען הנאשם כי אומנם אין הוא האדם שרכב על הקטנוע, אולם קרוב לוודאי שאת העברות המיוחסות לו ביצע בחור אחר, אשר בעבר גנב ממנו את לוחית הרישוי של הקטנוע – דפוס התנהגותי שיכול ללמד גם על האירוע הנוכחי.

      כך או אחרת, בית המשפט לא התרשם מעדות זו, וכתב בפרוטוקל כי "קשה להשתכנע כי גרסתו של הנאשם משכנעת, אולם בנסיבות המיוחדות של האירוע הנוכחי, משהוצג כי בעבר נעשה שימוש בלוחית הזיהוי של אופנועו, ומשהעלה הנאשם עוד בחקירתו הראשונית חשד לביצוע עבירה פלילית על ידי אותו גורם - היה מקום לחקירה משטרתית ויש בהעדרה כדי לפעול לטובת הנאשם".

      זיכוי מחוסר ראיות?

      אם לא די בכך, במסגרת פרוטוקול הדיון צוין כי לא נעשה כל ניסיון מצד המשטרה להתחקות אחר רוכב הקטנוע שנמלט. כפי שקורה במקרים רבים, לשוטר אין אפשרות לדלוק אחר רוכב הקטנוע, זולת להעביר הודעה בקשר המשטרתי אודות המקרה.

      גם השופטת הביעה תמיהה וכתבה: "תמוה בעיני מדוע המתנדב לא דיווח על ההמלטות באמצעי הקשר ברשותו לניידות אחרות, ומדוע לא נעשתה כל פעולה לאיתור הקטנוע ורוכבו?" מילא כי לא הועבר דיווח, אולם מדוע לקח למשטרת ישראל חודש ימים לזמן את החשוד לחקירה? השופטת הוסיפה כי "כאשר בידי המשטרה יכולת לחקור את החשוד, את הסובבים אותו , את הבעלים של הרכב ואת הרכב עצמו, והיא נמנעת מלעשות כן, לא יהיה לה אלא להלין על עצמה כאשר אותו נאשם יזוכה ולו מחמת הספק שאפשרה המשטרה".

      בסופו של יום, כתבה השופטת כי "מכלל החומר שבפני ,התעורר בליבי ספק באשר לזיהויו של הנאשם כמי שביצע את העבירות המיוחסות לו. בנסיבות אלו, החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות שיוחסו לו בפרשה זו - ולו מחמת הספק".

      כך לא בונים תיק ראיות

      לדברי עו"ד אלעד שור, בא כוחו של הנאשם: "מכלול הראיות שהוצגו בתיק זה ע"י משטרת ישראל אינם מרימים את נטל ההוכחה ונכון עשתה השופטת כי פעלה לזכות את הנאשם. אין זה סביר כי משטרת ישראל תבקש להרשיע נאשם, כל שכן בעבירה חמורה על בסיס מסכת עובדתית רעועה, שרחוקה מלעמוד בדרישות הדין הפלילי. בצד זאת, יש להדגיש כי המלטות משוטר הינה עבירה חמורה אשר הרשעה על פיה יכולה להביא לשליחת הנאשם לבית הסוהר לפרק זמן ארוך. מוטב שלא להתחכם עם משטרת ישראל ולעצור מייד את הרכב לאחר שהשוטר מסמן זאת".

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב