המבטים ננעצים בנו מכל הכיוונים. עצירה קצרה ברמזור המעיק של מחלף השלום בתל אביב מעמידה אותנו מול עיניים ביקורתיות רבות מסביב. רוכב קטנוע מימין כאילו לא מאמין למראה עיניו, הנהגת בפורשה קאיין משמאל מחייכת בהנאה ואנחנו מקווים שזה לא גלגולו המודרני של סיפור המלך העירום. האם פיאט 500 שנופחה לממדים גדולים עם 5 מושבים אמיתיים ומנוע דיזל בחזית הם מוצא להערצה או להלצה?
את התשובה לכך קיבלנו עוד הרבה לפני תום שלושת ימי המבחן שהוקצו לנו. מצאנו מכונית שעיצובה מייצר חיוכים, שתא הנוסעים שלה מאכלס בקלות את המשפחה, שצריך ממש להתאמץ כדי לרוקן לה את מכל הדלק, אבל צריך ארנק עמוק וגם קצת אומץ ופשרות כדי להעמיד אותה בחניה. הסיפור המלא של האיטלקיה החדשה, בהמשך.
איחור של שנתיים
פיאט 500L היא לא ה-500 הרגילה והמתוקה שאתם מכירים. כלומר, היא כן מתוקה, אבל מגיעה באריזה גדולה משמעותית וחריגה, אפילו עבור פיאט. ה-500 המנופחת מגיעה אלינו כעת בסוף שנת 2013, אבל כבר לפני שנתיים היא החלה לנשום את אוויר העולם והסיבות לאיחור לישראל ארוכות ופתלתלות.
ועדיין, כשעומדים מול האיטלקיה הזו, אי אפשר שלא לחייך. יש לה מראה נשי ייחודי, נפוח ותפוח עם המון פח במקומות הנכונים, ממש כמו האחות התאומה המתחרה מבית סיטרואן, ה-C3 פיקאסו החדשה. אולם רק כשפותחים את הדלתות שלה, מבינים את מטרת הצמיחה. יש בה המון מקום, במיוחד במושב האחורי, היכן שה-500 הרגילה מצטנעת. שלושה מושבים יש שם עבור שלושה ילדים ואת אלה ניתן להניע על מסילה לצורך קביעת יחס המרחב הרצוי בקבינה לצד נפח תא המטען. זה בינוני בגודלו, אבל הוא שטוח, בעל רצפה כפולה ונגיש מאוד.
הדשבורד שלה מפוסל בצורה שרק איטלקים יכולים לעצב. הוא פשוט יפה, אבל כלל לא פשוט. יש מסכים, יש מתגים, יש מערכת שמע מגניבה והמון צבע שמחייה את הקבינה. אולם בצד ההערות אנחנו רושמים לה מושבים קדמיים לא ברורים - בסיס המושב קטן מאוד. יתכן וזהו המושב הקטן ביותר עליו ישבנו במכונית מעולם. גם המבנה שלו לא קונבנציונלי במקומות בהם הוא נוגע בגוף והתוצאה, חוסר נוחות בנסיעות ממושכות. גם הנדסת האנוש איטלקית, לפעמים מדי - ידית ההילוכים נמוכה ושקועה עמוק בין המושבים, בקרת השיוט חבויה מאחורי ההגה ועוד.
לנהוג בקופסא
כשיושבים מאחורי ההגה של הפיאט 500L, הנוף נמרח מבעד לחלונות גדולים, גבוהים ורחוקים, כשהגג סוגר מעל גבוה, ישנה תחושה אמיתית של נהיגה בקופסא. במכולה. לא במכונית. גלגל ההגה שמנמן וקרוב, המושב הקטן והלא נוח יוצר תנוחה גבוהה משל משפחתית רגילה, כמעט כמו של מכונית מסחרית. אולם אין בה את התחלואים שמוצאים במסחריות שכאלה - אן תהודת רעשים מציקה בקבינה, לא מצד הצמיגים ולא מצד המנוע. רק הרוח נושבת מעט בפינות במהירות תלת ספרתית.
רכב המבחן מצויד במנוע דיזל שהאירופים כל כך אוהבים והישראלים כבר לא כל כך. זהו מנוע זעיר בנפחו, רק 1,300 סמ"ק הוא מפיק 85 כ"ס ב-3,500 סל"ד וכן 20.3 קג"מ כבר ב-1,500 סל"ד. המנוע הזה שקט ונעים מאוד לשימוש (מבחוץ כן שומעים את הרעש) כי גם הוויברציות נעדרות ממנו. אבל הנתונים שלו מתקשים להזיז את 1,300 הקילוגרמים של הפיאט הזו ובמבחני ההאצות שלנו רשמנו 17 שניות מלאות מעמידה ל-100 קמ"ש (15.2 לפי נתוני היצרן) ו-14.5 שניות כדי להאיץ לעקיפה מ-80 ל-120 קמ"ש וזה אומר שהאיטלקייה הזו היא מכונית איטית בכל צורת הגדרה, עוד לפני שהכנסנו לתוכה נוסעים ומטען.
כבר רצינו להאמין שתיבות הילוכים רובוטיות עם מצמד יחיד כבר פסו מהעולם, אבל לא כאן. התיבה הזו מנסה להכניס אוטומציה לתנועה, אבל סובלת עדיין מכל המחלות המוכרות של תיבות אלה - נענוע בהעברות ההילוכים, עבודה איטית וכמעט לא צפויה ובעיקר סרבול לא נעים בתמרוני חניה איטיים או פקקים. את המבחן שלנו סיימה הפיאט 500 הגדולה עם נתון של 16.1 קילומטרים לכל ליטר, למרות שבכלל לא השתדלנו לחסוך בסולר וכשכן השתדלנו, מכל הדלק נגמע בקצב של ליטר ל-19 קילומטרים.
זריזה, לא מהירה
אז ה-500L לא תשבור שום שיא מהירות, אבל כשנוהגים בה בעיר, היא מעבירה תחושה זריזה למדי. לאו דווקא מצדו של המנוע, אלא בזכות ההגה וההיגוי. בפניה הראושנה אפשר לטעות ולחשוב שמדובר במכונה פרועה ומהירה שכן די ברבע סיבוב ההגה כדי לבעוט אותה בפניה של 90 מעלות. הקלילות של ההגה גם הופכת את המשימה לקלה במיוחד ויש גם את המתג CITY הזה שמעצים עוד יותר את התגבור, מעלים את כל בדל המשקל שנותר ומחסל כל סיכוי לדיוק ותחושה בהגה. אולם כשבודקים את מהירותו של זה, מגלים שבניגוד לחושה של הגה בעל 2 סיבובים מנעילה לנעילה, יש לו 3 מלאים.
נוחות הנסיעה בפיאט הזו, בניכוי כמובן מושב הנהג שלא מסייע, טובה מאוד. ביחס למכונית קטנה שכזו, היא לא ממהרת לקפץ על המתלים, אלא סופגת שיבושים ושברים באספלט ביעילות. נסיעות ממושכות עוברות בה בקלות שכן אין בה זעזועים מיותרים. אולם לרכות הזו יש מחיר כשבודקים את יכולת ההתמודדות שלה עם כבישים מפותלים. ה-500 בעלת מרכז הכובד הגבוה רוכנת על המתלים בכבדות, מתבלבלת לעתים וחושפת אחיזה לא מושלמת באספלט. מהר מאוד מוותרים על הניסיון ליהנות וחוזרים לשימוש סטנדרטי.
יש סיבה למחיר הגבוה?
את פיאט 500L אפשר לרכוש כבר במחיר של 114 אלף שקל ועוד קצת ברמת הבסיס, אבל גרסת הדיזל המאובזרת שניתנה לנו תדרוש כבר הוצאה של 145 אלף שקל. זה כלל לא מעט כסף, זה קרוב מאוד לקבוצת הקרוסאוברים הבינוניים (אף יקר מכמה מהם), אבל קונה המון ייחודיות ואופנתיות. הפיאט הזו לא רק נראית נהדר, היא מצליחה לארוז שימושיות מצוינת בממדים לא גדולים ובאריזה יפה.
קשה לראות את ה-500L גונבת לקוחות ממשפחתיות קונבנציונליות, אבל היא כן מעמידה את האפשרות ללקוחות ה-500 הרגילה בפרט ופיאט בכלל לגדול בשרשרת הדגמים עם התרחבות המשפחה. לאלה גם יהיה קל יותר להתרגל לשטיקים בהנדסת האנוש ובתכנון המושב כי הייחודיות כבר בפנים.
עוד על פיאט בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? כדאי שתבקרו כאן
לייק אחד וגם אתם חברים שלנו בפייסבוק
