"יש לך רישיון למשאית?" שאלתי בחצי חיוך את כפיר לוין, רגע לפני שהוא משחרר את בלם החניה ועולה עם האפריליה למסלול ההדרכה שבכוכב יאיר כדי לתת לי לצלם אותו בתנועה. חצי חיוך כי משאית הוא עוד לא האיטלקי הזה, אבל בהתחשב בעובדה שרק דקה לפני זה ירד כפיר מאופנוע ספורטיבי דל קלוריות וקילוגרמים, לעלות על משהו ששוקל כמעט 300 קילוגרמים ולגרום לו להתפתל במסלול שמיועד בעיקר לאופנועי סופרמוטו, זה לא עניין של מה בכך.
אבל כפיר פשוט סובב אל המצערת, לקח לעצמו הקפה וחצי כדי להיכנס לעניינים ולחמם את הצמיגים ואז גם התחיל לטוס מהר יותר אפילו מכמה אופנועים חזקים בהרבה. עוד הקפה ועוד הקפה ובכל קליק שאני עושה במצלמה, אני מתקשה להאמין כמה נמוך האפריליה הזה יורד וכמה מהר הוא חולף בפניות. חולף? הוא פורץ מהן החוצה בקצב מבהיל.
זהו, יש את כל התמונות שצריך. אני מסמן לכפיר שאפשר לחזור לשגרה אבל הוא ממשיך עוד קצת ורק אז חוזר. "שמע, אתה לא מאמין איך הדבר הענק הזה בולע את המסלול" הוא פתח מיד את שטף הדיבור והמשיך - "צריך אמנם לדחוף אותו לתוך הפניות, אבל הוא זז כמו קטר על פסים. המתלים שלו אוכלים את השיבושים הקטנים בלי להתאמץ וגם כשבולמים ומאיצים חזק הוא נשאר יציב מאוד. הוא כבד מאוד, אבל ברגע שמתחילים לזוז, המשקל שלו נעלם".
בהחלט סופר קטנוע
אחרי הסבר כזה, כמובן שלא התאפקתי ועליתי איתו לסשן נוסף. לכל אורכו של מבחן הארוך טווח של האפריליה השתדלנו לבחון אותו בכל תצורת שימוש אפשרית ולמרות ששלב המסלול צפוי להיות נדיר בחייו של הקטנוע האיטלקי, לא יכולנו לעמוד בפיתוי. מאחר ולאחר שישה חודשים של רכיבה, אני כבר רגיל אל האפריליה הזה לגמרי, אל הדרישות שלו ואל תגובותיו, לא יכולתי שלא להסכים לתובנותיו של כפיר, גם אם אלו הגיעו בעקבות הרכיבה הראשונה שלו עליו. לי פחות הפריע, או היה מורגש הצורך להפעיל כוח כדי להכניסו לפניה, אבל רף היכולות הגבוה שלו שהתבטא במהירות הפניה וביציבות תחת בלימות חזקות, בהחלט הפתיע. המסלול מציג בפני כל כלי תנאים קיצוניים בהרבה מאלה של הכביש הציבורי וה-SRV התמודד גם עם זאת מצוין.
את החודש השישי אנחנו מסיימים עם כמעט 7,500 קילומטרים על מד המרחק ובמהלכם הספקנו לבקר פעם אחת במוסך לצורך חיזוק חבקי צנרת הקירור (בשל נזילה קלה) ולשם ביצוע בדיקה תקופתית מחייבת וחינמית ב-5,000 ק"מ. מעבר לאלו, לא ארעו באפריליה שלנו כל תקלות והוא גם לא נתן אף סימן של חולשה אחרת מסביב. לעומת כל שאר הקטנועים, האפריליה הזה צריך להזכיר לרוכבו לשמן את השרשרת מדי כ-500 קילומטרים בדומה למקובל באופנועים כדי לשמור על אורך חייה והשחיקה בגלגלי השיניים. אבל זהו מחיר קטן לשלם תמורת החבילה הזו שמציעה כוח אדיר בעולם הקטנועים וגם התנהגות כביש טובה מאוד.
פעם אחר פעם בחרתם להעיר בתגובות על הבחירה בקטנוע גדול כל כך ויקר כל כך (כ-80 אלף שקל) גם מול אופנועים וגם בגלל. קרוב לוודאי שאתם צודקים, אבל כשרוכבים על ה-SRV 850 לא מרגישים פריירים. זה קטנוע שקונים כי רוצים, לא כי צריכים. צריך לרצות לנוע יותר מהר כמו אופנוע עם שימושיות של קטנוע (גדול), צריך לרצות מערכת העברת כוח אוטומטית ולא ידנית וכשרוצים, אז גם מוצאים את הסיבה לשלם את המחיר. לזכותו לפחות ניתן לומר, שכשמגיעים לתשלום השוטף, צריכת הדלק המצוינת שלו, מעודדת להמשיך וליהנות מהביצועים בלי להכאיב לארנק יותר מדי.
לחודשים הקודמים במבחן הארוך טווח לאפריליה SRV 850 ואופנועים אחרים
קונים אופנוע או קטנוע חדש? כדאי שתבקרו כאן
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל
