פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      יום המשפחה: לקבור את יקיריך

      תאונות הדרכים בישראל מחריבות משפחות שלמות, שאינן מוצאות נחמה גם לאחר שנים ארוכות. לרגל יום המשפחה, אנו מקדישים את הבמה לאנשים שאיבדו את יקיריהם

      תאונת דרכים בצומת לידו לכיוון ים המלח. דצמבר 2013 (מד"א)
      תאונות דרכים. איך אפשר להתאושש מזה? (צילום: מד"א)

      "הרגע הזה בו אתה נוטל מעדר ומפזר אדמה על פניה של אימא, היתה לי תחושה כאילו הדמעות שלי הולכות להציף את הקבר. אימא נראתה כה אומללה בתוך הסדין. כל כך רציתי לחבק שוב את אימא שלי, כל כך, עד שכמעט ונשכבתי בקבר לידה. ואני עוצם את עיני ומדמיין את גופה הרזה של אימא מקבל מכה איומה מהמכונית החולפת ומתעופף באוויר לגובה של 3 מטר. אימא התנפצה על הקרקע. הלסת שלה נשברה. הראש שלה התפצח על האספלט. הראש של אימא שלי התפצח על האספלט. אתה קולט מה שאני אומר לך? איך אתה היית מרגיש לו היו אומרים לך שמחר בבוקר אימא שלך תשכב על האספלט באמצע הכביש, שהראש שלה מפוצח? בחלומות הכי מסיוטים שלי לא האמנתי שכך יקרה לאימא שלי. שכך אימא שלי תסיים את חייה - מרוסקת על הכביש.

      כבר עברו שנתיים , אולם החיים שלי הפכו לסיוט. אני שבור לרסיסים, כל יום שעובר רק מגביר אצלי את תחושת הגעגוע. אני כל כך מתגעגע שבא לי למות עכשיו. ברגע זה. כך אוכל שוב לחבק אותה, להגיד לה שאני אוהב אותה. שאני כל כך אוהב אותה. אוהב אותה המון". דבריו של רועי (השם המלא שמור במערכת).

      יום המשפחה מסמל את הערך הרב שטמון באחדותו של התא המשפחתי. במערכת וואלה רכב! בחרנו לבטא את קולם של עשרות אלפי משפחות שאיבדו את היכולת לציין את היום המיוחד הזה – אותן משפחות שנכנסו למעגל שכול תאונות הדרכים או נאלצו להתמודד עם פציעה חמורה של אחד מבני משפחתם. לצורך כך, הבאנו מספר עדויות של קרובי משפחה שהסכימו לספר על הטרגדיה הפרטית והמשפחתית, ואף פנינו למספר עורכי דין שבאים במגע יום יומי עם הנפגעים והמשפחה כדי שימחישו את התחושות שהמפגש מותיר בהן.

      שום דבר לא יהיה כמו פעם, לעולם

      וכך מספר דרורית: "החיים של המשפחה שלי לעולם לא ישובו להיות כפי שהיו. לעולם לא. תכתוב בבירור את מה שאני אומרת לך: המשפחה שלי נהרסה, מהיסוד, ברגע אחד. בשנייה אחת בודדת נקרעה לי המשפחה. בוא נעשה תרגיל: תעצום עיניים ותספור עד אחת. כשתגיע לאחת תדמיין את אחיך עף מהמכונית לתוך התעלה, העיניים שלו יוצאות מארובת העין וצינור חלוד חותך את גרונו. דמיינת? עכשיו תספר לי איך אתה מרגיש? עכשיו תספר לי איך ממשיכים לחיות עם הויז'ואל הזה?

      אני זוכרת את הטלפון הארור הזה. אחי היה חייל באותה העת ונסע עם חבר למשחק כדורסל. בשלב כלשהוא החבר שנהג נרדם. אני מתה להתעורר מסיוט הזה. עברו כבר למעלה מעשרים שנה ועדיין, לעזעזל עם הכל. המשפחה שלי נהרסה. היינו משפחה שמחה. אבא היה נותן כל שקל שיש לו בשביל לחבק את אחי עוד פעם אחת. כל שקל ושקל, רק בשביל חיבוק אחד אחרון. אחרון ודי. אימא שלי, פאק, היא כל כך עצובה. עשרים שנים של עצבות. היא תהיה עצובה עד יום מותה. המשפחה שלי גמורה".

      וכך מספר אורן: "קשה לי להמחיש לך מה המוות של אבא עשה למשפחה. אולי נדבר עלי? אתמול חשבתי על זה, כשהבנתי שאני אצטרך לספר על מה שקרה.

      אז כך: החיים שלי דהו. אומרים כי הזמן מרפא. אצלי זה לא כך. הזמן רק מייסר. הגעגוע אוכל אותי לאט אבל בטוח. כמו סרטן הוא מתפשט לי בנשמה. אין ספק שהתאונה של אבא הרסה לי את החיים. החלל שהוא הותיר כל כך גדול, לא ניתן להבין את העוצמות של העצב שהכו בי. ועוד מכות בי. עברו שלוש שנים אולם הנוכחות שלו כל כך חסרה לי.

      התאונה שלו דנה אותי לעצב שלא יעלם. הוא היה אבא הכי שיש. באמת איש של משפחה. לא זכור לי פעם אחת שהוא הרים את קולו. תמיד עזר. תמיד. עד שהגיע נהג שיכור ומעך אותו, מכבי האש ניסרו במשך שעה ארוכה את הרכב עד שהצליחו להוציא את אבא שלי. לחלץ אותו מהתופת, אבל היה מאוחר מידי. הוציאו משם גוויה מפויחת. תרשום את כל מה שאני אומר לך! אל תחסוך מהקוראים דבר. אני רוצה שיבינו לפני שהם לוחצים על הגז או חלילה נוהגים שיכורים שבפעם הבאה זה יכול להיות אבא שלהם שיחולץ כשכול הגוף שלו שרוף, או שהם בעצמם יחוו את התופת הזו. תופת. כתבת את המילה תופת? חווית פעם תופת?"

      אף אחד לא רוצה להרוג על הכביש, אבל תאונות מתרחשות

      כדי לקבל, או להבין את הזוית המשפטית של הנושא, פנינו לעו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה שמייצג נאשמים בעבירות תנועה חמורות, שיסביר לנו , גם כאבא, כיצד הוא חווה את המפגש עם נהג שנטל חיים של חף מפשע, תוך כדי ביצוען.

      "אני יוצא מנקדות הנחה כי הנהג שנטל חיים, לא יצא בבוקר מהבית עם רצון להרוג. הוא לא ייחל לזה. לא ביקש זאת. הוא נקלע, ברגע אחד של חוסר שיקול דעת, בשבריר שנייה של היסח לתוך התופת הזו. וצריך להבין היטב, מעתה התופת היא גם שלו, החיים לצל הידיעה כי ברשלנותך פצעת או הרגת, הם חיים של ייסורים, של מצפון שלא מרפה, סיוט.

      עו"ד שור מוסיף כי "בל נשכח כי תאונות דרכים רבות מתרחשות כתוצאה ממחדל רגעי, ולא מעבריינות כביש מתמשכת, וכך או אחרת, שני הצדדים המעורבים נקלעו לתופת ונאלצים להתמודד איתה. בטורים רבים שאני כותב מנאצים אותי טוקבקיסטים על עבודתי שתכליתה לחלץ עברייני תנועה מאימת הדין, מעת לעת אף מאחלים לי כי יקיריי יפגעו בתאונת דרכים על מנת שאחווה את הייסורים, כפי שחווים משפחות הנפגעים מהנהגים שאני מייצג.

      אני לא מאחל לאיש להיקלע למצב בו בעשירית השנייה, ממצב של חיים נורמטיביים, אתה או את עוברים למצב של מואשמים בגרימת מוות ברשלנות או בעבירה חמורה אחרת. השמים נופלים עליך, המערכת מבקשת לכלוא אותך ואתה מתפלל כי השופטים יעשו משפט צדק, כזה שמגלם בתוכו שיקולים רחבים, שמן הראוי שיישקלו גם במקרה שלך. ולא, איני סבור כי הכבדה בענישה תוביל בהכרח לירידה במספר הנפגעים. הרי הסיבה שהובילה לקרות תאונות רבות הינה היסח הדעת ובמקרה כזה, ישיבה מאחורי סורג ובריח למשך שנים לא תמנע את התאונה הבאה.

      אל מול התועלת שצומחת מהרחקת הנהג מהכביש ניצבת התועלת שגלומה בשליחתו לעבודות שירות. בכך למעשה הוא משלם באופן תועלתי יותר את חובו". אז מה לדעתך המקצועית כן ימנע ממנו לחזור על מעשיו ובכלל, מה צריך לעשות כדי למזער את מספר ההרוגים? "שיפור ניכר בתרבות הנהיגה, הנחלה של נורמות נהיגה נכונה באופן יסודי, תוך הקניית כלים ומיומנות להתמודד עם מצבי חירום".
      .

      פגיעות קשות, שנים של שיקום בלתי פוסק. ומה עם פיצוי?

      "לא רק מוות של אחד מבני המשפחה ממוטט את הגג של התא המשפחתי על יושביו" אומר עו"ד וד"ר אסף ורשה, מומחה בדיני נזיקין: "גם תאונת דרכים שמביאה לפציעה קשה מטלטלת בעוצמה את היסודות המחזיקים את המשפחה, ולעיתים זה מוביל לקריסה. ממש כמו מגדל קלפים.

      כך למשל, היה מקרה בו בחורה צעירה נעתרה לבקשת בחור אותו הכירה ויצאה עימו לסיבוב בכלי הרכב שלו. במהלך הדרך ארעה תאונה קשה שהותירה אותה עם פציעות חמורות ביותר: אורטופדיות, קוסמטיות, נפשיות. בשנייה אחת חייה נהרסו, בלא שניתן יהיה לתקן אותם. ממצב של בחורה צעירה שכל חייה לפניה, היא עברה למצב של שבר כלי, חסרת מסוגלות לתפקד וחוששת מלהראות בציבור. וההדים של פציעה כה חמורה פגעו גם במשפחה. גופו של האב לא יכול היה לשאת את מטען הכאב שהתאונה יצרה והוא נפטר כעבור זמן לא רב מיום התאונה. האימא שכל עולמה השחיר חלתה בסרטן. כל המשפחה התפרקה לרסיסי רסיסים. טרגדיה ענקית. כאב מר. עולם אכזר".

      "יש רגע מאוד משמעותי בו משפחת ההרוג מבינה כי הסכום שישולם להם ע"י ביטוח לאומי אינו משקף את מידת הסבל שהם חווים בשל מותו, אלא סכום שגובהו נקבע בהתאם להכנסתו המבוטחת של יקירם, לפני התאונה", מספרת עו"ד מירב אפרים, מומחית לתביעות מול ביטוח לאומי, לשעבר יועצת משפטית במוסד: "זוהי למעשה מהותה של גמלת התלויים : לשמר את הכנסתו של התא המשפחתי ולא מעבר. וההבנה הזו מטלטלת משפחות רבות, בלי קשר אם יש להן פוליסות נוספות בחברות ביטוח".

      "צריך להבין כי פקיד הביטוח לאומי שנדרש לטפל בתיק כזה או אחר, לרוב אינו פוגש את המשפחה ומשכך חרף הטרגדיה שמקופלת בתוך הסיפור – בסופו של דבר , מדובר בתיק נוסף, אחד מיני רבים בו הוא צריך לטפל ולהחליט אם קיימת זכאות לתשלום ומהו גובה הגמלה, והכל בהתאם למסגרת שקבועה בחוק".

      לצד זאת, אומרת עו"ד מירב אפרים כי "ישנם לא מעט מקרים בהם התיק מגיע להתדיינות משפטית בבית הדין ואז הוא הופך מתיק נוסף למפגש פיזי עם המשפחה, מפגש שלא פעם טעון. אני זוכרת לא מעט מפגשים כאלו כאשר הייתי יועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי. אין ספק שאותי זה הרעיד. מבחינתי זה היה בלתי אפשרי לנתק לחלוטין את המנגנון הרגשי אשר חש את הכאב של המשפחות, כך שבמקרים רבים בהם זיהיתי "שטחים אפורים" – אותם מצבים בהם התעורר ספק לטובת המשפחה, פעלתי על מנת לאפשר למשפחות למצות את זכויותיהן. זה כאמור לא יחזיר להם את יקירם, אך במקרים רבים הגמלה מאפשרת למשפחה שכל פרנסתה היתה תלויה בהרוג, לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית".

      לצערי, מוסיף עו"ד ורשה, "ישנן תאונות בהן נדמה כי חברת הביטוח נוהגת בקשיות עורף כלפי הנפגעים ומעבירה אותם מדורי גיהינום, עד שהיא נאותה לשלם להם את הפיצוי הכספי, אם בכלל, למרות שברור כי מחובתה לעשות כן. אלו מקרים מקוממים מאוד, שהדעת אינה יכולה לסבול. נכון, לא כל חברות הביטוח נוהגות כך ואני בהחלט יכול להבין את רצונה לבחון לעומק את שאלת האחריות לתאונה כמו גם את גובה הפיצוי שנדרש לשלם. אולם לצערי ישנם מקרים בהם ידה הקפוצה של חברת הביטוח מותירה בך תחושות של חוסר הוגנות משווע.

      לעיתים אני תוהה כיצד מצליח להירדם אותו עו"ד שחותם על מסמך כזה או אחר שמשמעותו מבחינת הנפגע היא גרירתו להתנהלות מתישה וכואבת, למרות שברור כי בסופו של הליך הוא יאלץ לשלם לנפגע את הפיצוי".

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב