סאנגיונג רקסטון החדש במבחן דרכים

סאנגיונג רקסטון המחודש הוא רכב השטח 'האמיתי' הזול ביותר בישראל; השאלה המתבקשת היא, על אילו יכולות ותכונות אנו נדרשים לוותר, בבואנו לבחור באופציה הקוריאנית?

רמי גלבוע
16/02/2014
עם הגבהת המרכב ב-5 סנטימטרים, הרקסטון יכול להגיע רחוק ולצלוח את רוב השבילים בישראל(צילום: מערכת וואלה!, רמי גלבוע)

התואר 'רכב שטח אמיתי' מחייב הסבר; עברו הימים בהם כל רכב שטח ידע לצלוח דיונות וטרשים. רכבי הפנאי הנוכחיים מציעים שפע יתרונות בכביש, אבל הם וויתרו על יומרות השטח. לרכבי 'קרוסאובר' המודרניים אין הילוך 'כוח' ומכלולי שטח מסיביים, לחלקם אין אפילו הנעת 4X4. הם גבוהים, אופנתיים וסקסיים, אבל שטח? ממש לא. לשמחתנו, סאנגיונג רקסטון שמר על יכולות השטח שלו וגם על מחירו הנגיש עד מאוד; בקבוצת רכבי השטח האמיתיים הוא נושא את תג המחיר הנמוך ביותר בישראל, 225,000 שקלים 'בלבד'. תופתעו בוודאי לשמוע כי זה בדיוק המחיר בו נמכר אצלנו, ב-2004!

עוד בוואלה!

יש לזנייה, ויש לזנייה של אהרוני

בשיתוף ברילה

מתיחת פנסים לשיפור ההופעה

רקסטון דור-שלישי מזכיר מאוד את אבותיו הקדומים, המשוטטים במקומותינו מזה למעלה מעשר שנים; המרכב הבולבוסי כמעט זהה לקודם, למעט מתיחות פח קטנטנות. יחידות התאורה, הפגושים והשבכה הקדמית מחודדים ומודרניים, יש משהו נעים לעין בקימורי החרטום. מתיחת הפנים עושה לרקסטון חסד, והוא עומד היטב במבחן הזמן. צמיגיו השמנמנים אינם תואמים את אופנת צמיגי-החתך-הנמוך השולטת בימינו, אבל הם מעניקים אופציה מלבבת להרכבת צמיגי שטח ראויים לשמם. מסילות הגגון האורכיות מדגישות את המראה ההרפתקני ועשויות להתגלות כנחוצות מאוד, למי שמטייל עם שבעה נוסעים על הסיפון. מדרגות הצד אסתטיות ואיכותיות, לשימושי עיר.

תא הנוסעים מרווח ומסביר פנים, אם כי הוא נטול תחושת הפינוק המקובלת ברכבי שטח יקרים יותר; חומרי הדיפון והריפוד איכותיים ועמידים, אבל נוקשים למגע ונטולי תחכום. לוח המחוונים שחור, עם נגיעות מזדמנות של כאילו-אלומיניום וחומרים כאילו-מרוכבים. ניכרים בלוח המחוונים סממני העיצוב הקדום של הרקסטון הראשון, עיגולי פיקוד וקשתות ארכאיות למדי, לא מדליק אבל גם לא מציק.

גלגל ההגה מצופה עור וגדול במידותיו, הייתי שמח לשבת מול חישוק קטן יותר. הייתי שמח גם לתנוחת ישיבה גבוהה יותר; הישיבה שקועה אל מול לוח מחוונים גבוה, ומכסה מנוע אותו אי אפשר בכלל לראות. כאן ניתן להבחין בגילו של המרכב אבל אני משער שלאחר כמה ימי הסתגלות, זה כבר לא יפריע.

סעיף נוסף הוא רמת האבזור; יש חלונות חשמל, בקרת אקלים עם יציאה למושבים האחוריים, בקרת שיוט, מראות מתכווננות ושאר אבזרי בסיס מינימליים. אני מוכן להעביר את שארית חיי בלי מחשב דרך או מושבים מתכווננים חשמלית אבל מאוד מוזר לי למצוא ברכב העולה 225,000 שקלים, רק ארבע כריות אוויר! חבל, זה בכל זאת רכב משפחתי.

המושבים הקדמיים מרווחים ותומכים יחסית, האחוריים פחות. בשורת המושבים השלישית יש מספיק מרווח כתפיים וראש אבל הרגליים, איפה נתקע אותן? כאשר שבעת המושבים פתוחים נותר תא מטען קטן מאוד, ובתחתיתו מגירה נחמדה. בתצורת חמישה מושבים יש הרבה מרחב למטען.

עם שבעה מושבים במצב פתוח, לא נשאר הרבה מקום למטען – זה משותף לרוב רכבי השטח המודרניים(צילום: מערכת וואלה!, רמי גלבוע)

מתיחת רגליים בכביש המהיר

בחרטום הרקסטון מותקן מנוע טורבו-דיזל 2.0 ליטר, המפיק 155 כ"ס בלבד; לא רק שזה הספק נמוך משמעותית מהמצוי בג'יפים עירוניים אחרים, נתון זה נמוך אפילו מהספק הרקסטון היוצא, שהוציא 163 כ"ס ממנוע 2.9 ליטר. התעודדנו מהמומנט הנדיב המגיע מוקדם יחסית (36 קג"מ ב-1500 סל"ד), וקיווינו שתיבת ההילוכים תאפשר למנוע להתבטא בחופשיות.

ואמנם, בתום 500 ק"מ מבחן, אין לנו סיבה להתלונן על ביצועי המנוע של הרקסטון המחודש; תגובת הדוושה מצוינת, המנוע דוחף היטב מעמידה ועד 120 קמ"ש ומעלה, תיבת ההילוכים מתפקדת היטב, בלי להיות תזזיתית. ניתן לשלוט בתיבה באמצעות מתג על מוט ההילוכים, שום תלונה. פעולת המנוע שקטה ונעימה, צייתן ומעודן בפעולתו. סאנגיונג רקסטון אינו הארנבת המהירה ביותר בשכונה אבל בנהיגה יומיומית, ביצועי המנוע סיפקו אותנו לחלוטין, בעיר, בכביש 6, ובעליות התלולות למצפה רמון. מי שמחפש ביצועי מנוע מרגשים עלול להתאכזב אבל עבור הנהג הממוצע, יש כאן מעל ומעבר לנחוץ. נתוני היצרן גורסים מהירות מרבית של 175 קמ"ש, ו-12 ק"מ/ליטר; אצלי הוא עשה 10 ק"מ לליטר, סביר ביותר.

עם סרן אחורי חי וצמיגים בחתך 75, אין לצפות להתנהגות כביש מושחזת ומדויקת. עם היגוי מעורפל ותת היגוי מתון, הרקסטון אינו מאושר להסתער על כבישים הרריים. אבל גם כאן הוא מספק את הסחורה, מסוגל לתפור כביש הררי בקצב משפחתי נאות. לקראת המגבלות עלול החרטום להפליג לתת-היגוי, אבל מערכת ה-ESP מתערבת בעדינות ומצמצמת נזקים. המרכב הגדול אינו נוטה על צדו יותר מדי, את כביש ערד-סדום בלענו בזריזות מפתיעה למדי.

נוחות הנסיעה בכביש המהיר טובה מאוד, 2400 סל"ד ב-120 קמ"ש. ברגע שמגיעים לכביש משובש או גדודיות עירוניות, מתחילה לבצבץ תצורת המתלים המיושנת של הרקסטון – שלדת סולם וסרן אחורי חי אינם מתכון מושלם לגיהוץ אספלט, ונדרש ריסון בקצב התנועה. הכל בגדר הסביר וכמצופה מרכב שטח זול יחסית.

שטח לכל המשפחה

מי שמחפש רכב 2+5 מקומות לשימושי עיר ופרברים, יעדיף לקנות את אחד הקרוסאוברים הגדולים, אאוטלנדר, קאפטיבה או סורנטו למשל. אלה מעניקים עידון רב בכביש אבל מי שרוצה לצלוח מדבריות ואגני מים, נזקק לרכב שטח אמיתי, בעל הילוך 'כוח' ושאר ברזלים ייעודיים. החלופה הקרובה לרקסטון היא מיצובישי פאג'רו (323 אלף), טויוטה לנד קרוזר (350 אלף) ומשם, המחירים רק מסתחררים כלפי מעלה. מכאן האטרקטיביות של הרקסטון, והיא רק מתחזקת בשטח.

עם מרווח גחון ראשוני של 21.6 ס"מ הרקסטון אינו טורף סלעים, אבל מכלוליו חסונים וייעודיים לשטח. בתקופת ההשקה יקבל כל לקוח ערכת הגבהה המעלה את מרווח הגחון ל-25.6 סנטימטרים מכובדים מאוד, ומיגון גחון איכותי של 'ראסטה'. זוהי ערכה בשווי 5,000 שקלים, המשפרת מאוד את התאמת הרקסטון לטיולי שטח. ההגבהה אינה כוללת החלפת קפיצים ובולמים, אלא רק הגבהת תושבות; זה לא הסידור הטוב ביותר, אבל יש לו ערך מוסף משמעותי.

לקחנו את רכב המבחן לנקיקי מדבר יהודה, תפרנו איתו דיונות, ג'יעג'ענו במשעולים הסלעיים של מכתש רמון. הוא התמודד עם הכל בכבוד, והוכיח שאין לו שום תסביכים, כל עוד המטרה היא טיולי שטח ולא מבצעי עבירות. המתלים התגלו כנוקשים למדי אבל עם הצמיגים הגדולים לא חששנו להוריד לחץ אוויר, וליהנות מנסיעת שטח מצוינת. מי שיטרח להרכיב צמיגי שטח, ייהנה עוד יותר.

גם אנחנו נהנינו, אבל לא הכל מושלם; מהלך המתלים אינו מרשים, והגבהת המרכב אינה משפרת תחום זה. בקרת המשיכה האלקטרונית איטית בתגובותיה, רחוק מהסטנדרט העדכני. לא אהבנו את מנגנון שילוב הנעה קדמית והילוך 'כוח', מתג חשמלי שתקע אותנו באחד המקומות, בהנעה אחורית. יחס ההעברה של הילוך ה'כוח' אינו קצר במיוחד; הוא מאפשר זחילה איטית במעלות תלולים, אבל אינו מספק בלימת מנוע מלאה. מצד שני, הוא מאפשר נסיעה ב'קצר' עד כ-50 קמ"ש, נחמד מאוד. הגלגל הרזרבי אינו בגודל מלא, זה לא סידור טוב לטיולי שטח.

לחזור לצרכנות שפויה

בשנים האחרונות צנחו מחירי מכוניות הכביש, ומכוניות מיני ידניות הציפו את הערים הגדולות. מגמה זו השפיעה גם על סגמנט הג'יפונים העירוניים, אבל היא פסחה לחלוטין על רכבי השטח הגדולים; היצעם הולך וקטן, ומחיריהם זינקו למקומות רעים של 350 אלף, חצי מיליון שקל וגם מעבר לכך. זה משאיר את חובב השטח עם אופציות מועטות – לקיחת משכנתא או קניית רכב משומש, התפשרות על טנדר, או ויתור מוחלט על חלום השטח.

סאנגיונג רקסטון חוזר אלינו ברגע הנכון ומציע אופציית שטח אטרקטיבית, במחיר הנמוך בעשרות אחוזים מהחלופות הקרובות. נכון, הרקסטון פחות מעודן מהחלופות היפאנו-אירופ-אמריקניות, מנועו אינו מהטובים ביותר, ובשטח הוא לא מפלצת עבירות. אבל החבילה הקוריאנית מאוזנת ועתירת יכולות, רמת העידון והפינוק תספק לחלוטין את מי שאינו רוצה לשפוך כספים מיותרים. גם מוניטין האמינות והסחירות של הרקסטון אינו צריכה להדאיג, יצא לו שם לגמרי לא רע. הייתי רוצה להיות אופטימי ולומר שאשמח לראות גם יבואנים אחרים מציגים גרסאות בסיסיות של מוצריהם, כדי לאפשר ליותר אנשים ליהנות מחוויית השטח. כך אולי יהיה בעתיד אבל בינתיים, סאנגיונג רקסטון מציע חבילה אטרקטיבית וייחודית מאוד בישראל, תוספת מרעננת לקטגוריית רכבי השטח האמיתיים.

225 אלף שקלים. שווה?(צילום: מערכת וואלה!, רמי גלבוע)
  • טלקאר
  • סאנגיונג

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully