לפני מספר שנים, חוקק חוק שאוסר באופן מוחלט וגורף נסיעה על רצועת החוף במרחק של 100 מטרים מקו המים. תכלית החוק אינה רק שמירה על חיי המתרחצים, אלא גם משמשת להבטחת שלומו של הטבע ומניעת השחתה ופגיעה בחופים.
במשך שנים, החוק לא נאכף באופן משמעותי. אולם בשנה האחרונה, חלה עליה ברמת הפיקוח - פעולה אשר הביאה להתמרמרות בקרב נהגי השטח, שחלקם טוענים כי האכיפה תכליתה היא להעשיר את קופת המדינה מאחר והדוחות מופקים כלאחר יד, אף שכלל לא נשקפת כל סכנה, לא למתרחצים ולא לסביבה.
כך למשל מספר ארנון, בעליו של רכב 4X4: "נוצר כאן מצב מגוחך. אני מגיע לחוף כשהוא ריק מאדם ומחנה את הרכב במרחק משמעותי מקו המים. אין כל נפש חיה בחוף אולם את הפקח שמגיע זה כלל לא מעניין - הוא מתעקש למדוד את מרחק הימצאות הרכב מקו המים. אני לא עושה חראקות על החוף ולא מסכן איש. בסה"כ יושב להנאתי לצד הג'יפ ונהנה מהחיים, עד שמגיע הפקח. במקום לעצור את כל הילדים החוליגנים שלוקחים להורה את הרכב ומסכנים את המתרחצים, נטפלים אל נהגים נורמטיבים כמוני. מילא שהחוף היה גדוש במתרחצים אבל הוא היה ריק לגמרי. והאבסורד הוא שהרכב שלי חנה במרחק של 90 מטרים מקו המים. נו , אני שואל אותך האם זה מוצדק? אני משלם מיסים, עושה מילואים. בזעת אפי אני מביא כסף לבית, ובסוף בשביל 10 מטרים אני מקבל דו"ח של חמש מאות שקל."
איפה מותר ומה אסור?
בישראל פזורים לא מעט חופים בהם החניה מותרת לאורך השבילים. אולם בפועל, קיימת אי בהירות בקרב המגיעים, כפי שמספר דרור לוואלה רכב: "ישנם לא מעט מקרים בהם אין סימון ברור אבל את הפקחים זה לא מעניין. ראיתי כבר נהגים שקיבלו דוחות על לא עוול בכפם. זה עושה רושם כאילו מחפשים אותנו, רוצים לסחוט כסף. סגרו לנו במהלך השנים לא מעט חופים. במקום לרכז את מאמצי האכיפה כנגד הנהגים העבריינים שנוסעים בפראות ויוצרים סיכון אמיתי, יורדים לחייהם של הנהגים הזהירים. הרי בסופו של דבר הם רוצים להציל חיים, אולם בוא נקרא לילד בשמו - הם רוצים לרוקן לנו את הכיסים".
"קח למשל את השבילים באזור של "יבנה ים", אומר עומר לוואלה רכב. "נכון שיש שם שלטים שמזהירים אולם הם לא מספיק ברורים ולא ניתן להבין איפה מותר לנסוע. לצד זאת, אני הייתי עד למקרה אשר שינה לגמרי את ההתייחסות שלי לנושא. אני נוהג שנים רבות ברכבי 4X4 אולם לפני שנה הייתי עד למקרה בו נהג רכב נסע בפראות בחוף ומעך מספר צבות ים. אני משער שהן הטילו על החוף. כשפניתי אליו והפנתי את תשומת ליבו לעוול שהוא גורם - הוא השיב לי בגסות. כמעט דקר אותי. הייתי בהלם".
ערן מספר לוואלה רכב כי "לפני שנה עשיתי לבת הקטנה שלי יום הולדת בחוף. את הטנדר מיקמתי במרחק של 200 מטרים. יותר קדוש מהאפיפיור. בסוף היום, אחי נקע את הקרסול ולא היה איתי גורם נוסף שייסע לי לפרק את המאהל ולהעמיס אותו על הרכב, אז שמתי את הרכב במרחק של 50 מטר מהחוף. ואז מגיע משום מקום הפקח ורושם לי דו"ח. אם אני לא טועה זה היה בסכום של 500 שקל. הבת שלי בוכה, אשתי צועקת, אבל הוא מתעקש. באמת על כלום, בסה"כ הכנסתי את הרכב למספר דקות. אטימות. אני נהג זהיר ולא עושה שטויות על החוף, והמפגש עם נציגי החוק במקרה הזה הותיר בי רושם רע. לא סתם אומרים שלא נותנים לחיות במדינה הזו".
ארנון מוסיף כי "יש בעיה עם החוק, הרי המטרה שלו היא גם לשמור על הטבע, אולם בכל שנותיי לא זכורה לי פעם אחת בה ראיתי פקח נותן דו"ח על זריקת מקל של ארטיק על החוף. חלק גדול מהחופים שלנו מטונפים, אולם האכיפה היא סלקטיבית. במקום לטפל בנגע האמיתי שהוא התייחסות מזלזלת לטבע ואי שמירה על הניקיון, אוכפים את החוק על נהגים שכל מה שעשו זה לשים את הרכב בקרבת הים. זה מגוחך ואפילו מכעיס".
"מדינה של בבונים"
"אתם תמימים" אומר אלון לוואלה רכב: "אני ראיתי במו עיני כמה חבר'ה שעוקרים שלט שאוסר על כניסת רכבים לחוף. זו מלחמה והיא על החיים שלנו. לפני שנה כמעט ונהג פגע בבן שלי בחוף פלמחים. עוד רגע והוא עולה על הבן שלי. בוא ואני אגיד לך את זה באופן ברור. זו מדינה של ערסים. מדינה של בבונים, ואת זה אני אומר לך עם כל הצער שדבר. גרתי שנים בספרד ואני לא זוכר פעם אחת שבה נתקלתי בהתנהגות כזו על החוף. כן, אולי זו הכללה להגיד שכולם כאלו, אולם זו תרבות הנהיגה כאן, על הכביש ועל החוף ובכל מקום. מדינה של ערסים. אנו חושבים שאנו עם הספר. זו בדיחה! איזה ספר? אולי המוח של יצחק דרורי. אני מצטער אולם אני לא מזיל דמעה כאשר פקחים מחמירים עם הנהגים על החוף. זו סכנת חיים".
לדברי ד"ר אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין: "ברמה העקרונית, פגיעה של נהג רכב 4X4 בחי ובצומח בעת נהיגה בחוף הים יכולה להסתיים גם בהגשת כתב אישום כנגד אותו נהג וחיובו בתשלום קנסות בגין הפגיעה, מעבר לחיוב שנוצר בשל עצם הנסיעה. במצב כזה חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בפוליסת צד ג' יכולה להתנער מאחריותה והנהג יכול למצוא את עצמו ניצב בפני בעיה של ממש. בעיה נוספת ומהותית שמתעוררת לעיתים קרובות היא אי ביטוח של הנגררים. הנגרר הינו אלמנט עתיר סיכון ויש לבטחו בהתאם, אולם נהגים רבים לא טורחים לעשות כך והדבר ניכר בתביעות רבות שנדחות בשל חוסר המודעות ו/או האחריות".
עוד הרבה משפט וביטוח בוואלה! רכב