מבחן דרכים: טויוטה לנד קרוזר החדש

לנד-קרוזר 2014 מגיע אלינו לאחר מתיחת פנים; הוא לא ויתר על יכולות השטח אבל מכיוון שכך, גם לא עשה קפיצת מדרגה במנהגי הכביש. האם זה טוב לג'יפאים?

רמי גלבוע
טויוטה לנד קרוזר. שטח זה בעצמותיו (צילום: רמי גלבוע)

השביל הכחול המטפס מגבי-שיש למכתש הקטן אינו מוגדר כקשה-עבירות, אבל הוא עלול לאתגר ג'יפים עירוניים נטולי שיפורים והגבהות. עם זה לא הייתה לי בעיה אבל השעה הייתה מאוחרת, נסענו ברכב בודד ועל הסיפון היו לי אורחים עירוניים; הם לא היו מתלהבים מתקיעה בשיפוע צד פתאומי, פיצוץ צמיג או תקלה טכנית... ברגע זה שמחתי מאוד על שאני נוסע ברכב שטח איכותי ונוסך בטחון, הקורץ לי בזווית העין כאומר: תרגיע, אם אתה לא תעשה שטויות, אני בטח לא אתקע אותנו כאן!

הקרוזר הגמלוני התנודד בעלייה התלולה, לא מתרגש מבורות וקטעי דרדרת, מתקתק את המעלה כאילו היה שביל מפולס היטב. קצרה הייתה הדרך אל השביל העליון ומשם לכביש המהיר, בשיוט זורם עד למקלחת בבית. המעבר מג'יעג'וע במדרגות הסלע לשיוט תלת-ספרתי בכביש 6, המחיש את יכולותיו של הקרוזר; עבורי, זוהי מהותו של רכב שטח עירוני.

עוד בוואלה! NEWS

לא חייבים לסבול: טיפולים להקלת מיגרנות

לכתבה המלאה

תגדיל לי!

לנד-קרוזר הוא אייקון עולמי בן למעלה משישים שנה, מאוסטרליה ועד נמיביה, מ-בוורלי הילס ועד לדיונות של דובאי. גם אצלנו הוא עשה חייל, עם 17,000 קרוזרים שעלו על כבישי ישראל ב-15 השנים האחרונות. זוהי הצלחה גדולה הניזונה מתכונות הכלי המגודל, אבל גם ממוניטין האמינות והסחירות שלו.


דווקא בגלל ההיסטוריה המפוארת, אני רוצה להתקומם כנגד עיצובו החיצוני של לנד-קרוזר החדש; מתיחת הפנים האחרונה מעצבנת אותי מכיוון שהרכב הזה מספיק טוב, גדול, מרשים ומפואר, כדי שלא יהיה צורך 'להגדיל אותו' עם גריל קדמי מגושם, ווינקרים מנופחים, וכנפיים ל?ווייתניו?ת. "למה הפנסים שלך גדולים כל כך?" שאלה כיפה אדומה ואני שואל, למה לצעוק כל כך חזק, כאשר יש לך את כל היכולות? אבל האמת היא שזה רק עיצוב, ודעתי אינה זו שקובעת... לא נתווכח על טעם ועל ריח ואתם מוזמנים להרגיש מה שבא לכם, לגבי העיצוב. תחליטו בעצמכם, זו רק קליפה.

הקטע היפה הוא שמתחת לקליפה המוחצנת יש טונות של שמרנות סולידית, אותה אני מאוד אוהב. כבעבר כך גם היום, הלנד-קרוזר מתבסס על שלדת סולם, סרן אחורי חי בעל מהלך מצוין, הילוך כוח קצר, וצמיגים שמנמנים שאוהבים לנגוס בשטח. גם מנוע ה-3.0 ליטר הוא Old School ובתיבת ההילוכים יש 'רק' חמישה הילוכים. רק חמישה? אתם בטוחים שזה לא מספיק? האם אנחנו באמת צריכים שמונה הילוכים, מתלים פניאומטיים, ומערכות אלקטרוניקה של חללית סובייטית?

מרחב מוגן

למרות שהעיצוב החיצוני מציק לי, יש קסם מסוים בגמלוניותו של הקרוזר המחודש. פתח את הדלת ותגלה תא נוסעים משודרג ומאוד נעים, מרווח ומפנק. העיצוב לא עתידני אבל החומרים איכותיים ועמידים למראה, גווני בז' בהירים מדגישים את המרחב הגדול. אין כאן פריצות דרך דיגיטליות אבל יש מספיק פינוקים. מערכת המולטימדיה Toyota Touch 2 נעוצה באורח מוזר במרכז לוח המחוונים אבל היא מתפקדת היטב עם מסך "7 בהיר. מחוץ למסך מצאתי מתגים ומפסקים שהאצבעות שלי 'זוכרות' מלנד- קרוזרים אחרים, בני תריסר שנים או אף יותר; זוהי תחושת ביתיות העדיפה בעיני על פני מתגים דיגיטליים, המתחכמים כאילו היו סמארטפון אופנתי.

תא הנוסעים אינו מתחכם אבל הוא ארגונומי, מוצק ונעים להפעלה. תנוחת הישיבה טובה (צילום: רמי גלבוע)

תנוחת הנהיגה טובה וגבוהה, עם 'דוושה מתה' מצוינת. מושבי העור רחבים ותומכים אבל לא מאוד נוחים לאורך זמן, הפתעה. גלגל ההגה בגודל מצוין ונעים לתפעול ובקיצור – סביבת העבודה נעימה ומוכרת, אהבתי מאוד.

המושבים מרווחים וחשמליים, בקונסולה המרכזית יש פתח יציאה למזגן האוויר (צילום: רמי גלבוע)

במבחן רצועות האספלט

מנועי דיזל מודרניים הפכו ליצירות מכאניות אקזוטיות; הם שקטים, מעודנים, מייצרים טונות של סוסים ומומנט. בעולם כזה, ארבעת הבוכנות ו-190 הסוסים של הטויוטה נראים פשטניים-משהו, והם גם נשמעים ככה. זה אוטו שעדיין מגרגר, לטוב או לרע. גם תיבת 5-ההילוכים אינה מהמעודנות שבנמצא אבל מערכת הכוח מקנה לקרוזר הגמלוני ביצועי כביש מספקים לגמרי. 11 שניות ל-100 קמ"ש ו-175 קמ"ש מרביים לא ירשימו את ארנבי הכביש אבל עבורי, זה ממש מספיק; אילו רציתי ארנבת רמזורים, הייתי קונה קרוסאובר עירוני. המומנט הבשרני דוחף בלא דרמה, והקרוזר משייט היטב במהירויות גבוהות על גבול ההגזמה. בנושא תצרוכת דלק אין לצפות לניסים, אבל בנהיגה רגועה בין 100 ל-120 הוא עבר 10 ק"מ לליטר; לחץ על דוושת הגז, והמספרים יתרסקו מטה.

התנהגות הכביש מרוסנת ובורגנית, כפי שניתן לצפות משתי טונות היושבות על מתלים רכים וצמיגים גבוהי-חתך. בנהיגה מדויקת הוא יתפור כביש הררי בקצב מפתיע, אבל בקרת היציבות תתערב בכל העברת משקל מיותרת. המתלים הרכים מבודדים אותך מתחלואי הכביש ונוחות הנסיעה מצוינת, כל עוד הכביש טוב והמהירות סבירה. לחץ על הקרוזר או התרסק על גדודיות, והמרכב הכבד יתחיל לפמפם מעלה מטה. אין ספק שזה רכב שאינו מעודד נהיגה ספורטיבית, הוא מעדיף להגיע מהר ונינוח אל השטח.

יוצאים לחופשי!

ברגע שיורדים מהאספלט הופכות מגבלות הכביש של הטויוטה הגמלונית, ליתרונות מוזהבים. לא צריך להוריד אוויר מהצמיגים, לא צריך לחמוק מאבנים קטנות וחריצי מים. הקטר היפאני מגהץ שבילים באופן מושלם, תן לו קו פניה נכון והוא יבלע פניות מטלטלות, ישורות חצציות, טרשים ופודרה. במהלך המבחן עברנו עם הקרוזר קטעים ארוכים מנחל צין, נקרות, צניפים ואמציהו. הוא בלע הכל בשלווה וברגיעה, לכל היותר פמפם קלות בחרטומו, אף פעם לא באובדן שליטה. עם ארבעה אנשים על הסיפון שמרנו על קצב טיול זריז יחסית, 30 - 40 קמ"ש. לחץ עליו יותר, ותגיע למגבלת המתלים; ב-60 קמ"ש המרכב מיטלטל יותר מדי, החרטום מפמפם – מי שמתכנן נהיגת ראלי ייאלץ לשפר את המתלים.

על הכביש ובשביל נוסע הקרוזר ב-4X4 קבוע, עם שילוב חשמלי להילוך 'כוח'. דיפרנציאל 'טורסן' מרכזי מפזר את הכוח ביעילות, ניתן לנעול אותו בלחיצת כפתור. אין יותר מדי מחשבים, אין התחכמויות דיגיטליות וחיישנים מיותרים. לפשטות המכאנית יש מחיר ובהיעדר מתלים פניאומטיים, מרווח הגחון הוא רק 22 סנטימטרים. יוצא שללא הגבהה הוא נוגע פה ומגרד שם, אבל שום דבר בעייתי; הגחון חסון וממוגן, למרות שיש סיכוי לתלוש מגני בוץ ושאר פלסטיקות באזור הגלגלים.

במעברים טכניים, מהלך המתלה האחורי מעניק אחיזה טובה מאוד. להילוך ה'כוח' יחס העברה 2.566 המתאים מאוד לאופי הבהמה, ומאפשר טיפוס איטי ומבוקר במעלות התלולים ביותר. הילוך ה'כוח' מספק גם בלימה מצוינת במורד, וזה טוב – מכיוון שהמערכת האלקטרונית לבלימה משמיעה רעשים בלתי סבירים, נקישות חזקות ומעצבנות... בואו נישאר עם הברזלים וניתן למנוע לבלום אותנו!

בקרת המשיכה עושה את העבודה אבל היא לא מהמשובחות שבנמצא, זמן התגובה שלה ארוך ופעולתה אינה רציפה. משום כך ובוודאי ברכב שטח העולה 370,000 שקלים, הייתי מצפה למצוא נעילת דיפרנציאל אחורי, כמו שהיה פעם בטויוטה פראדו ואפילו בדגמי היי-לקס הישנים. אבל בואו לא נתבלבל – לנד-קרוזר הוא עדיין רכב שטח מצוין, בעל עבירות גבוהה מאוד. הוא יכול לרדת לשטח כמו שהוא, ולצאת בחתיכה אחת. מי שמתכוון לעשות הרבה שטח יגביה אותו מעט ויקשיח את המתלים, ירכיב צמיגים קרביים יותר ואולי, גם נעילה אחורית. בכך יקבל רכב שטח מעולה שיעניק לו איכות חיים גבוהה גם על הכביש, כי הרי כולנו יודעים – גם הג'יפאי הנלהב ביותר עושה 95% מהקילומטרז' שלו על הכביש, ולא בנקיקי הנגב.

נחל צניפים הוא אחת הקלסיקות היפות ביותר. הקרוזר בלע אותו בלי להרגיש כלום (צילום: רמי גלבוע)

המפלגה השמרנית

רכב המבחן בגימור Luxury עולה 370,000 שקלים; זה הרבה כסף, למרות שדיסקברי עולה 610-450 אלף שקל. גרנד צ'ירוקי דיזל עולה 390,000 שקל, מעניק איכות חיים טובה יותר על הכביש, אבל הוא פחות טוב בשטח. רנגלר רוביקון זול יותר והוא רכב שטח עדיף, אבל רמת הפינוק שהוא מעניק בכביש ובשטח, אינה מתקרבת לזו של הענק היפני. לנד-קרוזר 2014 מעניק פשרה מצוינת של נוחות ופינוק בכביש ובשטח, עם עבירות ואמינות שכבר הפכו למיתולוגיות. תוכלו גם לקנות לנד קרוזר ארוך עם חמישה מושבים ב-320,000 שקלים, וגרסת 3-דלתות הסקסית עולה 'רק' 300,000 שקלים.

מי שמחפש רכב כביש אופנתי, מי שרוצה ישיבה גבוהה ופוזה עירונית, לא צריך לנד-קרוזר; ב-370,000 שקלים אפשר למצוא קרוסאוברים הרבה יותר טובים. את הלנד-קרוזר ייקנו אנשי שטח אמיתיים, כאלה המעמיסים מאחור משפחה שלמה ו-150 קילוגרם ציוד מחנאות, עם אוהל מרווח על הגג. הם לא מחפשים ביצועי כביש אבל רוצים להגיע למצפה רמון 'חזק, מהיר ואלגנטי'.

במרחבי הנגב יפנק אותם הקרוזר הגמלוני בנוחות גבוהה, יעבור בכל מקום סביר, וייתן להם תחושה שהרכב הזה בלתי שביר, בלתי עציר. לכן אני אוהב את הלנד-קרוזר המחודש. הוא נושא הלפיד לג'יפאות אותנטית, יורש ראוי לשם המיתולוגי.

עוד הרבה על טויוטה בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully