נוסטלגיה בשטח: מסע משפחתי בשדמות העמק

תחת שמש ערביים מוזהבת חנינו בשולי השביל היורד מקיבוץ רמת השופט, כאשר הגיח מולנו טנדר מאובק. הנהג עצר לידינו בחיוך, ושאל: "מה אתם עושים פה עם הפ?רגו?סו?נים, לאיפה נוסעים יהודים?". תוך שנייה היה פרצופו של אופיר תחוב במעמקי המנוע, מחליף דעות מלומדות עם חיים על ענייני הילוכים, פיסטונים, דאבל-קלאצ'ים ומחרשות. כששמע אופיר שחיים וגרי מטיילים בטרקטור מבית חנן לקיבוץ אלרום, התרחב חיוכו עד לאוזניים; "בואו, אראה לכם מקום עם הנוף המדהים ביותר בעמק; תוכלו לישון שם, להשתמש במקלחת של עובדי הלול. בערב תבואו לאכול איתנו, בכבוד!".

כאוהבי טבע מושבעים העדיפו ה'תמירים' להקים את אוהלם ביער ג?ח?ר האפלולי, אבל מפגשים כמו זה ניקדו את מסע הטרקטורים – אנשים עצרו להתעניין, להגיש עזרה, להצטלם עם החבורה המוזרה. הפליג לעשות דרור ממוסך ג'ון דיר בקיבוץ גדות שחילץ והחליף גו?ז'ונים, וסרב לקבל אגורה... צמד הטרקטורים האדמונים היו אטרקציה מדליקה לכל מי שפגש בהם!

אפשר לקבוע שמסעות גיבורינו התחילו לפני ארבעה ימים או כבר לפני שנה, עת הופרח הרעיון לאוויר; אפשר גם לחשוב שהמסע החל כאשר ירד הפ?רגוסון האדום מקו הייצור ב-1961. מה שבטוח הוא שחיים תמיר נולד לפני 81 שנה בבית חנן, והוא מתגורר שם עד היום. חיים הוא חקלאי שורשי העובד וחורש, מקלטר וקוצר, ובדרך כלל – עושה זאת מעל מושבו של טרקטור. בעבר היה לו טרקטור קדמוני עם מנוע נפט, היה לו גם טרקטור דיזל אותו היו מניעים בעזרת מנוע בנזין קטן, אותו הניעו במשיכת חבל...

אבל אלו סיפורים ארכיאולוגיים והיום יש לחיים טרקטור Messey Ferguson מודל 1976, יד ראשונה, "כמו חדש!"... לקראת יום הולדתו השמונים החליט הבחור לבקר את הבת והנכדים בקיבוץ אלרום שבגולן וכמובן, הוא יעשה זאת עם הפרגוסון הקשיש. למה דווקא טרקטור, שאל בנו ג?רי, למה לא עם הטנדר? כי בא לי לנסוע בטרקטור, השיב האב; זה מתאים ליום הולדתי השמונים! לקח לגרי בדיוק דקה כדי לומר לו "אז חכה לי קצת, אני צריך לגמור לשפץ את הפרגוסון הישן, ניסע כבר ביחד".

סיפורנו אינו מוטורי, אבל אי אפשר בלי מילה על הטרקטורים; הפרגוסון של חיים הוא 'המודרני' מבין השניים, בן 38 שנה, שלוש בוכנות וארבעה הילוכים. הטרקטור של גרי כבר בן 53, הוא רכש אותו במצב מפוקפק וכמו הדוד אהרון בסיפורו של מאיר שלו, שיפץ אותו בקפדנות אוהבת. תסכימו איתי שה-MF בעיצוב 'ר?טרו' נראה מקסים בצבע 'אדום פרארי' בוהק!... את שנות נערותו בילה גרי על טרקטור תאום, מרכיב את בנות המשק על הכנף, יורד בלילה לחוף פלמחים, נתקע בבוץ של נחל שורק ומחלק בבוקר עיתונים. כאשר נתקל לאחרונה בדגם נעוריו רכש את הכלי והחל בשיפוץ מסיבי, שהסתיים ימים ספורים לפני היציאה לדרך.

מהירותם המרבית של הטרקטורים היא כ-20 קמ"ש, ובמהלך המסע התקדמו במהירות מרבית של כ-15 קמ"ש. המרחק מבית חנן לאלרום הוא כ-300 קילומטרים והמסע דרש כשמונה שעות נהיגה ביום, כולל עצירות ומפגשים עם אנשים שונים. אני יכול להבין כיצד גרי מיטלטל ככה על הטרקטור, אבל חיים? הבן-אדם בן שמונים ואחת, מקפצץ על הטרקטור שעות ארוכות ביום, תחת שמש, רוח, אפילו גשם סוחף... את הלילות בילו בכוכב יאיר, יער רמת השופט, עמוקה ולבסוף – פגישה נרגשת עם הבת והנכדים באלרום. "הגעת ליעד" היה אומר ה-GPS, אבל גרי מעדיף לנווט באמצעות מפות נייר. חלק מהזמן טר?יקטרו? לבדם, בקטעים אחרים ליווה אותם אלישע עם הטנדר, אורחים הזדמנו לפרקי זמן, אילן מעמו?קה הצטרף ליום האחרון עם ג'ון-דיר.

פגשתי את הטרקטוריסטים בקרבת כפר דניאל, וגם ברמת השופט; היה משהו נוגע ללב במסע המשפחתי אליו הצטרף גם הנכד עמרי – שמח לנהוג על הטרקטור המשופץ. בראותי את שלושת הדורות מטרקטרים את דרכם בשבילי העמק, לא יכולתי שלא להתקנא בחוויה המשפחתית שזימן להם המסע המופלא; אב ובנו יוצאים להרפתקה, אנשי שטח האוהבים את הטבע ואת החקלאות, ואינם נרתעים מקשיים פיסיים.

גרי טוען שבתחזוקה נכונה ייסעו הפרגוסונים האדומים עד סוף הדורות... כאחד מבעלי "פלאפל בריבוע" הצמיד שלט-חסות לטנדר הליווי ויצא למסע, שהוקדש לזכרם של הסבא והדוד למשפחת תג'ר (תמיר) שנהרגו במלחמת העולם השנייה, ובפרעות תרפ"א ביפו.

הטרקטורים עמדו בכבוד בתלאות המסע; ביום הראשון הייתה בעיית דלק פעוטה, וביום השני נשרו ג'וז'ונים מגלגל הטרקטור האדמוני. קצת אלתורים, קצת עזרה בקיבוץ גדות, והנה הם כבר מטפסים מעמק הירדן למרומי הגולן, לפגוש את הבת והנכדים.

ומה עכשיו? שאלתי את גרי בתום המסע צפונה, מה אתם עושים באלרום? שום דבר מיוחד, ענה לי. מסתובבים קצת עם הטרקטורים, מבקרים אנשים בסביבה. ביום ראשון נצא דרומה, נעשה 'סובב כנרת' ונמשיך לגלבוע. "סובב כנרת?" התפלצתי, אין לכם גבולות, צעירים חסרי מנוח?

לא, מסתבר שאין גבולות לרוח האדם, להרפתקנות נאיבית ולאהבת האדמה. כפי שאמר לי חיים באותה שעת בין ערביים מוזהבת: איזו עונה מדהימה לטייל, כאשר הכל פורח וירוק; שמת לב כמה גבוהה כאן הקמה? לקח לי חצי שנייה להבין ש'הקמה' היא 'החיטה'... חיים הוא איש של פעם עם עברית של פעם, צעיר נצחי בעל אופקים רחבים וחוש הומור, וצ'יזבטים בני שמונים שנה. איזה כייף לפגוש אנשים מזן קדום ומשובח כל כך!

עוד הרבה פנאי ושטח בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל