פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מחדל: עד מפתח לא זומן, הנהג הורשע בעבירה

      המשטרה הגישה כתב אישום נגד נהג בגין אי מתן זכות קדימה, אך לא מצאה לנכון לזמן עד ניטראלי שמסר את פרטיו לשוטר וביקש לשפוך אור על נסיבות המקרה

      מבצע אכיפה משטרת התנועה הארצית נגב נגד משאיות עם משקל חורג (קובי ליאני)
      עוד מחדל חקירתי של המשטרה - לא זימנו עד מפתח (צילום אילוסטרציה: קובי ליאני)

      בתי המשפט לתעבורה נוטים לרוב לקבל את עמדת השוטר שנתפסת אובייקטיבית על פני עמדת הנאשם. דפוס פעולה זה מהווה מקור הסבר לשיעור ההרשעות הגבוה בבתי המשפט לתעבורה. אך מה הדין כאשר אזרח מוסר את פרטיו לשוטר ומביע עניין למסור את עדותו בכדי לחדד את העובדות שקרו בפועל? מסתבר כי המשטרה אינה ממהרת לחקור אותו.

      הראיות מדברות בעד עצמן, מי צריך עדים?

      במקרה דנן, נרשם לאחרונה נגד נהג דו"ח הזמנה לדין על כך שבתאריך /09/09/13, בצומת הרחובות שד' המעפילים ומרגולין בת"א, לא ציית לתמרור מספר 302 המחייב לעצור ולתת זכות קדימה. הנהג כפר באשמה וטען כי עצר ונתן זכות קדימה לנהג האופנוע שנסע בנתיב ישר. בית המשפט לתעבורה מצא לנכון לקבל את עמדת השוטר שרשם את הדו"ח לאחר שקבע כי "זה הותיר רושם אמין, בעוד שעד ההגנה שהיה עם הנהג ברכב היה עד מטעם, כל שכן שהנאשם הסיע אותו והביאו לבית המשפט".

      לכאורה, מדובר על עוד מקרה בו בית המשפט העדיף מסיבותיו שלו למצוא את עדות השוטר כמהימנה על פני עדות הנאשם. אולם מדוע נכתב לכאורה? כי בעת שהשוטר רשם את הדו"ח, פנה אליו אזרח שצפה בנעשה והציע לו למסור את עדותו לנסיבות המקרה. האיש מסר את פרטיו לשוטר אולם הוא מעולם לא נחקר ולא זומן כעד. לשיטת המשטרה, התביעה אינה מחויבת להביא את כלל הראיות המרביות. על כן, מצא לנכון בית המשפט להרשיע את הנאשם.

      איפה התיקון?

      הנהג שחש כי נעשה לו עוול ערער לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד אלירן בלוטמן ממשרדו של עו"ד אלעד שור, וטען כי בית המשפט לתעבורה שגה בכך שלא קבע כי קיים מחדל חקירתי קשה בכך שהעד הפוטנציאלי, זה שמסר את פרטיו לשוטר, כלל לא נחקר ולא הובא ע"י התביעה. בכך למעשה גרמה המשטרה בהתנהלותה הלקויה לחוסר ראייתי.

      כב' השופט רענן בן יוסף, מבית המשפט המחוזי, כתב כי "על בית המשפט לבחון האם בשל המחדלים האמורים עולה חשש כי קופחה הגנתו של הנאשם, כיוון שנתקשה להתמודד כראוי עם חומר הראיות העומד נגדו".

      לדבריו, "אין מניעה להרשיע אדם על סמך עדות יחידה. עם זאת, העובדה שהדבר אפשרי, אין משמעותו שהדבר רצוי. כב' השופט בן יוסף הדגיש את חובת המשטרה וכתב כי "כאשר ניתן במאמץ סביר לאסוף ראיות נוספות - ובמיוחד ראיות של עדים ישירים באירוע, או ראיות אובייקטיביות מטבען, המשטרה נדרשת להשיג את הראיות הנוספות, וזאת בדרך של זימון העדים הרלוונטיים או בדרך של יציאה מחדר החקירות לתיעוד הממצאים בזירה".

      אי לכך, בסופו של דיון מצא לנכון בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור ולזכות את הנאשם.

      די לקיפוח

      לדברי עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה: "מקומם מאוד לגלות פעם נוספת כי אף שיש עד מהימן שיכול לשפוך אור על נסיבות המקרה לטוב או לרע, המשטרה אינה עושה כל מאמץ לזמנו לחקירה, כל שכן לזמנו לצורך מתן עדות. בכך למעשה מקופחת זכותו של הנאשם למשפט הוגן שמתבסס על כלל הראיות שקיימות. נדמה כי משטרת ישראל עושה שימוש לא ראוי במשקל הראייתי שבית המשפט מעניק לעדות השוטרים והעדפתו לראות אותה כמהימנה על פני גרסת הנאשם".

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב
      לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל