מתיחת פנים יכולה להפיח חיים חדשים ברכב מזדקן. אבל בשנים האחרונות מפנות היצרניות את עורפן להרפתקאות נועזות שעשויות להסתיים בטריקת דלת מצד הלקוחות הנאמנים. קיה ספורטאז' גרף עד היום עשרות ניצחונות בתחרויות אופנה ונשפים מוטוריים בזכות קוויו וחיטוביו, אבל אפילו בלי ערמת התארים שלו, מזדקף הקוריאני מעל מתחריו במראה מיוחד ומרתק שמצליח לשבור את מחסום הזמן. שם לפחות, טמון חלק גדול מסוד הצלחתו.
הספורטאז' החדש, פרי ידיו של מעצב העל פטר שרייר הוצג ב-2009, ובחמש השנים האחרונות הוא שבה את אירופה וישראל. מתיחת הפנים ב-2014 היא פועל יוצא של יישור קו, שכן סיד, פרו-סיד, קארנס וסורנטו הבשילו לדגמים משפחתיים שעתידים להתחרות במיטב תוצרת אירופה ויפן. בניגוד אליהם, העדיפו קיה שהניתוח הקוסמטי של הספורטאז' יעשה ביד עדינה ומכוונת, כך שהוא יוכל לשמור על סימניו המזהים ולנשום לרווחה בצמרת - פסגה עמוסה טוענים לכתר בה מתייצבים מספר קרוסאוברים מיומנים, בהם אחיו התאום מתוח הפנים יונדאי IX35, מאזדה CX5 וסובארו XV.
הבשורה מאת היבואנית טלקאר לנו הצרכנים, היא שהספורטאז' משווק כיום בישראל לראשונה עם חבילת אבזור בסיסית בשם 'אורבן', בתמורה ל-150 אלף שקלים. הוא מנסה לאסוף מלמטה את המתחבטים ("קולות צפים") שקצה נפשם ברכב סדאן, ולהדוף את יתרונותיהם של הבכירים שנעים בגזרת ה-160 אלף שקלים פלוס. זו לא רק שאלת התמורה בעד השקל שעומדת כאן על הפרק, אלא שאלת מיקום אסטרטגי שתרם לו בעבר להפוך לנמכר מסוגו.
עדיין מושך מבטים
כרטיס הכניסה לספורטאז' המחודש מתחיל בדגם מוזל מחיר, אבל המשמעות בפועל אינה בהכרח עירום ומשולל פינוקים. הספורטאז' 2014 בגרסת אורבן הוא בראש ובראשונה רכב שעבר מכסת שינויים צורניים עם גיבוי בצד הטכנולוגי. היקף החידושים בו אמנם סמליים ומרומזים עד קשים לאיתור - ואלמלא מספר דברי הסבר מלומדים של מנהלי קיה ישראל היינו נאבקים לספור אותם על קו הזינוק. אולם מאידך, בהחלט יש כאן יותר ממה שהעין מלקטת במבט חפוז בחניה.
פסיעה איטית על רקע הפרופיל, מגלה שבתי התאורה האחוריים קיבלו צורה קצת מעובדת. לא משהו דרמטי, אבל בכל זאת בולט לטובה שינוי תכנוני של הטיית החלק העליון שמדגיש שנעשתה כאן עבודה ליצור עניין מחודש. גם מלפנים הסיטו והזיזו, וכן, גם פה התוצאה מזערית וסולידית: שבכה דחוסה ובתי תאורה שבגרסה זו יגיעו, תחזיקו חזק... נטולי נורות LED .
גם האיתותים במראות הצד עברו לעמדה הקלאסית מעל קשתות הגלגלים, ואל תצפו למצוא במפרט חבילת כרום, שמשות כהות, מסילות גג, וגם לא סאנרוף, מן הסתם.
שלוש שניות הסתגלות
חלף קצת זמן מאז דרכה רגלנו בספורטאז', ולכן שמחנו להיזכר שוב שמדובר באחד מתאי הנוסעים המרווחים והאוורירים שיש בפלח הג'יפונים הבינוניים. הקרוסאובר הקוריאני, על 444 הסנטימטרים לאורכו ו-186 הסנטימטרים שנמתחים לרוחב, מציע שפע מקום לנוסעים מלפנים, מאחור, לציוד הנלווה בתא המטען (564 ל') ומספק הפרדה אנושית בין השורה הראשונה לשנייה, הן במרחק מפגש הברכיים עם גב המושבים והן עבור המרפקים וקצה הקודקודים.
המושבים הקדמיים, לטעמנו, מספקים אחיזה טובה לגדולי מידות. הם נוחים מאוד בנסיעות מגוונות וגם לאחר מאות קילומטרים תרגישו טריים לחלוטין, משל הרגע יצאתם לדרך.
חלל הפנים של הספורטאז' הוא גם שטח מחיה שמאוד קל לנוע בו (בסיס גלגליו 2.64 מ'), ואפילו עם שלושה מאחור עדיין יהיה לכם נפח פנוי להניח רגליים על הרצפה בנוחות. בנוסף לכך, תאי האחסון גדולים ועמוקים, לרבות זה שנמצא בין הנהג לנוסע.
מנגד, האווירה בקבינה עלולה לשדר אפלוליות - שחור זה יותר מידי ליסינג ופחות מדבר אל הצרכן הפרטי. המשטח אפור או מושחם, או בקומבינציה כהה שיוצרת תחושה מסוימת של ניכור. גם להנדסת האנוש יש את נקודות התורפה הטבעיות שלה, שכן בקרת האקלים המכנית לא הכי נוחה לגישה, כמו גם שני המתגים של מחשב הדרך שהוטבעו במסגרת לוח המחוונים.
בסקירת התוספות, עולה כי הושתלו בקרביו מספר תכונות חביבות למדיי ברמת האבזור, כמו למשל מערכת ניווטWAZE מובנית במערכת המולטימדיה, בלוטות' כסטנדרט, בקרת שיוט, קישורית USB, מערכת בקרת לחץ אוויר ועוד. כך שלמרות הכול, התוצאה הסופית אינה של רכב משפחתי דל באמצעים, נהפוך הוא.
166 סוסים עם קיק קטן
ההפקות המשותפות של קיה ויונדאי לא תמיד מסתדרות בטור אחד. יונדאי בחרה עבור ה-Ix35 במנוע מופחת כוח (154 כ"ס) מסיבותיה שלה, ואילו קיה פעלה בכיוון ההפוך: מנוע 2.0 ל' GDI עם כיול מחודש למחשב, שינוי של סעפות היניקה והפליטה, המזרקים, תזמון השסתומים וכל זאת כדי למנף את הערכים הסופיים והביצועים, בלי להתפשר על צריכת דלק או פליטת מזהמים גבוהה.
על הכביש, מחלץ הספורטאז' המחודש 166 כ"ס ו-20.9 קג"מ המושגים ב-200 סל"ד נמוך יותר מהדגם היוצא (4,200), ולמרות שמדובר בהפרשים מינוריים של כ-3 כ"ס ו-1.2 קג"מ בהתאמה, מורגש הבדל אנרגטי כשהרגל ננעצת ברצפה והמחט מתחילה להצפין. המנוע מגיב מהר ללחיצות על הדוושה הימנית, והתיבה האוטומטית על 6 ההילוכים שלה מדפדפת ביניהם בצורה רהוטה ונעימה, עם סייג למעבר בין הילוך שני לשלישי שם נדמה שהיא משתהה (ולא תמיד התפעול הידני מאפשר לשחק עם הטורים עד לגבול מנתק ההצתה).
חרף משקלו, שמתייצב על כ-1.5 טון, זמני המיאוצים מורים על חיבור לא רע בין המנוע לתיבת ההילוכים תחת המעטפת של הקוריאני הנאה. מעמידה, האיץ הספורטאז' ל-100 קמ"ש ב-10 שניות, 50-80 קמ"ש ב-4 שניות ומ-80 ל-120 קמ"ש בסביבות ה-7 עד 8 שניות. המשוב מהמנוע הוא של יחידה שמסוגלת לתת תשובה ברורה לכל פקודה, כשיציאה לעקיפות נעשית ללא חשש ממשי.
בנסיעה עירונית, כך בשיטוטים במרחב השגרה, הספוראטז' מתגלה כפרטנר מצוין. הכבדות המבנית אף פעם אינה מורגשת כשהוא נע בין גלי פקקים, ומידותיו הגדולות אינן עומדות כנגדו כשנדרש להשתחל אל מקומות צפופים; תנוחת הנהיגה גבוהה מאוד, ההגה קל, רדיוס הסיבוב בסדר גמור (5.3) והדבר היחיד שפוגם בו הוא שדה ראייה לאחור ועוביין של קורות A הקדמיות, שדורשות מכם לעתים לקמט את הצוואר מעבר למצופה.
דממה ואפס גמלוניות
אחד המאפיינים הבולטים במכוניות קיה מאז נחה עליהן רוח מערבית, הוא הטיפול בבידוד הרעשים. אם תשוו ברף הדציבלים בין סיד ל-i30 לדוגמא, הראשונה תצא משם כשידה על העליונה. קיה נוקטת כיום בשיטות הרכבה שגובלות באיכות אירופית למהדרין, וזו עדות לכך שהיא מקצה משאבים רבים על מנת לבצר את הנהג והנוסע מאחרי שכבות חסינות מפני שאון כביש פולשני. אם הקארנס היה סנונית להתקדמות המותג, הספורטאז' עושה זאת טוב עוד יותר ממנו.
מרווח הגחון תחת הסנטר מצביע על 17.2 סנטימטרים סטנדרטי, ולכן ברוב הכבישים הוא משיב בהיזון חוזר כמו קרוסאובר טיפוסי ונינוח, שמסגיר קצת זווית גלגול בפיתולים חדים ומוסיף נדנוד קל תחת בלימה חריפה. בכבישים בינעירוניים בכל אופן, אין לו שום בעיה לגמוא מרחקים בחרישיות, והוא מצליח לגהץ תערובות של אספלט ישראלי בלי להקרין סימנים של מצוקה. רעש כביש יכול לעתים לחצוב דרך המסננת אם חציתם את רף ה-120 קמ"ש, או שנקלעתם לכביש משובש ברמה מחפירה.
ההיגוי החשמלי הוא החלק המפתיע ביותר בספורטאז', ובהיבט זה ניכר שחל שינוי לטובה (ושאינו שולי). לא רק שהוא עומד במטלות בצורה מכובדת במפגש עם כבישים מסולסלים, הוא גם מעביר חדות (2.7 סיבובים מנעילה לנעילה) שמעמידה בספק את הביקורת כלפי קרוסאוברים "גמלוניים". אז מחד, זה לא שעיקולים וכבישים עמוסי עקלתונים הם הלחם והחמאה שלו. אך בשילוב היגוי טוב, מערכת בלימה מצוינת ומתלים מכוילים באופן מאוזן, הספורטאז' רחוק מלהיכנע כשהידיים עסוקות והרגל הימנית ברצפה. רק בקרת היציבות הממוחשבת דואגת להתריע שאתם בכל זאת ספונים ברכב פנאי שנועד להנעים ולא לנשוך, שכן זו מתערבת במהרה ומפחיתה את מינון הלחץ בתוקפנות.
המעבר בין אגרסיה לנהיגה מרוסנת פיצל את נתוני צריכת הדלק בהבדלים קטנים. מנוע ה-2.0 ל' לוגם ליטר בנזין בכל 10 ק"מ בנסיעה ממוצעת, וצונח בקטנה אם פקקים ממושכים הינם חלק בלתי נפרד מסדר יומכם. נסיעה בינעירונית למרחקים תתייצב בגזרת ה-12 ק"מ לליטר, ולמרות שהמכונית שהוקצתה למבחן טרם "נפתחה", עם רק כ-550 ק"מ על מד האוץ, סביר שהמספרים הללו ישתפרו באחוזים בודדים בלבד.
אז לא תקבלו נורות LED, ביג דיל
מתיחת פנים היא פתרון זמין כשרוצים להנפיק אשרת שהייה ממושכת לרכב שגילו ניכר עליו. היא תורמת את חלקה בתוך תכנית אסטרטגית ארוכת טווח, ועבור היצרניות, אין דבר מהיר וזול יותר מלבצע כמה חיתוכים בפח, לתגבר את איכות תא הנוסעים ואם אפשר, לחזק את היכולת המנועית ולקזז גם בצריכת הדלק.
קיה ספורטאז' המחודש, כאן בגרסת אורבן ב-150 אלף שקלים אינו דגם שעבר תחת סכין המנתחים במטרה להעלים את קמטיו. בחינת הצד הוויזואלי, חשפה שבסך הכול זכה לריטושים קומפקטיים ברזולוציה מוגבלת כדי להשלים את השתלת המנוע בחזית והשדרוגים שחלו באגף הבידוד והנהיגה. בהגדרה פשוטה, קיה רשמה אותו לתכנית "ניקוי רעלים", וגייסה את המנתח הפלסטי לסגור את התפרים.
שאלת התמורה לשקל פחות מורכבת. קרוסאוברים מעטים נמצאים בשכנות עם מהדורת האורבן לעיל, ולספורטאז' יתרונות רבים על פניהם בגרסה מופחתת מחיר, שבאים יד ביד עם צרור החידושים במכלוליו; הוא טוב יותר מקודמו ביכולת, מרווח מאוד, גבוה, ממוקד בפרטים הקטנים, מאובזר יחסית, מהודק והוא (גם) מסובב ראשים, שזו מעלה שהרבה כלי רכב היו מברכים עליה במקום שקע AUX או מחזיק כוסות.
על כן, אם תפגינו גמישות מול היעדרם של רכיבים קוסמטיים וקישוטים מצועצעים לפוזאיסטים, הספורטאז' המחודש הוא עסקה משפחתית די אטרקטיבית.
