רכיבה ראשונה: ב.מ.וו RnineT

צילום: רונן טופלברג, קובי ליאני, יצרן

אם יש משהו שלגרמנים קשה מאוד לעשות, זה לחשוב מחוץ לקופסא. הם כל כך שבויים בחובה לפעול ביעילות מקסימלית, כך שאפילו המפלצות המוטוריות שלהם מצליחות להראות הגיוניות. אז שפתאום ב.מ.וו יגיעו לשוק עם אופנוע שכזה? נראה שגם הם בעצמם הופתעו ובעיקר ממידת האהדה שזכה ה-RnineT עם חשיפתו העולמית הראשונה במפקדת החברה שבמינכן.

בזמן שיצרניות אופנועים אחרות מסתפקות בסכמת צביעה שונה לאופנועים שלהם לציון מאורעות היסטוריים או בתוספת קלה של אבזור מהקטלוג הקיים לזמן מוגבל, ב.מ.וו בחרו בכיוון אחר לגמרי והשיקו אופנוע חדש לגמרי שנועד באופן בלעדי לציין את חגיגות ה-90 שנים של חטיבת האופנועים של היצרנית הבווארית ומכאן גם שמו R (קידומת אופנועי ב.מ.וו עם מנועי בוקסר) וכן ציון שנת התשעים.

מיד עם הגעתו לישראל חטפנו אותו לסוף שבוע של רכיבת בכורה שבו גילינו שב.מ.וו פינקו את עצמם במכונה הכי 'קולית' שהם יכלו לחשוב עליה.

לפני שנלטף את הברזלים, נספר לכם משהו שאתם בוודאי כבר יודעים, שבחיים, תזמון הוא הכל וב.מ.וו שמו את הסיכה בדיוק על הנקודה הנכונה ביותר על ציר הזמן. בתקופה שבה אופנועי קפה רייסרים ודומיהם זוכים לעדנה והערצה גוברת מסביב לגלובוס, האופנוע החדש של ב.מ.וו מגיע למסיבה הזו עם המון טקס בישבן.

ב.מ.וו מספרים שכדי ליצור את המכונה המרשימה הזו, הם כינסו ארבעה בוני אופנועים מפורסמים ונתנו להם יד חופשית, כמעט, ליצור את האופנוע הזה, כאשר הדרישה הייתה אחת - לאחד 90 שנות מוטוריקה עם תכנון, ייצור ואלקטרוניקה מודרנית. אפשר רק לדמיין את מאבקי הכוח, ההצעות השונות והמפתחות השוודיים שהתעופפו באוויר בסדנה הסגורה ההיא, אבל איכשהו כולם יצאו משם שלמים ומחוייכים כשהם רוכבים על אופנוע קאסטום (בבניה אישית), ישר מפס הייצור.

בין אם אתם חובבי ז'אנר הקפה רייסר או לא, די בכך שפעם מזמן רכבתם על אופנוע, ליד הב.מ.וו הזה תיתקעו למשך דקות ארוכות שבסופן תשאלו בנימוס ממי אפשר לקחת את המפתחות. הוא פשוט ממגנט, ממתק לעיניים ויותר מכך, הוא מציג גאונות מוטורית שיווקית וגם המון אומץ מצד היצרנית.

צריך להתקרב ואז להתרחק, לרכון על הברכיים ולהיצמד עד שהאף נוגע כדי לרדת לעומקם ומספרם של הפרטים מהם הוא בנוי. מרחוק רואים שהמתלים הם הראשונים לשבור את המסורת הגרמנית - אין טלה-פארה-לבר. מלפנים ומאחור ישנם מתלים קונבנציונאליים לגמרי - מזלג הפוך שהגיע מה-S1000RR (עם רכיבים פנימיים שונים) וזרוע אחורית חד צדית שהגיעה מה-R1200R יחד עם הדרייב-שאפט, אך עם בולם יחיד. אחר כך חשים בהתנגשות בין הפנס העגול והתקופתי מלפנים לבין לוח המחוונים הסופר מודרני, בין מערכת ה-ABS לחישוקי שפיצים, בין משכך היגוי אקטיבי למנוע בוקסר מקורר אוויר (עם הזרקת דלק כמובן ולא קרבורטורים), בין מכל הדלק המפוסל ללוחית הזיהוי הכמעט היסטורית על צוואר ההיגוי. שילוב בלתי אפשרי ומוצלח של חן היסטורי וחשיבה מודרנית.

אין מצבי רכיבה במחשב הדרך או בחירה של רמת התערבות בקרת האחיזה כי פשוט אין כזו, כך שחוץ ממערכת ABS ששומרת על הבטיחות בקטעים המלחיצים ומחשב דרך שאומר לרוכב כמה דלק הוא לוגם בהנאה, ה-RnineT נשאר טהור וקלאסי. אי אפשר שלא לאהוב את הדרך שבה הוא מתגלגל על הכביש, אפילו בקטעים איטיים או ישרים עד שעמום. את הכל הוא הופך לחוויה.

למנוע שלו שמגיע מה-GS הקודם (1,170 סמ"ק) יש לא רק המון כוח להציע - 110 כ"ס ו-12.1 קג"מ, אלא גם צליל באסי חלק ומגרה אפילו עם האגזוז המקורי וגם תחושה מכאנית ישירה ולגמרי לא סטרילית כמו שאנחנו אוהבים. המספרים לא משקרים, יש לגרמני הזה ה-מ-ו-ן מומנט. הרבה יותר ממה שצריך כדי לדחוף את 222 הקילוגרמים שלו פלוס רוכב. גם התגובה למצערת ישירה בלי בלבולי אלקטרוניקה שמשנים את יחס ההברגה אל התפוקה ושאר זוטות. כמה שתסובב, ככה תקבל ואוהו... כמה שמקבלים.

ה-RnineT משגר את עצמו מרמזורים כמו כיפת ברזל שזיהתה גוף מעופף מזיק. הוא פשוט בורח קדימה ומהמם את הרוכב בקלות שבה הוא עושה זאת. הכוח שם זמין בסל"ד שבו מנועים אחרים עוד לא סופרים ניצוצות בפלאגים והכוח הזה לא דועך עד למפגש עם מנתק ההצתה ב-8,500 סל"ד. למעשה, המנוע הזה דוחף כל כך חזק, שגם ה-R הזה חושב שלעתים זה יותר מדי. העברות הילוכים מהירות או חזרה חדה לגז גורמת לגלגל האחורי להימרח ולחלק האחורי להתנער כמו פודל אחרי מקלחת וזה לא ממש נעים. כזו כמות של מומנט עם מבנה שלדה בסיסי כשל ה-RnineT מחייב האצה חלקה ועדינה בהרבה כדי לתרגם את כל הכוח הזה לתנועה.

ה-RnineT ממקם את הרוכב עליו בתנוחה מאוד נחושה. לא מדובר בישיבה זקופה שמשחררת מקום לכרס עבה וברגליים ששלוחות לפנים כמו שהאמריקנים אוהבים, אלא בתנוחה ספורטיבית למחצה, עם רכינה קלה פלוס לפנים ועם רגליות שממקמות את הרגליים מתחת לגוף בתצורת ה-Z המוכרת מנייקדים חמים אחרים.

ויש סיבה טובה לכך, כי ה-RnineT מצליח להפליא לא רק בעיצובו ובכוחו, אלא גם באופן שבוא הוא יודע להתקפל לתוך פניות. זווית ההיגוי אמנם מתונה יחסית עם 25.5 מעלות וזה אומר שהוא צריך דחיפה קצת יותר משמעותית בכידון כדי להפליקו מצד לצד ושבתנועה איטית מסביב לכיכרות צריך אפילו להשקיע בהפניה חיובית של הכידון. אבל כשהקצב עולה, התצורה הזו מחזירה המון ביטחון ויציבות ברכיבה.

עם צמיגי מצלר דביקים, ה-RnineT מאפשר לנו לדחוק אותו עמוק יותר וחזק יותר בכבישים מפותלים וצריך ממש להגזים כדי לגרום לו לשדר שהסוף לחגיגה קרב. זה לא מגיע מלפנים למרות חוסר היכולת לכוונן את המזלג (אבל עדיין מציע פעולה מאוזנת מאוד), אבל זה כן מגיע מאחור, למרות הקשיחות היחסית של הבולם בכוונון המקורי. כשגילינו עד כמה מהר חרכנו את קטע הרכיבה המפותל, הבנו שלא באמת צריך להתעסק בכוונונים בבולם האחורי - רף היכולות שהוא גילה גבוה בכל קנה מידה. זה לא אופנוע ישן בתחפושת חדשה. זה אופנוע מודרני לכל דבר ועיקר עם כריזמה.

בצד הביקורתי יותר ברכיבה על האופנוע החדש של ב.מ.וו, אנו שמים את מערכת הבלימה, או נכון יותר, את זו הקדמית. מאחור הכל דבש ותותים עם עצמה טובה ודיוק, אבל אופי פעולתם של הקאליפרים הקדמיים הקשה על התפקוד גם ברכיבה רגועה וגם בספורטיבית. חלקו הראשון של מהלך מנוף הבלמים מעורפל לחלוטין ולא מציע כל תגובה ומיד אחר כך, מגיעה תגובת נשיכה מוגזמת שמתגברת באחת, עד כדי נעילת הגלגל הקדמי וכניסת מערכת ה-ABS לעבודה. חוסר הליניאריות הזו גרם לנו להיות זהירים מאוד עם הבלמים ופעמים רבות מדי להודות על קיומה של מערכת למניעת נעילת הגלגלים. יתכן וניתן לכוונן את פעולת המשאבה, אך באמצעים הבסיסיים שהיו זמינים לנו במהלך המבחן, לא התאפשר לנו לרדת לעומק העניין.

ההתענגות מהיכולת של הב.מ.וו RnineT לייצר חיוכים גרמה לנו לדחות עד לסוף נדבך חשוב מאוד באופיו של הגרמני החדש - היכולת להתאים אותו אישית לכל רוכב. ב.מ.וו השקיעו רבות לא רק בעיצובו של ה-R אלא גם ביכולת שלו לאפשר לרוכש לשנות בו רכיבים רבים בקלות, אפילו את מבנה השלדה באופן חוקי לגמרי. כך למשל ללא יותר מדי מאמץ, ניתן לשנות את שלדת הזנב ולקצרה (תוך וויתור על מושב המורכבת) כדי להשלים את תצורת הקפה רייסר, להתאים את מערכת החשמל בקלות, לשנות את מיקום לוחית הרישוי ועוד קומבינציות רבות ושונות (המראות המקוריות חייבות לעוף כבר ברגע הראשון) שמבטיחות שהסיכוי שתראו על הכביש שני RnineT זהים, קלוש.

אבל כדי שתראו אופנועים כאלה על הכביש, או לפחות יותר מזה שהיבואן עצמו שחרר להדגמות, חובבי הפנאי שברכיבה יצטרכו להוציא סכום לא מבוטל מכיסם - 135,000 שקל. גם ביחס לאופנוע חריג, יפה, ייחודי ומהנה שכזה, מדובר בסכום כסף גבוה למדי עבור אופנוע שעליו סביר שתוציאו עוד אלפים רבים בקסטומיזציה. הגבות ממשיכות להתרומם כאשר זוכרים שמחירו של ה-S1000R החדש שמציע אלקטרוניקה של מעבורת חלל עומד על 115,000 שקל. אבל מצד שני, כשמסתכלים על ה-RnineT מבינים שהכסף הלך כאן לכיוונים אחרים. לעיצוב, להנדסה, לחשיבה מחוץ לקופסה, במקום לזמן של רייסר על מסלול מירוצים שישב עם צוות טכני שלם לכייל את התגובות הבינאריות של המצערת האלקטרונית בכל אחד משלל מצבי הרכיבה. אין עוד אופנוע כזה בישראל, אין עוד כלי שמאפשר גמישות טכנית כזו שבה, וזה חשוב לא פחות, גם חוקית.

קונים אופנוע חדש? כדאי שתבקרו כאן

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל