פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האכיפה לא משפיעה על מספר תאונות הדרכים

      למי יש לזקוף את הירידה במספר תאונות הדרכים? משטרת ישראל או אולי מזג האוויר השחון ששרר כאן בעונת החורף? הנתונים שפרסם בנק ישראל מצביעים שחייבים להשקיע בתשתיות, בעוד תרומת האכיפה זניחה

      הרוג ופצוע בינוני בתאונת דרכים בצומת אחיעוד ליד עכו, 20 באפריל 2014 (ערן גילווארג)
      התשתית או האכיפה? מי תורם יותר לירידה במספר תאונות הדרכים הקטלניות? (צילום: ערן גיולוארג)

      לפני שנתיים עמד מספר תאונות הדרכים מעל 12 אלף, ומספר ההרוגים עמד על 263 הרוגים - ירידה של 40% בהשוואה לנתונים שפורסמו בשנת 2000. מנתוני הדו"ח שמסכם את המחקר של בנק ישראל עולה באופן מובהק, כי השקעה בשיפור התשתיות מוכיחה את עצמה כגורם שמוריד באופן משמעותי ביותר את מספר תאונות הדרכים.

      במסגרת המחקר, נמצא כי הפרדה בין נתיבי תנועה בכיוונים מנוגדים מפחיתה את מספר התאונות ב-32%, בעוד שעיקול חד מעלה את שיעורן ב 21%. כמו כן, מתברר כי כל תוספת של מטר לשוליים סלולים מפחיתה את מספר התאונות בכ-15% בעוד שביצוע עבודות בכביש מעלות את מספר התאונות בכ-14%.

      עוד במסגרת המחקר שפרסם בנק ישראל, נבחנה כמןבן השפעת האכיפה המשטרתית על מספר התאונות. מעיבוד נתוניו שכוללים את מצלמות המהירות ומספר הדו"חות לרבות נוכחות השוטרים בצד הכביש, עולה כי "לא נמצא כי השתנות באכיפה המשטרתית משפיעה על מספר התאונות...". בו בעת, מציינים בבנק ישראל כי "הממצאים בעולם בנושא זה מעורבים, ולא ניתן להסיק מכך על רמת האכיפה בכלל, אלא רק בכבישים מסוימים".

      גם בשנת 2014 המגמה היא ירידה, שכן עד כה נהרגו בתאונות דרכים קטלניות 84 בני אדם, ירידה של 22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אולם, יש להתייחס לנתונים אלו בהקשר למזג האוויר הצחיח ששרר באזורנו בין ינואר למרץ, מאחר והרבעון הראשון של השנה היה מהדלים ביותר במשקעים שפוקדים את עונת החורף. משמע, תנאי נהיגה פחות מסוכנים, לפחות באופן חלקי.

      בפערים שבין רמת הכבישים, כפי שצויינו במסגרת המחקר, נמצא כי לרשות תושבי המרכז עומדים כבישים טובים יותר וכי בסופו של דבר, עליה בשיעור של כאחוז בהיקף הנסועה הכוללת מביא לכדי עליה של 0.92% במספר תאונות הדרכים.

      עוד מתברר, כי גובה העלות המצטברת של הרוג בתאונת דרכים בשנת 2012 היתה 6.1 מיליון שקל, כאשר עלותו של פצוע קשה הסתכמה ב 1.5 מיליון שקלים . במסגרת הדו"ח נכתב כי גובה הנזק הכלכלי הכולל של תאונות הדרכים בשנים 2008-2010 עמד על כ 15 מיליארד שקלים.

      מה הקשר לאכיפה?

      "אין ספור מחקרים הוכיחו באופן בלתי משתמע כי אין קשר בין ההכבדה באכיפה לבין ירידה במספר תאונות הדרכים", כך אומר לנו עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה. "גם הכבדה בענישה לא הוכחה כאפקטיבית. אולם על דבר אחד ניתן להסכים בפה מלא – אין ספק כי האכיפה המוגברת מרוקנת לאט אבל בטוח את כיסם של הנהגים – ונדמה כי הגורמים האמונים התבלבלו בכל הקשור לתכליתה. שומה על המדינה להמשיך ולנתב משאבים לצורך שיפור התשתיות ולשים זאת כמטרה לאומית עליונה בחשיבותה, במקום לרדוף את האזרח על עבירות מינוריות ולהכביד עוד יותר כיסו המתרוקן גם כך".

      לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל