פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גמלים בשיירה: הפקודה המיושנת שדופקת נהגים

      נהגי ישראל תקועים בעבר. פקודה מנדטורית עתיקה מחייבת להפקיד את רשיון הנהיגה לאחר פסילה, אלא שבתוכה סעיפים הזויים שבגינם מתמשכת הפסילה בלי סוף. בית המשפט יוצא לשים סוף לסחבת

      מבצע אכיפה משטרת התנועה הארצית נגב נגד משאיות עם משקל חורג (קובי ליאני)
      פוסלים רשיון ונתקלים בפקודה מנדטורית עתיקה (צילום: קובי ליאני)

      הקדמה הטכנולוגית מאפשרת כיום לכל שוטר, כל שכן כאשר הוא נמצא בניידת, לקבל בהינף האצבע על המקלדת שורה ארוכה של פרטים על הגורם הנבדק, ובכלל זה גם נתונים אודות תוקף רישיון נהיגתו. בקלות רבה יכול השוטר לברר האם הנהג שנעצר לבדיקה נוהג ללא רישיון. בקלי קלות.

      אלא שחרף כניסתנו למאה ה-21, נהגי ישראל כבולים לתקנה מנדטורית שמחייבת אותם להפקיד בפועל את רישיון הנהיגה לאחר שהוטלה עליהם ענישה בדמות פסילת רישיון. במקרים רבים, הנהג אומנם מקבל בהכנעה את גזר הדין ואינו נוהג, אולם מסיבות שונות לא הפקיד את רישיון הנהיגה. משמעות הדבר היא, כי הפסילה טרם נכנסה לתוקפה, ועליו יהיה להמתין שוב את פרק הזמן שנקבע עד שיוכל לנהוג.

      הפקודה המנדטורית כה ישנה ומנותקת מהמציאות, עד שהיא כוללת איסור על הובלת גמלים שלא בשיירה! כמו גם הולכת בעל חיים ללא פנס.

      עולם שלישי זה כאן

      המציאות בה פקודה מנדטורית עדיין מחייבת את נהגי ישראל לא נעלמה מעיני בית המשפט העליון. זה קבע לאחרונה כי, "בעידן הדיגיטלי הנוכחי דומני כי ניתן להחליף את ההליך הביורוקרטי המסורבל בעיגון פסילת הרישיון כדבעי במחשבי הרשות".

      כך למשל בתיק בעל מאפיינים דומים, בו הורה בית המשפט לקבל את ערעורו של מוחמד ג'אבר בהתייחס לסוגיית מועד פסילת רשיון נהיגתו; הנאשם לא הפקיד את רשיונו כנדרש משום שהרישיון היה בידי המשטרה. וניתן היה לסבור כי המשטרה תעביר את הרישיון לרשות הרישוי, ולכן ריצה את תקופת הפסילה לאחר שישב בכלא בגין סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

      במסגרת פרוטוקול הדיון, כתב שופט בית המשפט העליון נועם סולברג כי "המיחשוב, ההזנה ההדדית והתקשורת בין המשטרה, מזכירות בית המשפט ורשות הרישוי, מאפשרים לכאורה עיגון כדבעי של פסילת רישיון הנהיגה במחשבי הרשות, גם מבלעדי הפקדתו הפיזית. אמליץ לשקול זאת".

      סולברג אף הוסיף כי "כיום עומד לרשותו של כל שוטר תנועה מסוף ממוחשב ובאמצעותו נבדק בזמן אמת כל רישיון נהיגה שמוצג לו. ממילא, קשה עד בלתי אפשרי להערים על שוטר תנועה על דרך של הצגת רישיון נהיגה שנפסל". לדבריו " בעידן של מדיה דיגיטלית מפותחת, מתמעט בתודעתנו משקלו של רישיון נהיגה מנייר או בכרטיס פלסטיק, ואפקט ההרתעה הנובע ממסירה פיזית של הרישיון, שוב איננו כבעבר.

      סולברג "קינח" וכתב כי "...מבלי לחטוא ב'פסיכולוגיה בגרוש' אציין עוד כי אני מסופ?ק עד כמה פועל האפקט הפסיכולוגי את פעולתו על אנשים שכיבוד החוק אינו בראש מעייניהם, א?לו שש?מים לאל את גזר הדין, את פסילת רישיון הנהיגה, והם נוהגים בזמן פסילה. וממה נפשך: מי שא?ימת הדין עליו, אינו זקוק לאפקט הפסיכולוגי שבמסירת הרישיון; ומי שאין עליו מורא החוק, לא יועיל לגביו האפקט הפסיכולוגי".

      לדברי עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה: המלצת שופטי בית המשפט העליון מהווה למעשה תיקון למצב אבסורדי בו תקנות פקודת התעבורה המנדטוריות עדיין מחייבות בכללותן את הנהגים, וכופות עליהם התנהלות שאינה תואמת את רוח התקופה. במציאות בה קיים סנכרון כמעט מושלם בין מסוף המשטרה למסופי משרד הרישוי ובית המשפט, אין שמץ של הגיון בהכרח להפקיד את הרישיון. הענישה בדמות איסור נהיגה קשה דיה. אין צורך להעניש פעם נוספת את הנהג ולחייבו להימנע מנהיגה לפרק זמן נוסף, רק בשל סוגיה טכנית. בהתאם לכך, הכדור מגולגל כעת לפתחו של המחוקק שנדרש להפוך את הפקודה לחוק של ממש המותאם לרוח ימנו ולקדמה הטכנולוגית.

      עוד מוסיף עו"ד שור: עיון בפקודת התעבורה מגלה כי היא כוללת שורה של פקודות שאינן רלוונטיות כלל למציאות כיום, עד כדי כך שהדבר מעלה גיחוך. הפקודה מחייבת את הכרטיסן באוטובוס להכריז על שם התחנה ומאפשרת לקנוס אותו אם יתברר כי האוטובוס אינו נקי. וכן, מסתבר כי על פיה, חל איסור על הולכת עדר בדרך כמו גם ירידה בתוך האוטובוס".

      עד כמה הפקודה מנותקת מהמציאות בת ימנו ?היא כוללת ענישה במצב בו הנהג לא הפסיק את האיתות אחרי פניה ימינה, חרף העובדה כי כיום מנגנון האיתות במכונית מפסיק את פעולת האיתות עם סיבוב ההגה באופן אוטומטי.

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב