סטילס: רמי גלבוע ורחל רמליו
שבע בערב, שדה סחוף רוח בדרום קרואטיה, על גבול סלובניה. גשם זלעפות חובט באוהל הגדול ואני לא לבד - מיטב אריות ה-4X4 הישראלי נמצאים כאן, יורמי ידין, אלי שחר, גיא רפאל ומה אתם חושבים שהם עושים? מפרקים אלטרנטורים ומצברים של מפלצת העבירות של קבוצת לנד-רובר-גבע. אנו בסופו של יום התחרות השני ב'קרואטיה טרופי', עירא אבני ו-נגב אנג'ל סיימו יום שיכול היה להיות מוצלח, אלמלא הביצה המפלצתית שהמתינה להם במכשול מספר 2. היה זה מעבר מים אימתני בעומק מעל מטר וחצי, מנוקד בעצי יער. טמפרטורת המים השחורים כ-3 מעלות צלזיוס, והצוותים טובלים בהם עד לכתפיהם. הנווטים שוחים במים ורותמים כבל כננת לגזעי העצים, הנהג שקוע במים עד מעל למותניו, מנסה לשמור מנוע פועל וכננות במצב משיכה. הספורט הזה נראה מוטורי לכאורה, אבל האמת היא שהפעילות בקרואטיה מתאימה יותר לצוללני חיל הים
צוות גבע הצליח לעבור חצי מהביצה של מכשול 2, אבל נתקע בבוץ התת מימי. הכננת שבקה עקב תקלת מצברים אבל המנוע הכביר המשיך לפעום מתחת למים - עד שלאחר שעה וחצי דומם את עצמו לדעת. הרפתקת המים התרחשה לאחר שבפרולוג התהפך הרכב, ונגב אנג'ל החזיר אותו אל הגלגלים באמצעות כננת - תוך דקה וחצי היו בחזרה על הגלגלים, הישג מרשים ביותר! אבל צוות גבע אינו לבד במצוקותיו; אלי שחר ובני פרץ יצאו לדרך עם מערכת דלק מתפקדת למחצה. תוך שעות ספורות חזר 'צוות ניר' למחנה לתיקון מערכת הדלק, לא לפני שהתהפכו לתוך בור עמוק. ללוחמינו שלום.
היחיד מהקבוצה הישראלית שלא התהפך הוא 'צוות דיסקברי' של עובד ארזי ויוסי אלמוגי. הם התחילו את התחרות בקצב מצוין אבל עד שעות הערב לא הגיעו למחנה, איש לא ידע היכן בלע אותם היער הירוק. כל שידענו היה שהכננת הקדמית התקלקלה, מגבלה ענקית ביער הקרואטי.
יכולנו לחשוב שהמגבלה של גיבורינו היא חוסר היכרות עם היער האירופאי אבל האמת היא שרוב המתחרים התברברו אל מחוץ ללוח הזמנים, נתקעו וחזרו בגרירה, בודדים עדיין משוטטים ביער... הניווט במעבה היער קשה ביותר מכיוון שהצמחייה עבותה וקרקעית היער מלאה בעשרות עקבות צמיגים שגויים. מסתבר שעצם ההגעה למכשולים הרשמיים (עליהם מקבלים ניקוד), קשה ביותר, מבחינת עבירות וניווט. ללא ספק, קרואטיה טרופי אינו אירוע לנערות מקהלה עדינות. המתחרים באים מרחבי אירופה לשבור ולתקן, להיתקע ולחלץ את חבריהם, להגיע לחניון הלילה ולבוסס בבוץ עד השעות הקטנות של הלילה.
השם "חניון" עשוי להישמע כמו מתחם מסודר ואלגנטי, אבל האמת היא שזה נראה כמו חניון טנקים ברמת הגולן, בעיצומו של חורף קשה. האירופאים העדינים מדשדשים בבוץ הדביק, קראוונים מהודרים נטועים בבוץ כמו פסלים סביבתיים. בחניון אין תאורה או חשמל, בוודאי לא תקשורת סלולארית. המתחרים האירופאים התארגנו היטב עם אוהלים גדולים, גנרטורים, והרבה בירה. גם החניון הישראלי מאורגן לא רע עם שלושה אוהלים, וגזיות עליהן רוחש קפה שחור והשקשוקה מבעבעת. המתחרים האירופאים כבר למדו שתמיד יקבלו יד עוזרת ורתכת, מהצוות הישראלי.
איפה הייתם ומה עשיתם?
במהלך הלילה השני יצאו שתי משלחות לחפש את 'צוות דיסקברי', אך לשווא. ההערכות היו שהם תקועים ביער עם תקלה מכאנית, התהפכו לאיזה נקיק, אולי פגשה אותם חיה רעה?... בעשר בלילה הגיעו עובד ויוסי לחניון הלילה, שהיה כבר נטוש לחלוטין. מותשים מעייפות ומקור, סיפרו לנו על יומם הראשון בקרואטיה טרופי 2014. מסתבר שהם גמרו את המסלול ביסודיות ואיטיות, נלחמים בספר הדרך ובגזעי העצים, ש'גילחו' כל פיסת ציוד שבלטה מקו המותניים של הדיסקו.
שום דבר לא הטריד את צוות דיסקברי כמו אובדן מגבה ה'היי ליפט' וכאשר התקלפו להם שני צמיגים, היו חייבים לאלתר. הרימו כבל לענף עץ סמוך, משכו בכננת והנה, הגלגל המפונצ'ר מונף חצי מטר באוויר... בעקשנות ובנחישות תפרו את המסלול עד תומו, וכיבו מנוע בחניון הנטוש.
לא הבטחתי גן של שושנים
בתום היום השני נמצא 'צוות דיסקברי' במקום 15, מתוך 31 שעדיין בקטגוריית אדוונצ'ר. צוות 'לנדרובר גבע' במקום 14, מתוך 34 מתחרים שעדיין בקטגוריית 'טרופי' הבכירה. 'צוות ניר' במקום 34 בקטגוריית 'טרופי'. אלו תוצאות היום השני, והיום השלישי לא היה יותר טוב... ארובות השמים המשיכו להתייפח ללא הרף, בעוד גיבורינו המשיכו להיאבק באיתני הטבע.
'צוות דיסקברי' (ארזי/אלמוגי) לא יצא למקצה היום, והשקיע את זמנו בהחזרת הרכב לכשרות, לאחר נזקי היער. צוות 'לנדרובר גבע' (אבני/אנג'ל) לא הצליח לפתור את בעיות החשמל, עדיין נלחמים בחיבורי המצברים והאלטרנטורים; לאחר אחד מניסיונות ההנעה נדלק הרכב פשוטו כמשמעו, להבות פרצו מתא המנוע... גיא רפאל ממשיך להתרוצץ בין סדנאות בדרום קרואטיה ומנסה לאלתר אלטרנטורים שיוכלו להתמודד עם החיבור הנפיץ בין מתח גבוה ומים עמוקים. 'צוות ניר (שחר/פרץ) הצליח ליישר קו ולצאת למקצה היום השלישי. לאחר מלחמה ארוכה עם שבילי היער והביצות, הגיעו אל קצה הסטייג', ו...התהפכו חמישים מטרים לאחר סופו. תוך דקות ספורות החזירו את המרצדסG על הגלגלים אבל המנוע נתפס, ואין דרך לשקם אותו.
יכולתם לחשוב שגיבורינו יקפלו אנטנות וילכו לשתות בירה בכיכר העיר, אך לא היא. אלי הצליח למצוא ב-זגרב מנוע מתאים ל-G, וב-22:00 החל להתקין אותו ברכב המרוץ שלו, בעזרתם הנחרצת של דודי טל וראובן ברדה. בזמן כתיבת שורות אלה עדין איננו יודעים איך מתקדמת השתלת הלב הלילית, אבל אני משער ומקווה שבהמשך היום יחזור הצוות למרוץ. בשעה 23:30 זינק צוות דיסקברי למקצה הלילה סחוף הגשם, וסיים אותו לקראת 02:30, כבוד! צוות גבע זינק למקצה הלילה, והתקדם יפה, תוך עקיפת מתחרים אחרים. אבל במחצית המרחק התחיל המנוע לגמגם, והצוות נאלץ לחזור לחניון, להמשך טיפולים וניסיון לפתור את בעיות החשמל. נכון לרגע זה, עוד לא פורסמו תוצאות היום השלישי.
הייתי רוצה לסיים בהצהרה אופטימית ש'מחר תזרח השמש', אבל אפילו זה לא בטוח... השמים הכבדים לא מפסיקים להוריד דליי מים, והחניון מתמלא בבוץ סמיך ודביק. אבל הטרופי ממשיך והמתחרים נלחמים בשיניים, שישה ימים של בוץ, יזע ודמעות. יצוין שככל שהמתחרים הישראלים מידרדרים במורד הדירוג הכללי, העבירות הופכת לקשה יותר; המתחרים שלפניהם טוחנים את השבילים ואת המעברים, ולאחרונים תמיד קשה יותר. היום ייערך 'מקצה הקפות' שיתחיל רק בצהרי היום; צוות דיסקברי יתייצב לזינוק, ואנו מקווים שכך גם המפלצת של הקיבוצניקים מגבע. מאלי שחר עוד אין חדשות, אבל קשה להאמין שיספיק להגיע לזינוק. מחר יום חדש!
