פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      התאונה גרמה להפלה. עונש חמור לנהג?

      על הנהג נגזרו 12 חודשי מאסר, פיצוי לאם העובר בסך 4,000 שקלים ופסילת רישיון נהיגה למשך 36 חודשים ו-6 חודשים נוספים על תנאי. יש צדק במערכת המשפט?

      אשה בהריון (ShutterStock)
      העובר מת בעקבות פציעותיו הטראומתיות בתאונת הדרכים. מהו העונש שיש לגזור על הנהג הפוגע, אם בכלל? (אילוסטרציה: Shutterstock)

      רק לעיתים רחוקות מאוד, דיון משפטי אודות השלכותיה של תאונת דרכים, מגיע לכדי עיסוק בסוגיות כה דרמטיות. לאחרונה זה קרה. בית המשפט העליון נדרש לפסוק האם יש לראות באדם שפגע באישה הרה שעברה ניתוח קיסרי בעקבות התאונה - וילדה תינוק שנפטר כעבור מספר שעות, כאחראי לגרימת מוות ברשלנות.

      הפרשה החלה בסוף שנת 2004, כאשר האישה נהגה באחד מכבישי הצפון. נהג מונית סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכבה חזיתית. הפגיעה גרמה לפציעה קשה לנהגת אולם לא רק לה, אלא גם לעובר שהיה בבטנה בחודש השמיני להריונה. הנהגת הובהלה לבית החולים ולאחר מספר בדיקות הוחלט לילדה בניתוח קיסרי, מתוך חשש לחייה והן לחיי העובר. התינוק נולד ללא רוח חיים, ולאחר טיפול הצליחו הרופאים לייצב את מצבו. אולם מטבע הדברים, בנסיבות לידה שכאלו, רמת הסיכון לחייו של התינוק חמורה, וכעבור מספר שעות, לאחר שחלה הידרדרות של ממש במצבו הרפואי - הוא נפטר.

      שלב הראיות

      לאור תוצאותיה הטרגיות של התאונה, החליטה פרקליטות המדינה להגיש כתב אישום כנגד הנהג בין גרימת מוות ברשלנות. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה והחליט להרשיעו. השופטים התלבטו עמוקות בסוגיה הדרמטית: מחד, על פי החוק, עובר אינו מוגדר כאדם, אך לאור הפגיעה באימו והאילוץ לילדו ולהשיבו לחיים - בכך יש משום להופכו ל"אדם" על פי החוק בישראל.

      הנהג סירב להשלים עם החלטת בית המשפט ועם המשמעויות הנגזרות מהרשעתו בגרימת מוות ברשלנות, ועל כן הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. השופטים הפכו את החלטת שופטי השלום וזיכו אותו ברוב קולות.

      האם המזועזעת מפסיקת בית המשפט המחוזי והמדינה, לא הסכימה להשלים עם הפיכת ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. במסגרת הבקשה נטען, כי ישנן הכרעות סותרות באשר לדרך הניתוח של עבירות המתת אדם. במקרה זה, סותרת פסיקת המחוזי הכרעה אחרת של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קבע כי המועד להגדרת ביצוע עבירת ההריגה, הוא המועד שבו נקבע מותו של אדם – התוצאה – ולא שעת המעשה הפסול. במקרה זה, העובר נולד כתוצאה מאותה עבירה ומת בעקבותיה, והוא זכאי לאותה הגנה חוקית השמורה למי שמוגדרים כ"אדם" בעת ביצוע העבירה.

      הנסיבות וההשלכות בפועל

      במסגרת פסיקתו של שופט בית המשפט העליון, סאלים ג'ובראן נכתב כי "לא נדרש שמבצע העבירה יידע על דבר קיומה או אי-קיומה של הנסיבה (האדם), אלא על עצם האפשרות לקיומה". לאור כל זאת, החליטו השופטים לקבל את הערעור ולהרשיע את הנהג.

      לעמדת בית המשפט, על נהג מוטלת החובה להיות מודע לכך שהתנהגותו עלולה לגרום לפגיעה באדם ולכן העובדה שרק לאחר התאונה נולד הוו?ל?ד והפך ל"אדם" אינה מעלה או מורידה לעניין יכולתו של האדם הסביר להיות מודע לעצם קיומו.

      ומה כאמור העונש שמוטל על נהג שהורשע בגרימת מוות ברשלנות לעובר : נקבע כי על המשיב יגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי לאם העובר בסך 4,000 שקלים, פסילת רישיון נהיגה למשך 36 חודשים, ו-6 חודשים נוספים על תנאי.

      לדברי עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה: השופט נדר לפסוק עפ"י לשון החוק, ובמצב בו אין הגנה של ממש על חייו של העובר באמצעות חוק המתייחס לעבירה של המתת עובר, על המחוקק להתייחס לכך. הגדיל וכתב השופט ג'ובראן כי קיים פער בין ההגנה על עוב??ר לבין ההגנה על חיי אדם. על דבר אחד לא ניתן להתווכח וכפי שכתב השופט המצב בישראל בהקשר זה הוא ייחודי ואנומאלי.

      אומדן הפיצוי הכספי והנפשי

      ומה בגין הפיצוי הכספי שצריכה לשלם חברת הביטוח המבטחת את הנהג? כיצד מחשבים זאת? לדברי עו"ד שרונה גונן מומחית בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית: קיימת התיישנות בתיק הספציפי הזה, אולם באופן עקרוני, מאחר שמדובר בתאונת דרכים, החוק קובע אחריות מוחלטת ואין צורך לדון בפרטי המקרה ולהוכיח רשלנות כלשהי, כלומר האישה וילוד יפוצו בהתאם לנזק בלא צורך להוכיח האם הנהג התרשל.

      שנית, מאחר שמדובר בולד ולא בעובר שהומת בבטן, הפיצוי יהא גבוה לאין שיעור וזאת משום שעובר אינו נחשב בר חיות ואינו מהווה אישיות משפטית נפרדת. במקרה כזה של עובר שהומת, תקבל האישה פיצוי עבור כאב וסבל ועוגמת נפש וכן עבור תקופת ההחלמה בביתה לאחר האירוע.

      במידה ונגרמה נכות נפשית מוכחת, מגובה במסמכים רפואיים, יהיה ניתן לתבוע גם בגין נכות זו. במקרה שלפנינו, מאחר שמדובר בתינוק שנולד, חי לזמן קצר ונפטר, הפיצוי הינו גדול יותר באופן משמעותי, מאחר שיש לפצות את האם בגין הנזקים שנגרמו לה ובאופן אישי וגם את העיזבון של התינוק שנפטר.

      בהתאם להלכה הפסוקה, יש לפצות את עיזבון התינוק שנפטר בגין הפסדי שכר בתקופת "השנים האבודות". כלומר עבור אותן שנים במהלכן היה צפוי לחיות, לעבוד ולהשתכר. אותן שנות חיים אבודות שנגזלו ממנו בעקבות מותו. גובה הפיצוי יהא כגובה 30%מהשכר הממוצע במשק עד גיל 67.

      עוד הרבה משפט וביטוח בוואלה! רכב