סיבוב התרשמות: המכונית הזעירות של סוזוקי

סביר להניח, שאם נספר לכם שבזמן כתיבת שורות אלה נמצאות בדרכן לישראל מכוניות קטנטנות שאורכן פחות מ-3.5 מטר, שרוחבן קטן מ-150 ס"מ ושבחזיתן נמצא מנוע 660 סמ"ק, הייתם מושיטים את החץ אל סמן האיקס אי שם למעלה בראש הדף ושולחים את חוויית הנהיגה הזו אל חור סייבר שחור.

אבל הן לא. הן לא עלו לאף אוניה והן לא בדרכן אלינו. לפחות לא בשלב זה. טושיהירו סוזוקי, נשיא החברה ובנו של המייסד מסביר שעדיין לא ברור איך העולם יקבל מכוניות קטנות אלה ואיך הן תסתדרנה עם הכבישים חסרי מגבלות המהירות בגרמניה. לכשתברר התמונה, יתכן וסוזוקי תחליט להפנות אל העולם את מתחרותיה בשוק הרכב הפופולארי ביותר ביפן, ה-K קארס. רגע לפני שמר טושיהירו מקבל החלטה, נהגנו בכמה מהנבחרות של סוזוקי ובאמת שהופתענו.

למה לא? כי מנטאלית אנחנו עדיין לא שם. לא בשלים לקנות את המכונית שאנחנו צריכים ופחות את זו שאנחנו רוצים. לא שיש בכך בעיה, לקנות את המכונית שעושה לנו טוב על הלב, להיפך, אבל עם ההיגיון שארוז במכוניות הפיציות של סוזוקי, קשה להתווכח.

כחלק מהביקור של התקשורת הישראלית ביפן לרגל חגיגות ה-30 שנים לשיווק מותג סוזוקי בישראל, היפנים הכינו עבורנו את האפשרות לנהוג ולהתרשם מהכוכבות שלהם בשוק הרכב בארץ השמש העולה. המכוניות הזעירות האלה כובשות במבט ראשון. הן לא מתיימרות להארות ספורטיביות. להיפך, עם ממדי רוחב של פחות ממטר וחצי, גובה של כמעט מטר שבעים ואורך של מעט פחות משלושה מטרים וחצי, הן מסתכנות בהופעה של מקרר סייד-ביי-סייד עם גלגלי עזר.

אולם במציאות, כשמביטים בכל אחת מהן (למעט האלטו אקו, עליה נרחיב בהמשך), מוצאים המון חן ומקוריות - ראו את ה'האסלר' (הם בהחלט יכלו לבחור שם מוצלח יותר) וגרסת הסטינגריי (לא קורבט) של הוואגון R, שפעם מזמן, גם שווק כאן. כמעט כולן מצליחות להראות חביבות מאוד, עם ספויילרים, חצאיות, פנסים מקוריים וגם זוויות חריגות שמושפעות ישירות מהפרופורציות הפחוסות.

אפשר לחשוב שמכוניות קטנות אלה יציעו בהתאם גם תאי נוסעים קטנים, אבל זה ממש לא כך. המבנה הרבוע, התפוח והגבוהה אפשרו למתכננים לדחוק את נפח תא הנוסעים אל הקצה. הגלגלים נעוצים בפינות המרכב, תאי המנוע קצרצרים והדפנות שטוחות וישרות והגג נישא גבוה מאוד. הדלתות עצמן גדולות וכשהן נפתחות, הן פוערות פתחי גישה גדולים פנימה ואז מגיע ההלם האמיתי.

מצד אחד, יש מושב אחיד מלפנים ואחד נוסף מאחור, כלומר אין רווח בין מושב הנהג לנוסע שלידו, אבל לשניהם יש המון מקום לנוע בו. יש מרחב נדיב לברכיים, למרפקים ועצום ממש לראש. למרות שגובהי 181 ס"מ, בין מה שנשאר מהתלתלים שלי לגג יש כמעט 20 סנטימטרים של אוויר וזה מרשים. המושב האחורי כבר גרם לנו להרים גבות - מצאנו בו מרחב רגליים דומה לזה של סקודה סופרב. רק שני נוסעים יכולים לאכלס את זה, אבל לרשות שניהם עומד מגרש משחקים ענק. ילדים עם מושבי בטיחות? ללא צל של ספק.

אז איפה בכל זאת הקאץ'? איך מכונית כל כך קטנה מבחוץ מציעה מרחב פנימי גדול כל כך? ובכן התשובה היא בתא המטען או לפחות בהעדר של אחד כזה ובבסיס גלגלים של 242.5 ס"מ. הדלת החמישית נפתחת בכל גודלה וחושפת את כמעט הכלום שנשאר לשים בו את התיק, אבל כשמקפלים את המושבים האחוריים (והופכים את הסוזוקי הקטנה לדו מושבית), דגמי הוואגון R וההאסלר יכולים לבלוע אופניים בגודל מלא וללא פירוק וקיפול.

זה לא הכל, כי אם חשבנו עד לרגע זה שמכונית זעירה גם חייבת להיות בסיסית מאוד ברשימת האבזור שלה, הרי שלפחות דגמי הוואגון R והסטינגריי הציעו בקרת אקלים, מערכת שמע טובה עם תפעול מההגה, בלו-טות' וניווט, מראות חשמליות, 4 חלונות מופעלי חשמל, מערכת סטופ אנד סטארט לכיבוי המנוע בזמן עמידה, מנופים להעברת הילוכים מאחורי ההגה, מצלמת רוורס, התנעה ללא מפתח ועוד. גם רשימת אבזור הבטיחות מעודכנת לגמרי עם ארבע כריות אוויר, חיישני גשם ואור, אופציה למערכת מניעת התנגשות בעיר עם התראה ובלימה, בקרת יציבות אלקטרונית, בקרת אחיזה וכו'.

מכונית קטנה צריכה גם מנוע קטן ולפי ההיגיון היפני, נפח מנוע שאינו עולה על 660 סמ"ק גם זוכה להקלה במסים ובתקנות המקומיות, אז כצפוי, זה הנפח שנבחר למנועים אלה. שלושה צילינדרים פועמים שם והם מפיקים 64 כ"ס בגרסה ה"חזקה" או רק 52 כאלה בגרסה החלשה, או החסכונית כפי שאנשי סוזוקי מסבירים.

וזה מספיק? תלוי למה, אבל נקדים ונאמר שטושיהירו סוזוקי צדק כשהיסס לגבי יכולות מכוניות אלה לשעוט על האוטובאהן. הן לגמרי לא בנויות למשימה הזו, אבל בעיר ובכבישים שמחברים את הערים, הן דווקא מרגישות בסדר גמור. שום שיא מהירות לא ישבר כאן, אבל עם משקל של קצת יותר מ-800 קילוגרמים, תיבה רציפה ורגל ימין עקשנית, אפשר לנוע במהירות התנועה, כל עוד זאת לא עוברת את ה-140 קמ"ש. כלומר, אצלנו הן אפילו יכולות לזכות אתכם בדוח מהירות עסיסי.

המנוע הפשוט לא מנסה להתהדר בחלקות של מנועים יקרים והוא אכן מעביר רושם מחוספס יחסית וגם הרעשים שחודרים אל תא הנוסעים מכיוון הגלגלים ופינות המרכב מהרוח מוחשיים במהירות תלת ספרתית, אבל לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו. מבחן התנהגות מלא לא יכולנו לבצע בתנאי הנהיגה שהוצעו לנו והפניות היחידות שנתקלנו בהן היו רמפות יציאה איטיות ממחלפים, אבל התחושה הכללית, גם מהבלמים, הא שכל עוד ולא מגזימים, לא נתקלים בתופעות המעלות חשש.

למרות מה שכתבנו בתחילה אודות חוסר הבשלות של הצרכן הישראלי למכוניות קטנות שכאלה, ישנו דבר אחד שמאיץ הבשלה וזהו המחיר. אם עלות הרכישה של מכוניות אלה תהיה כדאית מספיק, קרי מתחת ל-50 אלף שקלים לחדשה ומאובזרת, סטודנטים/יות וצעירים/ות מצד אחד או מבוגרים/ות מהצד האחר ימצאו בהן פתרון תחבורתי מעולה. כשמוסיפים לכל זה את הצהרות החברה על צריכות דלק של בין 30 ל-35 קילומטרים לליטר בממוצע (נהיגת המבחן השיגה 22 קילומטרים לליטר למרות שדחקנו בהן חזק לאורך זמן), מקבלים מכונית שמדברת בגובה העיניים אל ההיגיון שלנו ומוצאות נושא שיחה משותף.

ובכל זאת, טושיהירו סוזוקי צריך להתרצות כדי להפנות את מכוניות אלה אל העולם שמחוץ ליפן, שם הן מחזיקות 35 אחוזים מהשוק (סוזוקי במקום השני אחרי דייהטסו והונדה במקום השלישי) וקוסמות בעיקר לאנשים שגרים מחוץ לערים הגדולות (אלה הגרים בעיר בוחרים לרוב לוותר על מכונית לגמרי). אז האם הן יכולות לעבוד גם אצלנו? לטעמנו כן. במחיר הנכון כמובן.

עוד על סוזוקי בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל