פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרכב נהרס, המבוטח קיבל רק מחצית משוויו

      מבוטח שרכבו נהרס לחלוטין בתאונת דרכים, לא קיבל פיצוי מלא בעקבות רשלנות טכנית מצד חברת הביטוח, שלא טרחה לבדוק את עברו של הנהג. כיצד הכריע בית המשפט?

      חיישני רוורס ברכב (ShutterStock , mtsyri)

      פרמיה לביטוח רכב נקבעת לפי רמת הסיכון של המבוטח. לצורך כ,ך הוא מתבקש להעביר אישור העדר תביעות. אישור זה מזכה אותו לרוב בהנחה משמעותית. אך מה יהיה דינו של מבוטח שלא ביטח את רכבו ב-3 השנים האחרונות בביטוח מקיף, והוטעה ע"י סוכן הביטוח שהבהיר לו כי די בכך שיעביר תצהיר על כך ? התוצאה היא, דחיית התביעה וגרירתו לסאגה משפטית, וזאת על אף שחברת הביטוח יכולה בקלות רבה לברר האם המבוטח הינו בעל עבר תאונתי או שמא נקי מכל רבב.

      ביום 11.11.12 היה רכב מעורב בתאונה, ובשל כך נגרם לרכב אבדן מוחלט. שווי הרכב לפי קביעת שמאי הנתבעת נאמד ב-57,730 שקלים. חברת מנורה שבטחה את הרכב, טענה כי הוא זכאי לפיצוי בגובה כמחצית משויו. מדוע? לטענתה, התובע לא העביר "אישור העדר תביעות תקין לשלוש השנים האחרונות", ולכן הוא זכאי לפיצוי כאילו הפרמיה היא ללא הנחה זאת, דהיינו תוך התייקרות של כ-50%.

      אישור אי הגשת תביעות, משמעו אישור כי התובע לא הגיש תביעה כנגד חברת ביטוח בגין רכבו בשלוש השנים האחרונות, אולם במקרה הזה, המבוטח מסר לסוכן שאין לו אישור עבר ביטוחי כי לא היה לרכב ביטוח בעבר. וכך, אם לא היה ביטוח אז כיצד הוא יכול להמציא אישור על כך?

      בירור העלה, כי סוכן הביטוח הטעה אותו לחשוב שאין די בכך כי יעביר תצהיר שלא היו תביעות לתובע ו/או לרכב. המבוטח שלא הבין איך נקלע לתסבוכת הדיונית, צרף תצהיר כי לא רכבו ולא הוא היו מעורבים בתאונות בשלוש השנים עובר לפוליסה ו/או לתאונה. לדברי עוה"ד אסף ורשה ונטלי שלו, באי כוחו של התובע: "למעשה התצהיר הוגש ללא צורך ממשי שכן לרשות חברת הביטוח עומד מאגר ממוחשב ומשותף ממנו היא יכולה לדלות פרטים אודות עברו הביטוחי של הרכב. אולם חברת מנורה בחרה במקרה זה ללכת על האפשרות הפשוטה יותר ביותר: הרבה יותר זול לדחות תביעה של מבוטח מאשר לברר בעצמה את העבר הביטוחי. ואם לא די בכך, חברת מנורה לקחה אליה את הרכב ולא שילמה לתובע את שווי שרידיו".

      הכרעת בית המשפט

      במסגרת הדיון בבית המשפט, נשאלה נציגת חברת מנורה: "התובע פנה לחברת חקירות שיעשו סקירה ביטוחית ל 2 כלי הרכב ושילם 140 שקלים. מדוע את כחברת ביטוח לא פניתם לחוקר?" נציגת חברת הביטוח השיבה בחקירתה בבית המשפט כי "אני לא צריכה להוציא על כך כסף ואם הוא אומר שאין לו רכב למה הוא צריך את זה בכלל? מה הוא לקח רכב מהרחוב ועשה את זה עליו ?". ואם לא די בכך , הרי הנתבעת לא אמרה דבר וחצי דבר על אי תקינות לכאורה של האישור שהועבר, עד המקרה.

      עו"ד אסף ורשה מוסיף: "לחברת מנורה היה די זמן ממועד עריכת הפוליסה ועד למועד התאונה, על מנת להבהיר לתובע כי האישור שהמציא אינו מה שביקשה, "אינו תקין" וזה מצידו היה פועל לתקן האישור". במסגרת כתב התביעה נכתב כי לנתבעת, המוחזקת כמי שאינה "הדיוט" יש יועצים משפטיים רבים שיאמרו לה כי ניתן לבדוק עבר ביטוחי, גם כעת ולראות אם הוא תקין או לא ולשלם בהתאם לעבר הביטוחי "דה פאקטו".

      בסופו של יום, כב' הש' גלעד הס הורה לחברת הביטוח לשלם 50,000 שקלים, הצמדה, ריבית וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור של 11,000 שקלים. עו"ד אסף ורשה: "ייתכן כי הנייר סובל הכל אולם בית המשפט לבטח שלא. מוטב היה אם חברת מנורה לא היתה גוררת את המבוטח למעשייה משפטית מיותרת מיסודה. אין ולא היה בסיס ענייני שהצדיק את התנהלותה של החברה".

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב