פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      קנאביס ונהיגה: מסטולים בכביש?

      מחקר שפורסם בארה"ב מדגיש כי חלה אמנם עלייה בתאונות הדרכים בקרב משתמשי קנאביס, אבל בישראל האכיפה מעורפלת ויוצרת תמונה מעוותת לפיה כל מעשן הוא בגדר נהג מסוכן, משל היה שיכור ברמה קיצונית

      מעשנים, סיגריות, מריחואנה (ShutterStock)
      מריחאונה. אין הבדלה בין משתמשים כבדים לקלים. כולם בישראל נחשבים לנהגים מסוממים בעיני החוק (אילוסטרציה: shutterstock)

      הקשר הסיבתי בין אלכוהול ותאונות דרכים נצרב היטב בתודעה של הציבור, אולם נדמה כי הזיקה שבין עישון קנאביס למעורבות בתאונות עדיין לא התבססה. הטאבו החמור סביב שכרות ונהיגה אינו קיים כאשר מדברים על עישון סמים קלים, אך מחקר חדש שפורסם לאחרונה מלמד כי הגיעה העת לביצוע שינוי בדפוסי החשיבה. בכתב העת American Journal of Epidemiology, בו פורסם המחקר נכתב כי מספר תאונות הדרכים הקטלניות הקשורות לשימוש בקנביס גדל פי שלושה בעשור.

      ד"ר לי גוהו, מנהל המרכז לפגיעה אפידמיולוגית ומניעה באוניברסיטת קולומביה, ואחד ממחברי המחקר, אמר כי אם מגמה זו תימשך, "בתוך חמש או שש שנים השימוש בסמים יעקוף את האלכוהול, ויהפוך לחומר הנפוץ ביותר הקשור במקרי מוות כתוצאה מנהיגה לקויה". המחקר נעשה באמצעות עיבוד מידע שהצטבר במערכת לבטיחות בדרכים האמריקאי, בשנים 1999–2010, תוך ניתוח בדיקות רעלים שנערכות בקרב 23,591 נהגים שנהרגו בתאונות דרכים, בפרק זמן של עד שעה מהתרחשותן.

      מנתוני המחקר עולה, כי חלה מגמה ברורה של עליה במעורבות סמים בתאונות קטלניות. בהתאם לנתונים שהצטברו, נהגים שנהגו תחת השפעת סמים היו 28% מהנהגים שנהרגו בתאונות דרכים ב–2010, לעומת 16% בלבד ב–1999, וזאת תוך הפניית אצבע מאשימה לעבר החומר הפעיל במריחואנה – קנבינול שנמצא ב -12.2% ממקרי המוות של נהגים ב-2010, לעומת 4.2% ב-1999.

      ומה קורה בישראל?

      בשנים האחרונות מתגברות הקריאות לבצע מהלך של לגאליזציה לסמים קלים בישראל. זאת מתוך תקווה כי ציבור הנהגים לא ינהג תחת השפעתם. המשאבים הרבים שמנותבים ע"י כלל הגורמים העוסקים במניעת תאונות דרכים לצורך פרסומות והצפת מידע בנושא, כוללים לרוב רק את המלחמה בתופעה של נהיגה בשכרות. בהיעדר נתונים ומחקרים מדעיים לגבי מידת המודעות של הנהגים בישראל לסיכון שכרוך בנהיגה תחת השפעת סמים, ניתן לצורך האומדן להתבסס על הנתון הבא :בשלוש מתוך שש המדינות שהשתתפו במחקר – קליפורניה, הוואי ורוד איילנד, קיימים חוקים המתירים שימוש במריחואנה רפואית. האם מנטליות הנהיגה של הציבור בישראל שונה בתכלית מזו של האמריקאים ? כלל לא בטוח.

      אולם דבר אחד בטוח, מציין עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה: "משטרת התנועה אינה ממתינה לקבלת נתונים מחקריים. בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בהיקף הבדיקות שנערכות לנהגים במטרה לברר האם הם נוהגים תחת השפעת סמים. רק שלשום פורסם כי בין 2011 ל-2013 נרשמה עלייה של 150 אחוז בתפיסת חשיש בישראל: מ-1,060 ל-2,552 קילוגרם. במקביל, בין 2012 ל-2013 נרשמה עלייה של כ-50 אחוז בתפיסת מריחואנה: מ-785 ל-1,171 קילוגרם. משטרת התנועה מודעת לעליה המשמעותית בהיקף צריכת הסמים הקלים ויוצאת מנקודת הנחה כי הציבור גם נוהג תחת השפעתם".

      ישנם לא מעט מחקרים מציין עו"ד שור, אשר מנתקים את הקשר הסיבתי בין ירידה בכשירות לנהיגה ובין נטילת סמים קלים ואף יותר מכך, השפעתם גורמת לנהג לשמור על מהירות נסיעה נמוכה. אולם לצד זאת, ישנם מחקרים הפוכים ויש מציאות מספרית שמובאת במחקר והיא מטרידה ואמורה לעמוד היטב מול עיניהם של ח"כ שמצדדים בלגליזציה של השימוש בסמים.

      המציאות מורכבת, שכן ישנם מחקרים שמצביעים על ירידה באופן הנהיגה הפרועה כתולדה של שימוש בקנאביס המפחית את המוטיבציה לשתות אלכוהול, אולם אל מול זה, שוב, לא ניתן להתעלם מהשפעת מריחואנה על הנהיגה שכוללת בין היתר זמני תגובה ממושכים יותר.

      מזווית אחרת, ישנם רבים בישראל שאינם צורכים קנאביס לצורכי הנאה אלא כפיתרון רפואי לכאבים העזים מהם הם סובלים. ציבור זה, נמצא למעשה בבעיה גדולה מבחינת החוק שכן על פיו, אם ברגע נתון קיימים בגוף הנהג תוצרי חילוף של סמים, אף שעישן שעות רבות או ימים קודם לכן, הוא נחשב כנוהג תחת השפעתם. שרידי הסם משאירים עקבות בשתן עד שלושה שבועות מצריכתו, ולפיכך אין הם יכולים לנהוג כלל. הענישה במקרה של עבירת נהיגה בשכרות לפי פקודת התעבורה, היא קשה מבהיר עו"ד שור:" פסילת רישיון לתקופת מינימום של שנתיים, כמו גם עונש מאסר".

      דיני נזיקין: אין כיסוי בסוטול

      לדברי ד"ר ועו"ד אסף ורשה, הבעיה החמורה אליה יכולים להיקלע צרכני הקנאביס אינה מסתכמת רק בהיבט הפלילי. בהתאם ללשון החוק והפסיקה, פוליסת ביטוח רכב לא תכסה מקרים של "אבדן או נזק שנגרמו בשל היות נהג הרכב נתון להשפעת סמים". בהתאם לכך, ככל שיימצא כי הנהג היה תחת השפעת סמים, חברת הביטוח תסרב לשלם לו פיצוי בגין נזקי גוף מכוח פוליסת החובה בה הוא מחזיק. הדין זהה גם ביחס לנזקי רכוש שיגרמו. וכך, פוליסת המקיף שהוא מחזיק בה לא תעמוד לרשותו במקרה של פגיעה. כך גם בהתייחס לפגיעה בצד ג'.

      עו"ד שור מוסיף, כי אין ספק שלשון החוק מעמידה בפני בעיה מהותית את ציבור צרכני הקנאביס הרפואי שכן היא מכלילה את כולם תחת מטריית הנוהגים תחת השפעה, בלא התייחסות כלל לשיעור החומר הפעיל שנמצא בגופם וליחס בין ריכוזו לבין השפעתו על מסוגלות הנהיגה. נכון היה אם המחוקק היה מנתב משאבים לצורך מחקר אודות הזיקה שבין ריכוז החומר לבין השפעתו על אופן הנהיגה. המצב כיום יוצר למעשה עוול לציבור זה שגם כך איכות חייו נפגעה באופן דרסטי. אין זה סביר כי צרכן שעישן יום קודם למועד אחיזתו בהגה ייענש כאילו הוא נהג תוך כדי עישון סמים.

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב