מבחן משווה: ניסאן מייקרה 1.2 ל' נגד מיצובישי ספייס סטאר 1.2 ל'

קצת מתחת לרדאר שוכנות מיצובישי ספייס סטאר וניסאן מייקרה. אז הפגשנו אותן לדו קרב דל צילינדרים שמסכם מה יש בהן ובעיקר, מה אין

ניר בן-טובים

סטילס: קובי ליאני

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה
ראש בראש. ניסאן מייקרה מול מיצובישי ספייס סטאר

בשוק רווי וצבעוני של מכוניות מיני וסופר-מיני, נקלעו מיצובישי ספייס סטאר וניסאן מייקרה לשטח שומם, בין אם בשל מידות מתחככות בקצוות הקטגוריה או בגלל שיקולי היצרן.

הראשונה, מיוצרת בתאילנד ומגיעה ארצה רכובה על גל ההצלחה של רכב הפנאי אאוטלנדר שכבש את המשפחות והזניק את מיצובישי במאות אחוזים. השנייה, גם היא ממוצא יפני, אך מופצת לישראל מהודו ונאלצת להסתמך על עצמה עם קישוטים סתמיים.

עם אפיקי הצלחה די מצומצמים, וכששתיהן כל כך משתדלות לצוד את עיני הנהגים ולחמוק ממאבקי תחתית, חייבים לעצור ולשאול האם אנו עדים לתרגיל שיווקי שתוכנן ל"החליק" לנו את המגבלות הטכנולוגיות מבלי שנשים לב, או שמא באמת רב הנסתר על הגלוי - והחמצנו עד עכשיו חבילות אטרקטיביות מתחת לאף?

על זהויות, פתרונות וטעמים

שתי המכוניות הגיעו לישראל כמעט באותו זמן. המייקרה הנוכחית שהושקה ב-2010 בגלגול נוסף עברה מקצה עדכונים ב-2013 שכרוך בשדרוגים חיצוניים ופנימיים. הספייס סטאר מהעבר השני, היא מכונית חדשה שהומצאה לחזק את מיצובישי גלובאלית על ידי פתרונות שינוע זולים וחסכוניים. היא נמכרת בקו אחד עם אטראז' סדאן העממית ולצידה, מיצובישי מקווה שתוכל לפנות גם לצרכן הפרטי, משהו שהלנסר סדאן למשל (2007) הצליחה בו באופן חלקי.

בחינת הצד הוויזואלי, מעלה כי העיצוב החיצוני של השתיים דומה מאוד. הן עגלגלות, קמורות, ולכל אחת אפיונים בלעדיים מעטים שמודגשים בעיקר בתצורת מכסה המנוע ובתי התאורה. הספייס סטאר הקטנה, מקרינה מסר חצוף וערמומי והיא נראית לנו "חמה" ונכונה לשעשועים. המבנה הקדמי מופנה לקרקע בזווית חדה ופתח היניקה הדקיק חולק כבוד לגרסאות ספורטיביות. על פסי "ה"רייסינג ליסינג" המביכים היינו מוותרים.

המייקרה מתוחת הפנים, זכתה לשינוי במבנה השבכה ומאחור; הלוגו הובלט, נוספו קצת פסי כרום ואפשר לצייד אותה עם קיט MY CAR המשרת גם את ג'וק כדי לחזק את מקדם המשיכה (ומשודך למייקרה ללא תוספת תשלום). בסך הכול, מייקרה היא לא סופר-מיני שתפיל אתכם מהרגליים, אבל בהחלט יש לה את הקסם שלה שנובע בין היתר בזכות הפרופרציות החמודות והדמיון הקל לפיאט 500.

נכנסים פנימה, וחוזרים אחורה

מייקרה ממשיכה את המוטיב העגול בתא הנוסעים. המושבים, בקרת הקונסולה, הפקדים על גלגל ההגה, מערכת האקלים הדיגיטלית וכל התפריטים מושפעים מהקווים החיצוניים. בהמשך, עושה רושם כי הקבינה בנויה בסטנדרט מתקבל על הדעת; איכות החומרים אינה מעלה חשד על עמידות קצובה בזמן, שבריריות או חוסן מעורער, וקשה לאתר נקודות תורפה כראיה להוזלה לשם חסכון במשאבים, להוציא אולי באיזור תא הכפפות.

המפרט של המייקרה מרשים. גם אם לא מתייחסים לדגם המבחן, שהגיע מזווד עם חבילת 'אסנטה' הבכירה והיקרה, כסטנדרט ('ויזיה') מקבלים מערכת שמע ובלוטות' עם שליטה מגלגל ההגה, כניסות USB ו-AUX, משענת יד לנהג, חלונות חשמל, מחשב דרך ו-6 כריות אוויר, בקרת יציבות ובלימה. מה אפשר להוסיף? חישוקי סגסוגת, בקרת אקלים דיגיטלית, פנסי ערפל, ספוילר מקורי, חיישני גשם, נורות LED מאחור, גימור פיאנו, ציפוי עור לגלגל ההגה ועוד הרבה באדיבות ועדת הקישוט.

המעבר למיצובישי הקטנה, מחייב התחשבות ביעדים האסטרטגיים של החברה. הספייס סטאר היא הדגם הראשון של מיצובישי בקבוצת הסופר-מיני מזה הרבה שנים שאינו מוגבל למספר מדינות, וכשהיא נשלחת להתמודד מול תוצרת "אירופית" מעודכנת (באופן יחסי) כדוגמת המייקרה, אין לה הרבה מה למכור.

רמת התרכובות אינה ענייה באופן יוצא דופן, וגם האבזור גבולי, אבל התמהיל משעמם, ומרגיש זול למראה ולמגע. הפלסטיקה עתיקת יומין, והקונסולה הראשית מתוחמת חומרים פשוטים. כאן אפשר למצוא את החיבור הנוסטלגי (לחובבי ההתרפקות) בין קו העתיד לשרידי העבר; כלמוביל התקינה בצמרת האבזור בקרת מולטימדיה עם מצלמת רוורס ומערכת שמע כדי לעמעמם את האווירה הקודרת. אבל בכל פעם שמושיטים יד לכוון את גלגלי המיזוג המכני, מביטים על בקרה שנלקחה מערימות גריטה.

נוחות, מרחבים

לא רק בביצוע החיצוני אפשר למצוא חוט מחבר בין ניסאן למיצובישי, גם הפרופורציות והמידות חופפות; שתיהן יושבות על בסיס גלגלים של 2.45 מ', גובהן כ-1.50 מ', רוחבן כ-1.68 מ' והאורך של המייקרה - 3.78 מ', לעומת ה-3.71 מ' של הספייס סטאר, מהווה את היתרון המשמעותי היחיד לזכותה של הסופר מיני של ניסאן, ואולי גם נציין משהו לגביי תא המטען אליו נגיע בהמשך.

דבר אחד אחד התבהר אחרי כמה מאות קילומטרים: המושבים במיצובישי אולי נראים מיושנים, אבל הם נעימים ונוחים יותר. המרווחים בעמדת הנהג עדיפים מאלו בניסאן, שמשום מה מערימה קושי למצוא תנוחה הולמת. עיצוב קצר בכתפיים ובבסיס המושב מזיז את הישבן בחוסר שביעות רצון ויכול להיות שגדולי מידות יאלצו למצוא פשרה.

דווקא הנדסת האנוש הספרטנית במיצובישי, היא האחראית לכך שהספייס סטאר ניחנת בתנוחת נהיגה "ישירה", ולמרות שבאף אחת מהשתיים אין כיוון עומק לגלגל ההגה, קל יותר להתגמש מול החסרונות של מיצובישי.

בשורה האחורית, שוב מתגלה הפער בין מזרח למזרח קצת יותר רחוק. לניסאן שני מושבים נפרדים קלאסיים, ואילו למיצובישי תצורת ספסל משותף ושטוח. המרחב האחורי בניסאן מציע מרחב טוב כשמדברים על מרחקים מהתקרה והכתפיים, אבל במיצובישי קל יותר לדחוס שלושה אנשים ונוח לשבת לפרקי זמן ממושכים.

כל מי שלוטש עיניו אל סופר מיני או מיני, מקבל המלצה שלא לשאת עימו ציוד רב, ותאי המטען של צמד המכוניות בהחלט מצמצמים את יכולת השימושיות. בניסאן מייקרה התכנון של פתח השפה צר יותר אך הנפח עמוק ב-30 ל' (265 ל'), אולם במיצובישי המצב ההפוך מחזיר לה כמה נקודות - פחות נפח אחסון, אך קל להעמיס.

תא המטען במיצובישי. הנפח קטן יותר אבל הפתח גדול

יוצאים לדרך בגרגורים חביבים

גמישותם של מנועי 3 צילינדרים כפופה לגוש המתכתי שמולבש עליהם. היחידות השדופות הללו, שבקושי מאכלסות חצי תא מנוע, מכוילות להיות סופר חסכוניות, משעשעות לנהיגה, ערבות לאוזן הנוסטלגית ומידי פעם עשויות להפתיע בעזוז (אם אתם בעיצומה של ירידה תלולה). אלא שכאן, זה לא בדיוק המצב הנתון.

כבר ציינו קודם לכן את הדמיון הרב השורר בין השתיים בהיבטים הוויזואלים. והנה, גם באגף ההנעה, הן מציעות מנה אחידה של חלוקת כוח לגלגלים הקדמיים בחיבור לתיבת הילוכים רציפה: לשתי המכוניות היפניות מנוע בנפח 1.2 ל' אטמוספרי (ללא מגדש טורבו) המחלץ תפוקה מרבית של 80 כ"ס ב-6,000 סל"ד, בעוד שיא המומנט עומד על כ-11 קג"מ המושגים באיזור ה-4,000 סל"ד.

הספייס סטאר קלה יותר עם כ-860 ק"ג לעומת ה-970 ק"ג של ניסאן, ולחובתה של האחרונה אפשר להצביע שהפרשים אלו מבליטים את ביצועיה המאכזבים במבחני ההאצות. רמיסה חסרת חרמים של המצערת מניבה עבור המייקרה זמן של 14 שניות ל-100 קמ"ש, ואם זה נשמע לכם חמוץ, אז בהאצות הביניים המצב עוד פחות מלבב: 80-120 קמ"ש ב-15 שניות.

המצב לא משתפר משמעותית כשדוחקים בספייס סטאר לקצה גבולות המנוע, אולם לפחות היא מרגישה חיונית ביציאה מהמקום, וכך גם יעידו המספרים שלה; 100 קמ"ש על הסקאלה מופיעים אחרי 12 שניות, ואת ההאצה מ-80 ל-120 קמ"ש היא מסיימת שנייה אחת מהר יותר מהמייקרה.

הפערים שחוצצים ביניהן ממחישים את השוני באופיין של תיבות ההילוכים ובחלוקת המשקל. ניסאן מייקרה מכוילת עם תיבה רציפה שפעולתה רדומה ומהוססת, ואילו מיצובישי ספייס סטאר מושתלת תיבה ערנית שמסייעת לה להשיג ביצועים סבירים, ובכל מקרה עדיפים על פני המייקרה בכל הממדדים שנלקחו, פרט לצריכת הדלק שערכיה היו כמעט שווים: הממוצע התייצב על 13 ק"מ בניסאן ו-13.3 ק"מ במיצובישי (עד כ-17 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית ו-10 ק"מ לליטר תחת לחץ תובעני בשתיהן).

העברות משקל

קובי ליאני undefined

אחרי שמצליחים להיחלץ מטיפוס הררי מייגע אחרי משאיות, ופונים אל דרכים מפותלות, הספייס סטאר מצליחה לסחוט את המיץ מהמעט שיש לה בקרביים כדי להשיב בביצועים יציבים מהיכולות הבינוניות שמפגינה המייקרה. למיצובישי איזון כיווני פחות כאוטי מזה של הניסאן המתנדנדת והחרדתית שלופתת עיקולים בבהלה. וגם אם זו חצי נחמה, ספייס סטאר לפחות מתאמצת לקעקע את המחשבה שהנה עוד כמה כשכושי זנב העסק יוצא משליטה.

אף אחת מהן אינה מצטיינת במבחן הנוחות, לא בכביש עירוני ולא באחר - המקסימום קרוב לרף המינימום של הקטגוריה. השיכוך של המהמורות במייקרה מרגיש לנו לפחות, קצת יותר "בוגר", שכן בכל זאת היא מתוכננת עם חשיבה מערבית, ועל כן הטיפול בשיבושים המקומיים בגדר האפקטיבי.

ספייס סטאר לעומתה קשיחה, נועצת את הבולמים בעצבנות באספלט כשמהלך המתלה נסגר ורעש המתלים שלה ניכר. מכלול זה אולי תורם לה בפן האקרובטי - וגם ההיגוי שלה "חד" מזה המצורף אל מייקרה, אולם היא נכנעת לשטף בורות ועלולה לחבוט בנוסעים אם פוגשים מקטע כביש עמוס צלקות, שמנגד אינו מטריד את מנוחתה של הניסאן.

לחיות במרחבים עירוניים בסיפונן של מייקרה וספייס סטאר זו מטלה שנקבל אותה בברכה. מיצובישי מלקטת מחמאות כבר עם הכניסה לגוש דן רבתי, שכן התנועה איתה תזיזתית מהמייקרה ויש לה גם מצלמת רוורס יעילה מובנית בבקרת המולטימדיה. רדיוס הסיבוב בין מדרכות מאפשר בשתיהן תמרונים מהירים בין מקומות חנייה וגם פרסוסים תבצעו בלי למצמץ. בכלל, הן מרגישות בבית בתוך הפקקים ובין הסמטאות. באוטוסטרדה, מייקרה היא זו שמקפידה על בידוד לשמור על השקט ועל הנינוחות ברמה גבוהה יותר.

קובי ליאני undefined

המבחן הגיע לסיכומו בתחושה חצויה והותיר גם טעם תפל. חווינו שתי מכוניות סופר מיני חדשות ומחודשות שקורצו מחומרים שבהחלט משקפים את דירוגן בקטגוריה בהשוואה למתחרות. בין אם אלה מתייצבות באמצע הטבלה או קרוב יותר למובילות, נאלצנו לקבוע כי מיצובישי ספייס סטאר וניסאן מייקרה נחותות דינמית מבנות קבוצתן.

בשורת המחיר, ישנן השלכות שמעיבות על צריכת הדלק המצוינת שהשיגו השתיים במבחן; מיצובישי ספייס סטאר תגבה מכם 80 אלף שקלים, בעוד ניסאן מייקרה שמוצעת במחיר מבצע יציב בחודשים האחרונים, מתחילה באיזור ה-85 אלף שקלים ועד 90 אלף שקלים לדגם הבכיר.

ב-2014, תתקשו להעלים עין משורה של מגרעות. לפנינו צמד מכוניות קטנות שחסרונותיהן מורגשים ולטעמנו, אף אחת מהן אינה מגלמת תמורה הולמת בעד השקל. אבל, אם באמת חייבים לבחור באחת מהן ללא התחשבות בחלופות - ומחוץ לשוק המוסדי, האצבע מופנית אל המייקרה.



לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully