מבחן: אופל אדם: רב מכר או תכשיט?

רוכב האופניים כמעט ששבר את הצוואר כשהביט בנו באריכות, עת שעמדנו בצד הדרך לצילום מהיר. כשנגמרו המעלות ביכולת סיבוב הצוואר, הוא פשוט עצר, סובב את אופניו וחזר אלינו. הפעם למבט מקיף ושאלות מעמיקות אודות האופל התכולה והשובבה הזו שמסתתרת בצל האקליפטוסים. מה זה, למה זה, איך זה וכל שאר שאלות המ'מים נזרקו שם לחלל האוויר ולכולן השתדלנו לתת תשובה מדויקת.

לרוכב הזה יש סקודה פאביה, גם כן בשני צבעים, גם כן ידנית והאופל החדשה הזו פשוט צדה את עיניו. מסתבר, שלפחות במשימה הזו - משיכת תשומת לב, האופל הזו מקבלת את מרב הנקודות. זה לא רק בגלל שהיא חדשה וזה בטח שלא משום שבבוקר המבחן עוד הספקתי לגלח את הזיפים הישנים. היא פשוט מכונית יפה. אבל יש לנו עוד מה לומר על ה'אדם' החדשה של אופל. אפילו די הרבה, אז גלגלו עמנו מטה.

אופל אדם היא מכונית קטנה. מכונית קטנה שמיועדת לפלח המכוניות הכי קטנות בשלב זה בישראל. אורכה מקזז 1.2 סנטימטרים מ-370 ס"מ, רוחבה 172 ס"מ בלבד וגובהה 148.8 ס"מ. הממדים שלה לא מנסים להסתתר מאחורי עיצוב מופרך, אלא פשוט מחמיאים זה לזה ומזמן שלא ראינו מכונית כל כך קטנה וכל כך יפה. בטח כשהגג והגוף צבועים בצבעים שונים ומובחנים גם בפיסול הגוף ולא סתם בשכבת צבע.

ההשקעה והחשיבות שאופל נתנו לעיצוב של האדם ניכרת בכל מקום. זה מתחיל מגג קשתי שנמתח מצד לצד, בחזית זורמת עם גריל גדול ופנסים מורכבים, עם קימורי כוח בדלתות וגם חלק אחורי חייכני. תא הנוסעים שלה משלים את ההופעה החיצונית, כבר בכך שהוא מכניס פנימה לחציו של הדשבורד, הקונסולה המרכזית וחלקו התחתון של ההגה את צבעו החיצוני של המרכב. אחר כך מבחינים בכל פרטי העיצוב שצצים מסביב ופשוט נהנים לשבת בה. גם מבפנים היא יפה.

גם רמת האיכות והירידה לפרטים משאירים אותנו שבעים ומרוצים, כשרוב החומרים מהם בנויה הקבינה רכים ונעימים וגם מוצמדים טוב למקומם. המרחב הפנימי הוא נושא בפני עצמו ואם הורגלנו שבמכוניות מיני דומות אפשר להסיע ארבעה מבוגרים (או אפילו יותר), כאן באופל אדם המצב שונה. עם בסיס גלגלים של 231.1 ס"מ, מאחורי מושב הנהג שלנו, לא סביר שמישהו יצליח להיכנס. ארבע חגורות בטיחות יש בה, אבל הזזת המושבים הקדמיים לפנים משאירה פתח צר מאוד, כך שהגישה אחורנית בעייתית ויהיה זה גם קשה מאוד לדחוס שם מושבי בטיחות לילדים (יש עוגני איזופיקס ויש ביטול כרית אוויר מלפנים). יאללה, שתהיה דו מושבית עם ספסל לתיק מאחור. ותא המטען? אהממ..170 ליטר. ממש קטן.

לזכותה אפשר לציין את הרשימה הארוכה מאוד של האבזור שהיא מציעה לרוכשים שלה. נתחיל עם הבטיחות, שם נמצא 6 כריות אוויר (ניתוק באמצעות מתג של הקדמית), בקרות יציבות ואחיזה, התראת אי חגירה, מערכות לסיוע בבלימה ואי נעילת גלגלים, עוגני איזופיקס ומערכת לסיוע בזינוק בעליה. בצד המפנק, מוצאים מערכת מולטימדיה איכותית (6 רמקולים, שקעי USB, AUX וחיבור בלוטות'), שני מצבי תגבור חשמלי להגה, שליטה מההגה, חישוקי 16 אינץ' ועוד.

"אדם" של אופל היא קודם כל מכונית עירונית שתוכננה לקחת את הצעירים הסטייליסטים מהשכונות הצפוניות, לקפה בשינקין ולחוף תל ברוך. בשביל המשימה הזו יש לה מנוע 1.4 ליטר אטמוספרי (ללא מגדש טורבו) שמפיק 85 כ"ס (6,000 סל"ד) וגם 13.2 קג"מ (4,000 סל"ד). אתם צודקים אם אתם אם זה נשמע לכם קצת חלש, כי כל החבילה הזו באמת לא תעצור את הסטופר על תוצאה מרגשת, למרות השימוש בתיבת הילוכים ידנית. כן, ידנית, אבל עוד נגיע לזה.

דף הנתונים מספר על 12.5 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ובפועל זה מרגיש איטי יותר, אבל אם זה נתון שעוד אפשר להשלים איתו בתנועה עירונית, כשיוצאים מהעיר ומנסים לייצר עקיפה, מגלים שהעסק פחות פשוט. המדידות שלנו הראו שכדי להאיץ מ-80 ל-120 קמ"ש האדם של אופל זקוקה ל-14 שניות בהילוך שלישי (ב-120 קמ"ש הסל"ד מגיע כמעט עד למנתק) ולא פחות מ-21 שניות בהילוך רביעי.

אין במנוע הזה מחץ ולא גמישות ולא שום תחום שבו הוא מצטיין וגם בעיר תגלו שקטנועי 125 סמ"ק מצליחים לברוח לכם בלי מאמץ. ואם כבר חזרנו לעיר, נשוב לדבר על התיבה הידנית. אמנם בשנים האחרונות הטעם הישראלי השתנה קצת ויותר קלאצ'ים נלחצים כאן, אבל בעיר? תיבה ידנית? בישראל הפקוקה? הנחמה היא שבעוד כחצי שנה, בתחילת 2015, תגיע האדם עם תיבה רובוטית עם מצמד יחיד שלפחות תכניס קצת אוטומציה למלאכה. מבחינת צריכת הדלק, לא הבחנו בחסכנות יתר עם נתון של 11 קילומטרים לליטר, למרות השימוש הרגוע ברוב הזמן.

אם אופל אדם הייתה מתנהגת על הכביש כמו שהיא נראית, היינו מאוד מרוצים. זה לא כך. מצד אחד, המתלים שלה רכים ויוצרים נסיעה נעימה גם בקטעים משובשים, רמת האיכות הגבוהה בבניה שלה יוצרים תחושה מוצקה ואיכותית וגם בידוד הרעשים משדרגים את החוויה.

אולם מנגד, מאכזב היה לגלות עד כמה נמוכות יכולות הניהוג של הגרמניה הקטנה ולא רק בתאוצות החלשות שלה. רמת האחיזה של הצמיגים בכביש נמוכה למדי וזה גורם לה לנוע בעצבנות כשדוחסים אותה לפניות ופשוט להימרח החוצה. המתלים הרכים לא מרסנים כראוי את משקלו של הגוף תחת עומסי פניות וההגה לא קיים מבחינת התחושה והדיוק שהוא (לא) מציע.

גם הבלמים תורמים את שלהם לצד הפחות חיובי. הדוושה עצמה מציעה פעולה ספוגית עם מעט מאוד נשיכה וגם כשרומסים אותה חזק כמו בבלימת חירום, נראה כאילו הכל יוצא משליטה. הגוף מתנענע, הגלגלים מתבלבלים, לחץ הבלימה כאילו לא מוצא את דרכו הישרה ונראה שבלימת החירום עצמה מסוכנת לפחות כמו החירום שבגללו היא הופעלה.

בסופו של המבחן ועד לרגע השבת המכונית החדשה ליבואן, תהינו לאיזה קהל מכוונת אופל אדם. בצד הרציונלי, ה'אדם' היא לא הצלחה מסחררת. הביצועים שלה חלשים, תא הנוסעים שלה צפוף, יש לה נכון לרגע זה רק תיבה ידנית ואין לה שום יתרון ברור על מכוניות מיני מקבילות, נאמר יונדאי i10.

בצד האמוציונלי, יש עיצוב שובה בחוץ ובפנים, יש תחושת איכות פרימיומית וגם המון צעצועים לשחק איתם בתא הנוסעים, אבל אמוציות קשה לכמת או לתמחר. מה שעושה את זה לאחד, לא יעשה לאחר. המסקנה היא שהאופל אדם אינה חלופה למתחרות בקבוצת המיני. היא אפילו לא מתחרה בהן. מנגד, זו לא אודי A1 או מיני של ב.מ.וו והיא גם לא עולה כך. השימוש שלה הוא אחד - להכניס צבע לאולם התצוגה של אופל שבו שלל מכוניות מדברות אל ההיגיון. השאלה היא, האם אופל יכולה פתאום לרכוש לעצמה תדמית פרימיומית בשוק שבו המותג הוחלש במשך שנים. לטעמנו זה אפשרי, אבל זו לא עבודה שדגם אחד כמו ה'אדם' יכול לבצע לבדו.

עוד על אופל בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? מצאו אצלנו מבחני דרכים

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל