מבחן: פולקסווגן חיפושית, נשיות זו חולשה?

לגברים, אין באמת מושג מה נשים רוצות, מה הן מריצות בחלל שבין האוזניים ועל מה לעזאזל הן מדברות כשהן משרבבות משפטים מלאי פעלים, שמות עצם ותארים בזמן שאנחנו מנסים לראות טלוויזיה. מה לא עשו מהשאלות האלה, סרט למל גיבסון, סטנדאפ מלא ותוכנית טלוויזיה של אדיר מילר ואין ספור ספרים של מאדים, נוגה וגבינות שזזות.

אבל בזמן שיד אחת מגרדת בראש והשניה מפנה את ההגה של החיפושית החדשה, אנו לא יכולים שלא לתהות, האם פולקסווגן עלו על הנוסחה? האם יצרנית הרכב הגרמנית באמת יודעת לדבר בשפה נשית עשירה ומסוגננת שאף יצרנית אחרת לא מצליחה? לענות כמו נשים אנחנו לא יודעים, אבל לנסות להעביר לכם רשמים מהמכונית הכי נשית שיש בישראל, נוכל לנסות. אז מה את בכלל, חיפושית חדשה?

את שצריך להיאמר, יאמר. החיפושית החדשה היא אולי המכונית החמודה ביותר בישראל. מתוקה. קימורים, עיגולים, וכל קו אפשרי, כל עוד הוא צויר במחוגה. בדור השני של החיפושית החדשה, ניכר שהמעצבים שלה ניסו לתקן את המראה המצועצע של החיפושית הקודמת ובאמת לקרב אותה ככל הניתן אל אותה פולקסווגן מקורית שהמציע פרדיננד פורשה. אולם כמובן שלא ניתן עוד להתקין בה פגושי מתכת חשופה, או אגזוזי ידיות מריצה או ניקלים רקועים או חלונות צד הנעים על ציר סיבובי, אז המראה הקלאסי ההוא יצא מהתנור מעודכן לעשור השני של האלף השלישי.

כמו המיני של ב.מ.וו וה-500 של פיאט, גם החיפושית 'חדשה-חדשה' תגרום לכם לסובב את הראש ברחוב. או בעצם, לכן. תודו, אתן עפות על איך שהיא נראית ורק מלראות אחת חונה באדום לבן עם גלגל אחד על המדרכה, אתן כבר חושבות איך הייתן נראות בתוכה וברור לכן איזה נעליים יתאימו לה בול. כן, זו לא ממש מכונית גברית. ממש ממש לא. לנהוג בה בפריפריה שמסביב לצפון תל אביב, שקולה להליכה ברחוב בלבני נשים, כשאתם גברים כמובן.

לפולקסווגן היה ברור, עוד כשהחיפושית הייתה רק ציור על מפית, היכן היא תיוצר. במכסיקו. שם עד לא מזמן ניתן היה לקנות חיפושית ישנה-חדשה לגמרי וזה אחד מהשווקים הכי גדולים של חברת המכוניות העממיות. גם האמריקנים אוהבים לנהוג במכוניות רטרו, בעיקר אם הם הנכדים של ילדי הפרחים בוודסטוק של שנות השישים. אחרי הכל, ההורים שלהם נוצרו במושב האחורי המסתבר שהכן אפשרי של החיפושית הישנה ההיא. הבשורה, המושב האחורי של החדשה אפשרי עוד יותר.

עלויות הייצור במכסיקו כמובן שזולות יותר מזו של המפעל בוולפסבורג שבגרמניה וזו התחלה טובה ליצירת מחיר שפוי לצרכן הקצה. אבל בדרך, כפי שכבר נחשפנו במכוניות קודמות שמגיעות אלינו מדרום אמריקה, ההקפדה על איכות גבוהה של חומרים והגימור, מרשימה הרבה פחות ממה שאנו רגילים לקבל מגרמניה.

זה אומר שכשתיכנסי אל הקבינה, תגלי שכל החומרים שם קשיחים ולא רכים כמו של הגולף עליה היא מבוססת, שהפינות לא תמיד משויפות, שדיפון הגג לא מהודק לגמרי בחיבור עם השמשה הקדמית, שהדלתות קשיחות וחלולות, שהמושבים בסיסיים עד סתמיים ושהמושב האחורי יתאים בעיקר לתיק שלך ולשקיות הקניות. מנגד, תגלי שיש פלסטיק שחור מבריק בחזית הדשבורד וזה חביב מאוד, בטח ברמת האבזור הבכירה, אז מגיע הפלסטיק הזה בצבע הרכב. תגלי גם תא מטען גדול ונגיש מאוד בזכות הפתיחה (בחיפושית החדשה הוא נמצא בדיוק איפה שתחפשי אותו - מאחורה, ולא מקדימה כמו בחיפושית המקורית) וגם אבזור מודרני כמו מערכת מולטימדיה, בקרת אקלים, בקרת שיוט, תפעול מההגה לכל אלה ועוד.

אם היא לא, אז הכל בסדר. כלומר, אם את מתכננת להשתמש בחיפושית בנסיעה רגועה בעיר, מהבית לעבודה, לקניות, לבילוי עם החברות, תגלי מהר מאוד שמדובר במכונית נעימה ומודרנית, שמתגלגלת בקלילות ולא תהיה מכל הליסינגומטיות שמסביבך. את גם תשמחי לגלות שצריכת הדלק של מנוע ה-1.2 ליטר טורבו שלה מספיק נמוכה, כדי שהמתדלק הקבוע שלך בתחנה יתגעגע אלייך. בנסיעה עירונית רגועה בגוש דן הצלחנו להשיג נתון של 13 קילומטרים לליטר.

חוץ מצריכת דלק יש בה 105 כוחות סוס וגם 17.8 קג"מ וגם תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים ממש כמו הגולף, אבל אם ברמזור תנסי לעשות רייס מול החברה שלך במיני קופר החדשה, כדאי לך לזנק לפני האור הירוק כי לפי המדידות שלנו היא תגיע ל-100 קמ"ש תוך 11.6 שניות (10.9 לפי היצרן) וכשתצאי מהעיר, תגלי שהיא גם לא מהירה שם באותו היחס. אם תרצי לעקוף את המשאית המעצבנת שמולך שנוסעת 80 קמ"ש בכביש של 110, תגלי שהיא זקוקה ל-8.6 שניות מרגע שהצמדת את הדוושה הימנית לשטיח כדי להגיע ל-120 קמ"ש.

אז היא לא ספורטיבית, אבל לפחות מסוגלת לשייט בנינוחות של ממש על כל סוג של כביש ודרך. המתלים שלה רכים וזה אומר שהיא כמעט מרחפת על בורות בכביש, הצמיגים שלה גדולים עם דופן גבוהה וגם הם מספקים רמה גבוהה של סינון מהדרך, בידוד הרעשים המצוין שלה תורם לאווירה הנעימה והמנוע הקטן שלה פועם ב-2,000 סל"ד בלבד במהירות של 100 קמ"ש.

מנגד, כשמגיעים איתה לכבישים מפותלים ומנסים גם ליהנות קצת, החיפושית החדשה מודיעה מיד שתכונות כאלה לא נמצאות אצלה בין השומנים. המתלים והצמיגים שהעניקו נוחות, מעניקים עכשיו תמיכה רופסת בגוף תחת עומס פניות ואחיזה נמוכה עם מריחה של ממש בסיבובים הדוקים ומהירים. תקשורת זה חשוב בזוגיות, מי כמוך יודעת, אבל גם בנהיגה וההגה של החיפושית לא מדבר בכלל, גם כשמעצבנים אותו. שום תחושה לא מגיעה לידיים ועם 3 סיבובים מלאים מנעילה לנעילה, הוא גם איטי יחסית וזה לא כיף בכלל. גם בבלמים שלה לא מצאנו נחמה - הם ספוגיים בתחושת הלחיצה על הדוושה וגם עצמת הבלימה לא משכנעת. נראה שפולקסווגן ויתרו לחלוטין על פרק הנהיגה בתמורה לעיצוב וחבל, כי שם הגולף החולקת עמה מכללים רבים דווקא מצטיינת.

בואי ונשים את המחיר ישר על השולחן. הגרסה הבסיסית תעלה לך 135 אלף שקל (130 אלף כמחיר החדרה ראשוני לתקופת ההשקה הקצרה) או 150 אלף לגרסה המאובזרת ביותר שתוסיף לך גג פנורמי ועוד קצת. זה לא זול. זה לא מעט כסף, בטח בהתחשב במה שאפשר לקנות בכסף שכזה, אבל החיפושית החדשה היא לא באמת מתחרה במאזדה 3 או אפילו בפולקסווגן גולף מקבילה (שם המחיר כמעט זהה), כי החיפושית קודם כל ואחרי הכל, היא קטע. היא עיצוב. היא נועדה להיות שונה ולגרום לך להראות מקורית.

היא לא מציעה מרחב נדיב בתא הנוסעים (היא אפילו די צפופה), היא לא איכותית בחומריות שלה, לא מהירה או מהנה לנהיגה. היא... חיפושית. צעצוע מקורי על ארבעה גלגלים. אם התכונה הזו מדברת אלייך, החיפושית בהחלט באה בחשבון. זו מכונית של לאהוב או לשנוא, אין באמצע. אז מה את אומרת, אוהבת?

עוד על פולקסווגן בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? כאן תמצאו מבחני דרכים

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל