צוק איתן: ענף המוניות נקלע למצוקה קשה

הרבה עסקים הרגישו את נטישת הלקוחות במסגרת מבצע צוק איתן, ונראה שגם העוסקים בשינוע איבדו נתח ניכר מכלכלתם, לרבות אלו המקצים שירותי מוניות. לדברי יהודה בר אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי, הענף שרוי במצב של קטסטרופה רצינית: "לא ביקשנו שום פיצוי במבצעים הקודמים, אלא רק באזור של אזור עוטף עזה, אולם הפעם המצב שונה בתכלית והפגיעה האנושה בהיקף הנסיעות לא מותירה לנו ברירה. בניגוד ללחימה במבצעים הקודמים, המבצע הנוכחי הביא לירידה בשיעור גבוה ביותר – כ-60% פחות הכנסה לנהגי המוניות באזור תל אביב וירידה חדה אף יותר לאלו שעובדים באזור אשקלון ואשדוד - 80%".


הסיבות לכך ברורות: חלה ירידה קיצונית בהיקף הנסיעות ע"י תיירים וגם הציבור, באופן טבעי, העדיף להישאר בביתו ולא לחשוף את עצמו לפגיעות מחוץ לבית. אולם התוצאה של התנהגות זו הניבה נזק כלכלי מתגלגל - עשרות אלפי מוניות שנוסעות נסיעות סרק ללא נוסעים ופגיעה אנושה בהכנסות הנהגים, שגם כך ירדו בשנים האחרונות.

המצב בשטח, מבחינת כמות המוניות ביחס לאוכלוסייה רק מחדד עוד יותר את המצוקה אליה נקלעו בעלי המוניות. כיום יש בישראל 21,000 מוניות ספישל ובסביבות 2,000 מוניות שירות - מספר גבוה ביותר. משמע, אם בכל העולם יש אלף משתמשים לכל מונית, בישראל יש בערך ארבע מאות. המדינה בהחלט שגתה בנושא, שכן היא הפריטה את הענף בשנת 1997 ואפשרה לכל מי שמעוניין לקנות מספר לעשות כן כמעט באין מפריע.

עוזי לוי נהג מונית מאזור ראשון לציון, שעובד גם כמנהל תחנה: "אנו נוסעים ריקים קרוב ל-4-5 שעות בלי לקבל שום נסיעה. אין להם כסף לשלם ולא להוציא את היומית; מצב כזה לא היה לנו שנים. מצב קריטי. אין לנהגים כסף להביא לבית. אני נהג מונית כבר קרוב לעשרים שנה ולא היה כדבר הזה בענף המוניות. זה אמיתי והכי מוחשי שאי פעם היה – אנו על סף פשיטת רגל. אין כסף לצרכים שגרתיים, לא לצורך מותרת - אלא רכישת מזון. עובד 16 שעות ומרוויח בקושי 160 שקל".

את הנחת העבודה כי נהגי המוניות עובדים בשחור ועל כן היקף הפגיעה בהם נמוך מנפץ יהודה, ואומר כי כיום, ההוצאה על דלק מהווה 40% מהכנסה, ולזה תוסיף בלאי, והוצאות שוטפות. הוצאות אשר מותירות בידי 25 שקלים מכל מאה ששולמו לי, וזה עוד לפני מס. כך שהנחת העבודה הזו אינה נכונה ומצערת.

עוד מציין בר אור, כי הוא אמור להיפגש בשבוע הבא עם אנשי משרד האוצר ולדרוש מהם פיצוי. "נהגי מוניות חייבים לקבל פיצוי, לפחות עד לטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה. לא רצינו לדבר עד שתיגמר המלחמה, אבל אם לא נצעק, לא יישארו לנו פיצויים. זו מלחמת קיום. עבורנו רבים על סף פשיטת הרגל ואם המדינה לא תתעשת ותענה לדרישות שלנו – אנו בהחלט מתכננים לנקוט בצעדים נוספים".

מבדיקה שערכה חברת עוקץ, מערכות שעוסקת באספקת תוכנות לחישוב שכר, נוכחות וכוח אדם עולה כי במהלך הלחימה, נהגים רבים שעובדים על בסיס משכורת חודשית + אחוזים, יצאו או הוצאו לחופשה כפויה. עמי ברגמן, מנכ"ל עוקץ מערכות מסביר כי מדובר בכורח המציאות. מצב אין ברירה. ישנם נהגי מוניות רבים שנדרשים להעביר פיקס מידי יום 180 שקל. "תאר לך לאיזה מצב חמור הם הגיעו - לרבים אין את האפשרות לשלם את הסכום הזה מידי יום. עצוב מאוד. הם בהחלט במצוקה אמיתית".

בזמן שנהגי המוניות מדווחים על הפסדי עתק, מסתבר שלא כולם הפסידו בימי הלחימה. חברת גט טקסי, בניגוד למתרחש בענף, רשמה עלייה בכמות ההזמנות בחודש יולי במהלך מבצע צוק איתן. חברת המוניות מדווחת כי בחודש יולי לבדו נרשמה עלייה של 5 אחוזים לעומת חודש יוני, כאשר בערי הדרום הייתה נסיקה של 700 אחוז בכמות הנסיעות כמו אשדוד ואשקלון. 'גט-טקסי' מסבירים כי הסיבות לעליה הן שבעזרת השימוש במכשיר הסמארטפון להזמנה, אין צורך להמתין עוד למונית ברחוב, אלא להישאר בקרבת מרחב מוגן או בבית עד להגעת המונית. כמו כן, בזמן הלחימה, מסתבר, העדיף הציבור את הנסיעה המהירה במונית על פני הנסיעה בכלי תחבורה אחר, דוגמת אוטובוסים. הסיבה השלישית, בערי הדרום קבעה 'גט-טקסי' עלות של 15 שקלים בלבד לכל נסיעה לכל מקום בעיר.

לדברי עו"ד דרור גל, מומחה לדיני עבודה ממשרד סטריקובסקי גל ושות': "אין ספק כי נהגי המוניות והתחנות נקלעו למצוקה תזרימית חריפה, עדות לכך ניתן למצוא בעובדה כי רבים הוצאו לחופשה כפויה באזורים שאינם נכללים בתקנות החדשות. חוקיות הוצאתם לחופשה כפויה, מאוד תלויה בחתימתם על מסמך מאשר. זאת בשל היות מרביתם נהגים שכירים, או שכך נקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה לגבי נהגי מוניות במספר תחנות, אשר אמנם קיבלו תמורה כנגד חשבונית, אך למעשה היו עובדי התחנה.

יחד עם זאת, ולאור המצב והירידה בהכנסות, אומר גל, "הרי שהסכמת הנהגים לקיצוץ דומה להסכמים של עובדים במקומות אחרים בהם קוצץ שכרם חד צדדית, מלמד כי הם העדיפו את הקיצוץ על פני מיטוט העסק בו הם עובדים".

"אם לרגע נניח בצד את הטרדות הקיומיות של נהגי המוניות ואת המצב המסויט אליו נקלענו", אומר בר אור, אני רוצה להגיד לך כי הדמות של נהג המונית ב"ארץ נהדרת" בהחלט משעשעת ויובל סמו הוא שחקן בחסד עליון, אולם היא אינה באמת משקפת את נהג המונית של ישראל בשנת 2014. זו הקצנה ברורה, וביסודה היא מתארת התנהלות שאפיינה לכאורה את התחום לפני עשר שנים. המצב כיום שונה: התחום עבר מהפך ויש תחרות עזה על כל נוסע, דבר אשר מאלץ את נהגי המוניות לשפר משמעותית את היחס כלפי הנוסעים והסביבה וכמובן לשדרג את התדמית".

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב