ישנם רבים בישראל אשר נושאים על גבם משקולת כבדה בדמות כאבים בלתי נסבלים בשרירים. הם לא נולדו כך אלא התחילו לאט אבל בטוח, פתאום באמצע החיים, להרגיש אי נוחות בגוף, אשר הלכה והתפשטה תוך שהיא משנה ללא היכר את מציאות חייהם. כל התלונות בפני הרופאים, שורת בדיקות בלתי נגמרת ולא נמצא הסבר. תחושה קשה על סף שגעון; "האומנם הכל בראש שלי? הרי את הכאב אני חש באופן כל כך מוחשי. איך זה שלא מצליחים לספק דיאגנוזה למצב הזה? לפחות כיום, ישנה תחושת הקלה בידיעה שאני לא הוזה".
עם התחושה המוזרה הזו, מסתובבים בישראל הרבה אנשים. רבים מאוד אשר נושאים בגופם את המחלה, אולם לוקח פרק זמן ארוך, לעיתים שנים, עד שהרופאים מאבחנים אותה: פיברומיאלגיה שמה. מחלה כרונית שגורמת לכאבי שרירים שלדיים עזים בכל הגוף, ואם אין בכך די, היא מלווה בסימפטומים נוספים כגון שינויים במצב הרוח, קשיי שינה, כאבי בטן ותחושת חולשה כללית טורדנית. ישנם מספר גורמים להיווצרות המחלה: הספרות המקצועית מלמדת כי בין השאר גנטיקה ואף מצב נפשי מסוים ומתמשך מביאים לכך, וגם כאמור תאונות דרכים.
אין ספק כי יש בישראל נפגעי תאונות דרכים רבים שסובלים מהמחלה, בין אם אובחנו, ובין אם לאו, אשר אינם מודעים לעובדה כי קיים סיכוי בלתי מבוטל שתאונת הדרכים בה היו מעורבים - היא שהביאה להתפרצות המחלה הארורה בגופם. למציאת קשר סיבתי בין תאונת הדרכים והמחלה יש משמעויות רבות - פסיכולוגיות, אולם גם כספיות. הפגיעה הדרמטית באורח חייו של הנפגע והכאב העז והמתמשך צריכה להיות מתורגמת לסכום פיצוי שמשקף נאמנה את החיים בצל המחלה.
מי מכיר במחלה?
כאמור, לרוע המזל, מאחר ותסמונות מסוימות אינן נתמכות על ידי ממצאים של בדיקות רופאים ומעבדה ותלויות בעיקר על דיווחי החולה, על תלונותיו והרגשותיו, הן נתפסת כלא אמיתיות או חשובות, וכך מתרחש פעמים רבות גם בהקשר של מחלה שלעיתים לוקח שנים ארוכות עד שהרופאים מאבחנים אותה. בינתיים, החולה מתקשה להסביר לסביבה וגם לעצמו את פשר הכאבים העזים שהוא חש, ומוצא את עצמו במעיין "לופ" מחשבתי ורגשי וצורך מסוים להוכיח כי אין מדובר על המצאה פרי מוחו.
לרוע המזל, אין בדיקת מעבדה או צילום רנטגן יכולים לאבחן באופן ודאי את התסמונת, אלא מתאפשר רק לשלול הנחות בנוגע למחלות אחרות מהן סובל החולה. בנוסף, נדרש הרופא לבצע מהלך בחינה מעמיקה של ההיסטורית הרפואית על מנת לשלול הפרעות אחרות הגורמות לכאב כרוני ועייפות אצל החולה. במהלך הבדיקות יתבצע סימון של הנקודות הרגישות אשר נמצאו אצל חולי פיברומיאלגיה.
הסיוט נפתר חלקית, כאשר החולה מגיע לבדיקה אצל ראומטולוג או מומחה רפואי נוסף שבכושרו לזהות כי לפניו ניצב חולה פיברומיאלגיה, וקיים כאמור סיכוי כי הסיבה לכך היא תאונת הדרכים.
חיזוק עקרוני לקשר הסיבת,י ניתן לקבל ממחקרו של פרופ' דן בוסיקלה, שבהתייחסות אליו נכתב כי בקבוצת המחקר שעמד בראשה באוניברסיטת בן גוריון, נמצא כי כי ב-22% מכלל הנפגעים בעמ"ש צווארי בתאונת דרכים, פגיעה מסוג "צליפת שוט", פיתחו תסמונת פיברומיאלגיה כ-3 חודשים לאחר התאונה. פרופ' בוסקילה מוסיף כי במעקב לאחר 3 שנים, נמצא כי רוב הנשים שפיתחו תסמונת פיברומיאלגיה לאחר התאונה, עדיין סבלו מהתסמונת.
בית המשפט מגלה הבנה
במהלך השנים האחרונות, לאור העלייה במודעות למחלה ולקשר אל תאונת הדרכים, נדרשו בתי המשפט לדון יותר ויותר בתביעות שהוגשו בשל העניין. אם בעבר תהו השופטים אודות האפשרות כי כלל קיים קשר סיבתי בין השניים, הרי שכיום, המצב שונה, והדלת לקבלת פיצוי פתוחה וקל באופן יחסי לעבור מבעדה ולקבל בסופו של יום פיצוי כספי. פיצוי שמשקף נאמנה את השינוי שחל במציאות הפיזית והנפשית של החולה.
הכותב הוא עו"ד, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב