פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ראש המנוע היה פגום, מכון הבדיקה נתבע

      בדיקת רכב משומש במכון נועדה להתריע אודות ליקויים. אלא שבמקרה שלפנינו, נציג המכון מסר תצהיר חסר ושגוי. הלקוח נותר עם רכב בעל ראש מנוע תקול והחליט להגיש תביעה על רשלנות

      אילוסטרציה – מכון רישוי (טסט) (קובי ליאני)
      בדיקת מכונית משומשת. לנקוט במשנה זהירות (צילום: קובי ליאני)

      כל מי שחפץ ברכב משומש, יודע שמוטלת עליו האחריות לבצע בדיקת תקינות במכון רישוי כדי לחמוק ממלכודת כלכלית. מכונים אלו, לרוב, מצליחים לאתר את הליקויים המרכזיים שנגרמו משימוש ממושך ולמעשה, אין לנו הצרכנים אסמכתא למצבו האמיתי של הרכב מלבד טופס הבדיקה שמופק בסיום המפגש מול הבוחן והמוכר. בתוך כך, התוצאות אינן תמיד מבטיחות שקט נפשי, ולפעמים המקצוענות של הבוחנים מוטלת בספק, כמו גם יושרם. כך קרה לש', צעיר ממרכז הארץ שקנה רכב משומש לאחר שביצע בדיקת קנייה במכון ולא נחשפו בפניו הליקויים המהותיים במכלולי המכונית.

      מי אשם - המכון או הנהג?

      ש' קבע בדיקת "קנייה" במכון "קומפיוטסט" בראשון לציון לאחר שמצא רכב שמצא חן בעיניו. כמו כל אדם מן היישוב, ביקש לערוך לרכב סדרת בדיקות על מנת לאתר בעיות שונות ומשונות. הרכב צבר קרוב ל-324 אלף קילומטרים על מד המרחק, ולכן סביר היה שתמצאנה תקלות הדורשות טיפול ליישור קו. ואולם, הרכב עזב את המכון עם טופס בדיקה שאינו מגדיר את המכונית במצב מכאני "נחות", ומכאן הקיש הרוכש כי ניתן להשלים את עסקת הקנייה בלב שלם ולבצע את התיקונים שצוינו בדו"ח המכון לאחר מכן. והנה, זמן קצר ממועד תאריך הרכישה, גילה ש' בעיה קריטית בראש המנוע שהצריכה את תיקונו. בלית ברירה שילם את עלות התיקון.

      ש' הרגיש מרומה ומאוכזב מכך שלא נחשפו בפניו כל הליקויים, ובנקודה זו החליט לתבוע את מכון הבדיקה באמצעות עו"ד דני בר-שליט. אולם, בר-שליט מציין כי עמדה בפניו דילמה, משום שהלקוח כבר בחר לתקן את ראש המנוע בעצמו, ומבקש להגיש תביעה לאחר קרות הדברים. במקרה כזה, מכון הבדיקה יכול לטעון שהנזק נגרם אצל הלקוח, אך מדבריו של ש' עלה כי היו פגמים בהתנהלות המכון והוסתרו כשלים במכונית שהיו בהם כדי להביא לאי מימוש הרכישה. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון.

      במהלך הדיון בתיק, התברר שמי שהתייצב לעדות הוא הבוחן הראשי, אלא שמי שבדק את הרכב היה עובד אחר - נטול הסמכה ושכבר אינו עובד יותר במקום. מעדות הנתבעת (מכון הבדיקה) עלה, כי הבוחן הראשי והעובד שיתפו ביניהם פעולה באופן כזה, כך שבמקרה והעובד נתקל בבעיה הוא קורא לבוחן לבדוק ולסייע לו, ובסיום מפיקים את הדו"ח ביחד. אך בתיק נכתב: "מי שעשה את שיחת הסיכום עם התובע הוא הבודק ע' (העובד), שהקריא לתובע את הדו"ח".

      בטופס הבדיקה נרשמו הערות הבאות: "בלאי פנימי גבוה, לתקן מנוע, ראש מערכת תזמון ושסתומים, נזילות שמן, סימני קורוזיה במעברי מים וראש מנוע, מנוע שורף שמן, תושבות מנוע פגומות, להחליף רצועת תזמון, ניקוי ותיקון מערכת קירור, משאבת דלק פגומה, עשן יתר, סיבובי מנוע לא יציבים, הזרקת דלק לקויה". יום למחרת, התגלתה תקלה חמורה בראש המנוע שחייבה כאמור תיקון מידי.

      הגדרת רכב בעל מכלול פגום

      על פי הממצאים, נמצאה בבדיקה בעיה של חום עולה ויורד בצורה דרסטית שמצביעה על מעבר מים בראש מנוע, אולם לטענת הנתבעת, תופעה זו מוגדרת כ"סימני קורוזיה במעברי מים וראש מנוע". על כך נוצרה מחלוקת בין הצדדים, לאחר שמתוך עיון ב"הוראת נוהל מחייב - מדדים לבדיקת רכב לצרכי קניה ומכירה" של משרד התחבורה, נדרש לכתוב בטופס הבדיקה בהתאם לאופי התקלה, כי קיימים "סימני דליפה בין ראש המנוע והבלוק".

      הנתבעת לא ציינה זאת בדו"ח, ולדברי הבוחן הראשי "סימני קורוזיה וסימני דליפה הם אותו הדבר". תשובה זו, לא הניחה את דעת בית המשפט כלל וכלל, שהוסיף כי העובד בעצמו אישר כי מחוג החום עלה וירד בצורה דרסטית , אולם אין לכך ביטוי בדו"ח. העובד חזר והדגיש כי משמעות הדבר בסבירות גבוהה היא "מעבר מים לתוך ראש המנוע". לכך הוסיף התובע כי "בתוך הדו"ח יש ממצא, תכתובת בין הבוחן הראשי לעובד שמחוג שיחק". תגובת הבוחן הראשי? "לא. זה תופעה של מעבר מים לתוך המנוע, לתוך הראש. חום עולה ויורד. עובדה שהוא נסע עם האוטו ולא נתקע איתו".

      מאחר ולא נמצאו הערות חיוניות אלה בדו"ח, מצאה כבוד השופטת יעל בלכר כי הנתבעת התרשלה בעריכת דו"ח הבדיקה. לדבריה, לא צוינה תקלה משמעותית בראש המנוע (להלן "סימני דליפה בין ראש המנוע והבלוק"), וכן לא נכתבה הערה כי יש להביא את הרכב לבדיקה לאחר פירוק ראש המנוע. עוד נאמר מאת כבוד השופטת, כי הבדיקה נערכה על ידי העובד, שאינו מוסמך ומידת פיקוחו והשליטה של הבודק האחראי איננה מניחה את הדעת.

      ומה בדבר שיקול דעתו של הרוכש? "אני דוחה את הטענה שהיה על התובע להימנע מרכישת רכב נוכח כל הליקויים, או שהיה עליו להבין מהדו"ח שמצב הרכב בכי רע. אין בכל אלה או באבחנות לכסות על חסרונן של האבחנות שלא נרשמו. מדובר בממצאים חשובים ומהותיים", כך סיכמה כבוד השופטת בלכר בפני הצדדים, ופסקה לטובת התובע 15,542 שקלים פיצויים בגין תיקונים, שכר טרחה וכן עוגמת נפש.

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב

      לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל