צילומים: דרור עינב, קובי ליאני
רשמית, החורף כבר כאן ונכון לשבועות האחרונים, אחת לכמה ימים מתואמת רחיצה של הכבישים מהג'יפה שהצטברה בין חריצי האספלט וזה אומר שהאחיזה בסך הכל משתנה לכיוון החיובי. זה לא הכל, כי יש את הריח הזה של אחרי הגשם, של האדמה שקיבלה השקיה טובה וברכיבה האחרונה שלנו, גם נפגשנו פנים אל משקף עם מעוף כלולות. התקופה הזו בשנה שבה הנמלים, המלכות לעתיד, מצמיחות כנפיים ויוצאות לפגוש בזכרים לרומן קצר שיאפשר להן לבנות קן חדש.
בזמן שאנחנו היינו עסוקים ברומן מזדמן משלנו עם מכונה איטלקית חדשה, בכביש אחד שומם ומפותל שאנחנו אוהבים בצפון הארץ נקלענו לשיאה של אורגיה המונית שכזו. לא הייתה לי יותר משניה כדי להבחין בענן הנמלים המעופפות לפני שנכנסנו לתוכו במהירות תלת ספרתית. נמלים ספק נמרחו ספק זחלו מכל מקום. העדר כל סוג של מיגון רוח גרם לכך שמקצה המגף ועד אחרון פתחי האוורור בקסדה, התהלכו נמלים. גדולות. עם כנפיים.
במפרצון החניה הראשון, בין שליפת חרקים מבית השחי והשיניים, יצא לנו לשלוח מבטים אל המונסטר הקטן והחדש במשפחה, ה-821. זה חתיכת אופנוע יפה. ממש יפה. אבל לא רק. מישהו הצליח לעשות אותו מאוד נכון, הגיוני, מבלי לפגוע בחיבור הרגשי. ספורטיבי לכביש הציבורי והחיים האמיתיים.
מונסטר, כולם מכירים
את משפחת המוסנטרים של דוקאטי כבר לא באמת צריך להציג. אחרי יותר משני עשורים, שלל גרסאות ושלושה דורות, אפשר לנחש שכל מי שפזל אי פעם לעבר עולם האופנועים העירומים, הביט ימינה בסקאלת היצע האופנועים העירומים, רצה/תהה/חלם על אחד כזה והמעטים שמצאו גם את היכולת הכלכלית, התפתו וטעמו. מה שהתחיל עם תפיסה פוריטנית והפך ל"בוא נשים לו מנוע גדול וחזק ונראה מה קורה", התפתח והפך למכונה מודרנית עתירת טכנולוגיה ספורטיבית והגנתית וכמובן סוסים.
רק לפני חודשים אחדים רכבנו לראשונה על דגם ה-1200 סמ"ק שהטריף לנו את החושים וכעת, מגיע תורו של האח הקטן וה"עממי". חוץ מהחלפת המנוע לקטן יותר בנפחו והספקו (112 כ"ס) שהגיע מההיפרמוטארד החדש, הוא עבר סדרה של שינויים שיבדלו אותו מהאח הגדול - כידון מעט שונה, זרוע אחורית קונבנציונלית (לא חד צדית), לוח מחוונים שאינו צבעוני וכן הלאה. אבל כשעומדים ומביטים בו, לא מוצאים שום סיבה לאכזבה. הוא עדיין מרשים בנוכחותו כמו אחיו הגדול. עד כה, חוץ מסטריטפייטר אחד צהוב, האמנו שדוקאטי חייב להיות אדום, עד שראינו את הלבן הזה. עם ג'נטים ושלדה בוערים ולבן מט במעט החיפוי שיש לו, הוא מעלה לנו את הדופק.
יותר כבד ועדיין יותר קל
הדופק נשאר גבוה גם ברכיבה. הוא אמנם עושה הכל כדי להרגיע את הרוכב ולהעביר לו את התחושה שהוא יתמודד עם הכל, גם עם פיצוץ גזים (אולי אפילו עדיף כך), רק תראה לו לאן להגיע. המונסטר 821 מקבל את פני רוכבו עם בעבוע קלוני מהיר מהאגזוז מיד עם הלחיצה על מתג ההתנעה. צליל נדיר בהתחשב שמדובר בדודי אגזוז מקוריים שאמורים לעמוד בתקני הרעש המחמירים. מן בררררררר רצוף ואחיד ששונה לגמרי מהפעימה הלא סדירה של דגמי העבר מקוררי האוויר, אבל מוחשי ואגרסיבי ולטעמנו, גם מענג בהרבה מהצליל שמפיק המונסטר גדול הנפח.
הדור השלישי של המונסטר השמין ביחס לקודמו, אבל הוא בלי שום צל של ספק מהיר ממנו. יחס ההעברה הארוך יחסית בגיר, המצערת שצריכה חצי סנטימטר של מהלך לפני שהיא נושכת והמצמד שדורש מריחה קלה אומרים שהוא לא מתפרץ קדימה במפתיע, הוא לא מבהיל את הרוכב, אבל מטרים אחדים אחר כך, השמים הם הגבול. המנוע שלו נוסק במהירות בסל"ד והוא ממש דורש מהרוכב לתת לו כמה שיותר מצערת. עוד! עוד! מעל 2,000 סל"ד הוא מתעורר בשאגות שגורמות לכל תל אביב להסתובב אליו כאילו מישהו הפעיל מכונת ירייה, ב-3,000 הוא כבר חי, ב-5,000 מתחיל להיבנות כוח משמעותי שמשנה את הסימפוניה, ב-7,000 יש בעיטה וסערה שלא נגמרת לפני 11,000, כשהמחשב חותך ואומר לך, יאללה, תעביר, יש עוד הילוכים.
כל הזמן קורה משהו למטה. יש שם מכונה חיה, עם אופי שמשתנה מרגע לרגע, אבל רק לטובה וללא הפתעות רעות. המנוע אמנם נעשה כאמור מהיר בהרבה ביחס לדורות הקודמים, אבל לא תמצאו כאן את החלקות היפנית, את הליניאריות המרדימה, חזקה ככל שתהיה. כאן יש מנוע חזיר גזים שגורם לנו לרצות להמשיך ולהמשיך עד שיגמר הכביש ואז להסתובב חזרה ושוב להמשיך. אבל לא הכל חייב להיות מלחמתי כל כך. עם 9.1 קג"מ, אפשר לשים הילוך שישי ופשוט לשייט בכיף. המונסטר הוא לא אופנוע תיור, אבל הוא מתייר בנינוחות כשמבקשים - 100 קמ"ש בהילוך שישי יוצרים 4,000 סל"ד רגועים, ורצועת הכוח הרחבה והגמישות המופתית שלו מאפשרים להאט גם ל-60-70 קמ"ש מבלי להוריד הילוך או להאיץ מעבר ל-200 קמ"ש רק על ידי הברגת המצערת עד לעצר ומבלי לבזבז אף שניה.
במבחן שלנו המונסטר חשף צריכת דלק של 16.6 קילומטרים לליטר ברכיבה ספורטיבית תובענית ואף הצליח לחצות את רף ה-20 קילומטרים לליטר בשיוט רגוע.
ענייני מתלים ונוחות
כחלק מהוזלת העלויות, דוקאטי התקינו בו מתלים פחות קיצוניים מדגמי הספורט היקרים שלה וזה אומר שהמזלג ההפוך מלפנים לא מציע כוונונים והבולם האחורי מציע כוונונים בסיסיים. אבל ב-97 אחוז מהזמן, המתלים הבסיסיים האלה עשו עבודה מצוינת ויותר מכך. טווח הפעולה שלהם רחב בהרבה ממה שהורגלנו למצוא בדגמי העבר וכעת הם מסוגלים גם לספוג ולשכך מהמורות וצלקות אספלט בעיר או בכביש המהיר ומצד שני, לספק תמיכה וריסון טובים מאוד כשמתחילים להעביד את האיטלקי הזה בתוך פניות.
הוא מאוזן מאוד ולא הזדקקנו לשנות בו דבר, מלבד מיקום מנוף הבלם בכידון. הבלמים שלו מגיעים מבית ברמבו ואמנם המשאבה שלהם פחות יוקרתית מזו של דגם ה-1200, ועדיין היא מספקת עצמת בלימה ונשיכה שלא רק הולמת את חבילת הביצועים של המונסטר 821, אלא אף מעבר לה. כמו המנוע, הבלמים מסוגלים להגיע לעוצמות גבוהות ואופי הפעולה שלהם גורם לכך שהם פועלים בליניאריות מרשימה ולא מבהילים את הרוכב מיד עם הליטוף הראשון של המנופים. יש כוח בדיסקים הקדמיים, יש כוח באחורי והוא מגיע בדיוק כמו שצריך, מנה אחרי מנה.
המונסטר הזה אוהב להיות על הצד ויותר מכך הוא אוהב לעבור מצד לצד. הוא אמנם חוצה את רף ה-200 הקילוגרמים כשהוא מלא בדלק, אבל המשקל הזה ממש לא מורגש ומבלי לקרוא את המפרט הטכני, היינו מהמרים על 20-30 קילוגרמים פחות. הוא מרגיש קליל, חד ומהיר תגובה. לא מפתיע או מבהיל, אלא שוב, מדויק וצייתן. לא צריך להשקיע יותר מדי כוח כדי לגרום לו לרכון וכשבקרת האחיזה שלו יודעת למנן את הכוח בדיוק מופתי אל הגלגל האחורי, למרות שהכביש היה עדיין לח, אפשר לבעוט אותו בהיסטריה מתוך פניות גם תוך כדי הטיה.
אז הוא מושלם?
לא. אין דבר כזה אופנוע מושלם. אופנוע הופך למושלם אחרי שאתה מתחבר אליו רגשית והמונסטר הזה כמו רבים מבני משפחתו המורחבת, יודעים לפרוט בדיוק על המיתרים האלה. יש לו כמה שטיקים כמו המרחב המוגבל לכפות הרגליים על הרגליות, אבל אפשר להתרגל לכך ואחרי שעתיים כבר לא חשבנו על זה יותר. או למשל, שבאופנוע שחוצה את רף ה-100 אלף שקל אין תצוגת כמות דלק או הילוך נבחר בלוח המחוונים ושהמראות שלו הופכות להיות חסרות משמעות בכל פעם שהמנוע עובר את ה-3,000 סל"ד בגלל הוויברציות.
ועדיין, למרות הכל, מדובר באחד מהאופנועים הכי מרגשים שניתן לקנות בגזרה שלו והיא צרה למדי. בעבר המונסטרים בפרט ואופנועי דוקאטי בכלל, היו טעם נרכש - או שרכשתם אותו, או שלא ובדור החדש של הכלים, הטעם הזה נעשה קל יותר לבליעה, נגיש יותר מבחינת הדרישות של המכונה מהרוכב ועדיין, טעים כל כך שבא לבלוע את כולו שלם בלי ללעוס. בתאבון.
על הצד הטכני:
מנוע: L-טווין, 821 סמ"ק
קירור: נוזל
הספק: 112 כ"ס ב-9,250 סל"ד
מומנט: 9.1 קג"מ ב-7,750 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
מצמד: רטוב, מחליק
שלדה: מסבך צינורות פלדה, מנוע נושא עומס
מתלה קדמי: מזלג הפוך, 43 מ"מ קוטר, 130 מ"מ מהלך
מתלה אחורי: זרוע דו צדדית, בולם יחיד, מהלך 140 מ"מ
צמיג קדמי: 120/70 R17
צמיג אחורי: 180/60 R17
בלם קדמי: דיסקים כפולים 320 מ"מ, קרליפרים רדיאליים מונובלוק
בלם אחורי: דיסק 245 מ"מ
ABS: יש, רב מצבי
אורך: 217 ס"מ
בסיס גלגלים: 148 ס"מ
גובה מושב: 81-78.5 ס"מ
מכל דלק: 17.5 ליטר
משקל יבש: 179.5 ק"ג
משקל רטוב: 205.5 ק"ג
צריכת דלק (מבחן): 16.6 ק"מ לליטר
מחיר: 102,000 שקל
עלות טיפולים:
טיפול 1,000 ק"מ: 964 שקל
טיפול 15,000 ק"מ: 985 שקל
טיפול 30,000 ק"מ: 3,990 שקל
טיפול 45,000 ק"מ: 985 שקל
סך הכל 45,000 ק"מ: 6,924 שקל
עוד על דוקאטי בוואלה! רכב
לא קונים אופנוע חדש בלי לקרוא מבחני דרכים
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל