השקה: פולקסווגן פאסאט החדשה

עבור יצרניות רכב רבות, פולקסווגן מהווה סוג של אמת מידה. סוג של יצרנית אותה צריך לחקות כי "כך נכון לייצר מכונית". זו לפחות הדעה הרווחת בתעשייה, על אף שזה לא תמיד היה נכון וגם כיום זה לא נכון עבור כל קשת מוצרי החברה. פאסאט למשל שקיימת משנת 1973 לא הייתה אמת מידה בעבר והפכה לכזו רק בדורה החמישי (מ-1996) והשישי (מ-2005). הדור הנוכחי (שביעי, מ-2010), נחשב גם הוא לסוג של אמת מידה אם כי לא בטוח שבצדק. הרי טוב ככל שיהיה הוא לא יותר ממתיחת פנים מאסיבית של קודמו ובוודאי שלא מהפכני או מוביל תחום כקודמיו.

עם הדור החדש, שמיני במספר, פולקסווגן טוענת ליצירת מופת חדשה. למכונית מובילת דעת קהל וסגמנט. עד כמה מדובר באופרה אחר? יצאנו לבדוק.

בכל הנוגע לעיצוב, לא ניתן להתבלבל ולחשוב שלפנינו משהו אחר מאשר פאסאט. הקווים מוכרים כבר מהדור החמישי, וגם הפעם הם נאים על העין ואלגנטיים לכשעצמם. לטעמי לפחות, העיצוב העוטף את הפאסאט החדשה מעט מחטיא את המטרה. פולקסווגן מנסה להדביק לעצמה תווית סמי-יוקרתית והולכת בתלם המוכר לה מתוך הנחה שהסמל בחזית מספיק כדי להשאיר את הלקוחות בבית - וגם להביא חדשים. אבל גם יצרניות היוקרה, שחלקן "סופר-שמרניות", יודעות שצריך לרגש ולגרום ללקוח לחשוק במוצר. לא בטוח שזה המקרה בפאסאט החדשה שמסתפקת בליטוש הקווים המוצלחים של שלושת הדורות האחרונים, אבל לא משאירה חותם בעיני המתבונן.

תא הנוסעים מציג גם כן מראה מוכר שמרני וסולידי כבעבר, אלא שכאן העסק עובד היטב. בזכות מסך המולטימדיה הגדול (8 אינטש) והנוח לתפעול, בזכות הקונסולה הגבוהה בין המושבים, בזכות שילוב העור והאלקנטרה, בזכות הקווים האורכיים הנמשכים מדלת לדלת ולאורך פתחי האוורור, התוצאה לא רק אלגנטית, היא כמעט קלאסית.

החומרים המרכיבים את החלקים העליונים של חלל האירוח מעולים ומהזן הרך והמזמין ללטף ולמשש לאורך הנסיעה. ככל שהידיים יורדות במעמקי התא החומרים משתנים ומתקשים עד שלרגלי הנהג נמצא פלסטיק קשיח, דק, חלול ולא מחמיא. היות ורכבי המבחן היו גרסאות טרום ייצור, קשה לשפוט את איכות ההרכבה שלא הייתה מושלמת ואחידה בין מכוניות המבחן.

כל הכפתורים, לחצנים ופקדים מרגישים איכותיים ונעימים למגע אם כי חסר להם המגע הנכון עבור מכונית המנסה להעלות את עצמה גבוה יותר בסולם היוקרה. קחו למשל את בורר בקרת האקלים שמתגלגל באופן קליקי ונעים אך מחסיר מעט משקל - חלק מאותו קסם המכתיר מוצר כאיכותי ויוקרתי.

להבדיל מהדור הקודם שהתבסס על הדור שלפניו, פאסאט החדשה מבוססת על גרסה מוארכת של פלטפורמת MQB החדשה של הקבוצה. היא מציעה בסיס גלגלים ארוך ב-8 ס"מ ביחס לעבר (כעת 279 ס"מ) והיא גם רחבה ונמוכה יותר. האורך הכללי נותר דומה (476.7 ס"מ במכונית החדשה), כך שהפרופורציות מקנות לפאסאט יציבה איתנה ומהודקת לכביש.

בסיס הגלגלים הארוך משמעותו שיש יותר מקום בתא הנוסעים, וזה בהחלט מורגש. מלפנים יש מלא מקום בכל מימד והמושב עצמו מהנוחים שפגשתי עם תמיכה מצוינת למותניים, סבירה+ לירכיים ואף עם אפשרות להארכת בסיס המושב עבור נהגים ארוכי רגליים. מעולה. גם מאחור המושב נוח מאוד עם בסיס ארוך ומשענת רחבה. התלונה היחידה תשמע מהנוסע החמישי שלרשותו מושב מעט גבוה, קשה יותר משל רעיו ולרגליו תעלת הינע גדולה גם בגרסאות הנעה קדמית. כשיושבים 3 מבוגרים מאחור יתכן וגם השניים שבצדדים יחככו את פדחתם במשקוף שמעל הדלת, בין היתר בגלל עיצוב הקורה האחורית המשתפלת לאחור.

על אף שתא הנוסעים גדל והאורך הכללי לא השתנה, תכנון מחודש של תא המטען יצר חלל אכסון עצום ומהגדולים בקבוצה. הוא מכיל מקום ל-586 ליטרים (תוספת של 21 ליטר ביחס לקודמו) ומציע שקע V12, ווי עיגון ותאים צידיים בעלי דפנות לשמירת חפצים קטנים. מצוין יעיל ועדיין היה עדיף אילו ספת ההטענה בגרסת הסדאן הייתה נמוכה יותר.

רשימת האבזור בדגמי המבחן כללה את כל מה שיש לפולקסווגן להציע: מתלים מתכווננים חשמלית, מושבים עטופים בעור ואלקנטרה, אפשרות שליטה על מערכת המיזוג מאחור, שקע 240v, מצלמות היקפיות ועוד מיני פנינים והפתעות. בנוסף דגמי פאסאט צוידו בשלל מערכות בטיחות, חלקן מוכרות משאר דגמי הקונצרן וחלקן ייחודיות לדגם כמו בלימת חרום אוטומטית, 'סייען גרירה' (שמסייע לנהג לתמרן בחניה עם נגרר), ו'סייען פקקי תנועה' שבשילוב בקרת שיוט אדפטיבית יכול לנהוג את המכונית עצמאית.

לא ארחיב בעניין היות והיבואנית עדיין במשא-ומתן עם היצרנית על המערכות השונות שיפארו את הפאסאט הישראלית. אבל אספר על הצג הדיגיטלי שמחליף את לוח מחוונים המסורתי על אף שגם כאן מדובר באופציה בתוספת תשלום שלא בטוח שתגיע לישראל. זהו צג בגודל 12.3 אינץ' שיכול להשתנות בהתאם להעדפות הנהג. כך למשל הנהג יכול לבחור להציג מולו את מערכת הניווט על חשבון גודלם של המחוונים או להגדיל את המחוונים ולשנות את הנתונים המוצגים בתוכם. יש אפילו משחק נושא פרסים וירטואליים עבור זה הנוהג באופן החסכוני ביותר. מראה לוח המחוונים הדיגיטלי נקי, אלגנטי ולא מקושקש עם צבעים אחידים וזה אולי מעט חבל. היה עדיף אילו מעבר בין מצבי הנהיגה השונים היה משנה גם את הצבע, למשל במצב חיסכון צבע ירוק ובמצב ספורט צבע אדום.

שלושה מנועים הוצגו בהשקה. כולם מוגדשי טורבו. בנזין בנפח 1.4 ליטר (150 כ"ס) דיזל 2.0 ליטר (150 כ"ס) ודיזל 2.0 ליטר כפול מגדשים שמפיק 240 כ"ס. בתחילת שנה הבאה יתווספו מנועי בנזין ודיזל נוספים ואף גרסת כלאיים פלאג-אין. המכונית גם הוצגה בהשקה עם שתי תיבות הילוכים לבחירה: ידנית 6 מהירויות ואוטומטית רובוטית כפולת מצמד (DSG) עם 7 הילוכים. מבין מנועי ההשקה הרלוונטי אלינו הוא מנוע הבנזין כמובן.

מנוע זה מציע פעולה זריזה, לינארית ויכולת נשימה מסל"ד כמעט אפסי. למרבה הצער למרות שפע מכוניות המבחן היתה רק מכונית אחת ששילבה בין מנוע ה-1.4 ותיבת ה-DSG והזמן שהוקצב לנסיעה בה היה קצר ביותר. מהטעימה הקצרה ניתן לומר שהתיבה חלקה ויעילה אבל מורגשת השהייה בהעברת הילוכים כשרוצים מעט יותר כוח ולא רק בקיק-דאון.

שני מנועי הטורבו-דיזל מציעים יכולת התנהלות טובה על אף שטרטור הדיזל מורגש בתחילת נסיעה. באופן מפתיע גרסת ה-240 כ"ס לא מרגישה כל כך חזקה וגם רועשת בתדר שונה ומעט מרגיז יותר מזה של גרסת ה-150 כ"ס. בשתי הגרסאות בסביבות 40 קמ"ש המטרד נעלם והמכוניות הופכות חרישיות.

מכוניות המבחן צוידו במתלים המתכוונים של פולקסווגן שכנראה לא יוצעו בדגמים שיעלו ארצה. למתלים אלה 4 מצבים ('נוחות', 'רגיל', 'ספורט' ו'בחירה אישית') כאשר גם במצב 'רגיל' מקנים למכונית נוחות נסיעה מצוינת במעבר על רצף חורים או מכסה ביוב בולטים. אבל על גבשושיות רוחביות או בכבישים גליים, הפאסאט אינה מציעה את ההתנהלות המצופה ממנה. במצב 'נוחות' עבודת המתלים משתפרת אבל לא מושלמת, ובמצב 'ספורט' מורגש רטט בכבישים שבמצבים אחרים הרגישו חלקים.

בידוד הרעשים בפאסאט הוא מהטובים שפגשתי כאשר השקט נשמר גם במהירויות גבוהות מאוד. כך שהאווירה בפאסאט - יחד עם נוחות הנסיעה - בסך-הכל טובה.

כבישי סרדיניה לא ממש מתאימים לבחינת משפחתית גדולה כדוגמת הפאסאט. הם צרים, רצופי פניות עיוורות ועמוסים למדי. מצד שני הם חשפו שלפאסאט קורה קדמית גדולה מדי שחוסמת יותר מדי משדה הראיה בצמתים או בכבישים מסתלסלים. כאמור, רכבי המבחן צוידו עם מתלים שכנראה לא יגיעו ארצה כך שלא בטוח כמה פסקה זו רלוונטית לנו. ובכל זאת ניתן לומר שנימוסי הכביש טובים, שהמכונית מציעה התנהגות ניטרלית, בטוחה ומהודקת וההגה, על אף שלעיתים מרגיש קל מדי (בלט במיוחד בעת המעבר מגרסת הדיזל לבנזין), מדויק ובעל תחושה טובה.

עבור פולקסווגן, הפאסאט הפכה בשנה האחרונה למכונית הגלובלית הנמכרת ביותר כאשר הדגם היוצא מכר 1.1 מיליון יחידות בשנתו המלאה האחרונה. זה כמובן כולל את המכירות בשוק הסיני שם משתמש פולקסווגן בשם פאסאט עבור גרסאות אחרות שחלקן מבוססות על פלטפורמות אחרות ואילו הפאסאט המוכרת לנו נמכרת שם בשם 'מאגוטאן' (Magotan).

חשיבות הפאסאט עבור פולקסווגן ברורה במיוחד כאשר היצרנית לוטשת עיניים כלפי מעלה. כלפי לקוחות שעוזבים לטובת מותגי פרימיום שבמקביל גם הופכים נגישים יותר. אין ספק שהדור השמיני של פולקסווגן פאסאט ממשיך את הקו האיכותי שמאפיין כל כך את הדגם אבל לטעמי הוא אינו פורץ דרך כבדור החמישי והשישי ואינו משדר את אותה יוקרתיות המלווה את היצרנית בשנים האחרונות כהילה.

פאסאט החדשה היא מכונית טובה. מנוע הטורבו בנזין החדש בנפח 1.4 ליטר שקט ויעיל, בידוד הרעשים מוצלח ומהטובים שפגשתי, נוחות הנסיעה טובה ברוב התנאים והמכונית גם מציעה יכולת דינמית גבוהה. כעת נותר לבדוק כיצד תולבש פאסאט הישראלית שתגיע אלינו במאי 2015, האם תציע את המתלים המתוחכמים? את מערכות הבטיחות במתקדמות? והאם תוכל לארוז את החבילות השונות במחיר תחרותי למותג ולמתרות.

הכתב היא אורח חברת "צ'מפיון מוטורס".

עוד הרבה על פולקסווגן בוואלה! רכב