לפני 15 שנים, בשנת 99, כשמרצדס וסווטש, יצרנית השעונים, חברו יחד כדי ליצור את הסמארט, עולם הרכב הביט על השתיים בהפתעה גמורה ובתהייה, האם מרצדס השתגעו או שהם יודעים משהו שהעולם עוד לא יודע? הניסיון שלנו אומר שקצת שיגעון אף פעם לא הזיק, אלא רק טבל את עולם הרכב בכמה מהמכוניות החריגות שניתן לחשוב עליהן. הסמארט היא אמנם לא מכונת שרירים עתירת ביצועים, אבל מסתבר שכן, מרצדס באמת ידעו משהו שהעולם עדיין לא זכר להפנים - הערים גדלות נעשות עמוסות יותר.
בכוונה נשאיר את ישראל מחוץ לסיפור בשלב זה, כי אנחנו, גם כאן, משמשים כדוגמה הטובה לדוגמה הרעה. פריס, ברלין, רומא, ברצלונה, לונדון ועוד רשימה של ערים גדולות תפחו במאוד בשני העשורים האחרונים והאוכלוסייה שגרב בהן עלתה באחוזים רבים. בכולן ללא יוצא מן הכלל יש תחבורה ציבורית חכמה, אבל הצורך בתחבורה אישית רק עלה. אבל מה עושים כשחניה היא נדל"ן יקר מזהב? נוהגים בקטנה.
פחות חמודה?
בניסיון הראשון לחנות את הסמארט החדשה ברוורס לתוך חניה, מתבלבלים ומרגישים כמו תלמיד נהיגה שמתרגל את המלאכה בפעם הראשונה, בעליה וכשכולם מסתכלים. כל עוד לא מסתכלים אחורנית, הסמארט החדשה מרגישה כמו מכונית רגילה לגמרי, באורך ממוצע של כמעט 4 מטרים וזה מוביל לטעות הראשונה - מסובבים את ההגה מוקדם מדי בכניסה לחניה ומשם הכל מתחרבש.
כשמתגברים על המבוכה, זה פשוט משעשע לראות איך המכונית הזו משתחלת לחניה של מכונית רגילה ומשאירה מקום לעוד אחת כמוה. מרצדס השכילו שלא להגדיל או לשנות במאום את אורכה של הסמארט (הדו-מושבית) ולהשאירה על חצי סנטימטר פחות מ-270. כן, זו ממש מכונית קטנה, פיצית, אבל כאמור, כשנמצאים מאחורי ההגה שלה, זה כלל לא מרגיש כך בדור החדש. זאת משום שבזכות דחיקת הגלגלים אל קצוות הגוף, הוספה של 10 סנטימטרים לרוחב והשארת המנוע מאחור עם הינע אחורי, תא הנוסעים שלה מרווח מאוד לשני מבוגרים, או ילד במושב הימני (יש ביטול לכרית האוויר).
גרסת ה-5 דלתות שמיועדת לארבעה נוסעים ומכאן שמה, פור-פור, נראית שונה מאוד בפרופיל מהסמארט פור-טו. היא פחות חמודה ממנה והנסיעה בה מרגישה כמו מכונית מיני קונבנציונלית בכל מימד. יתרונה של גרסה זו היא בהוספת זוג מושבים נפרדים מאחור שמתאימים לילדים (יש גם עוגני איזופיקס) או לשני מבוגרים, רק שלא יהיו גבוהים מדי. כמה זה מידי? אני שגבהי 181 ס"מ הצלחתי אמנם להיכנס בקלות בזכות פתיחה של 85 מעלות לדלתות, אבל בפנים זה הרגיש מעט דחוק ולא כמו המושב שהייתי רוצה לבלות בו זמן ממושך. תאי המטען כצפוי, זעירים 185 ליטר לגרסת ה-5 דלתות ו-260 לגרסת ה-2 דלתות.
חוץ מעיצוב שובה לב ומרחב מחיה נדיב (מלפנים בגרסת ה-5 דלתות), בקבינה מוצאים קימורים, שקעים, תאים נסתרים וכמובן צבעוניות מעוררת (הכי אהבנו את השילוב כחול לבן ורק חסר שמישהו יצייר שם מגן דויד באמצע) עם ציפוי בד נעים לרוב חלקי הקבינה. מכוניות קטנות אמורות להרגיש זולות, אבל זה לגמרי לא המצב בסמארט החדשה. גם שמחנו למצוא את מסד הסל"ד (ושעון זמן) שמותקן בנפרד על הדשבורד, גם צג מגע עשיר במידע במרכז הדשבורד (7 אינץ') ומערכת שמע של JBL עם 8 או 12 רמקולים.
מנועי טורבו ותיבה אוטומטית
את הסמארט החדשה פגשנו עם שתי גרסאות מנועים בהן היא תוצע. שני מנועים אלה בנויים משלושה צילינדרים והראשון מגיע במפח של 999 סמ"ק והוא מפיק 71 כ"ס ו-9.1 קג"מ ב-2,850 סל"ד. המנוע הזה משודך או לתיבה ידנית אמיתית עם 5 הילוכים או לתיבת הילוכים כפולת מצמדים (DCT) בתור האופציה האוטומטית. זה אומר שמרצדס זנחו סוף סוף את התיבה הרובוטית עם המצמד היחיד שאולי תרמה לחיסכון בדלק, אבל גם לעצבים לנהגים בשל הנדנודים שיצרה בהעברות ההילוכים.
המנוע החלש בהיצע מרגיש... חלש. צריך ממש לרמוס את דוושת הדלק כדי לזוז קדימה וגם אז המיאוץ ל-100 קמ"ש אורך כמעט 15 שניות (14.4 לפי נתוני היצרן) או טיפטיפה מהר מכך בתיבה כפולת המצמדים. אבל הסמארט לא מיועדת לשבור שיאי מהירות (151 קמ"ש מרביים), אלא לנוע בעיר ביעילות וזה בדיוק מה שהיא עושה בין אם עם התיבה הידנית (פעולת המצמד מעט ארוכה) או עם התיבה האוטומטית.
הגרסה החזקה כבר עושה את העבודה בצורה הרבה יותר משכנעת. המנוע צמצם את הנפח ב-101 סמ"ק לכדי 898 בסך הכל, אבל בעזרת מגדש טורבו ההספק עלה ל-90 כ"ס והמומנט ל-13.7 קג"מ ב-2,500 סל"ד. נכון לרגע זה השילוב הוא לתיבה ידנית בלבד, אבל כשהתנועה שלה קדימה עם יותר פלפל בישבן, לא מצאנו מקום להתלונן על כך. מגדש הטורבו נכנס לפעולה במעט פחות מ-2,000 סל"ד והוא ממשיך לדחוף את המנוע עד ההיחלשות ביכולת הנשימה סביב 5,000 סל"ד. גם הביצועים טובים משמעותית עם 10.4 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 155 קמ"ש.
ברור הדבר שצריכת הדלק היא העניין המשמעותי כאן ביותר ולצד נתון יצרן של 93 ו-97 גרם CO2 לקילומטר (בהתאמה לגרסה החלשה והחזקה) שיציבו אותה בארץ ברמת זיהום 3, נהיגת המבחן שלנו שכללה שעות בתוך הפקקים הכבדים של ברצלונה הפיקה 16.7 קילומטרים לליטר בממוצע לשתי הגרסאות. קצת פחות פקקים, קצת יותר עדינות על המצערת לבטח ישפרו את הנתון.
נוח לנסוע בעיר
הסמארט החדשה קיבלה כיול חדש לגמרי למתלי הדה-דיון שלה. הם לא רק מציעים ממדים קומפקטיים, אלא גם משפרים משמעותית את נוחות הנסיעה ביחס לדור היוצא. שיבושים עדיין מורגשים, כצפוי ממכונית עם בסיס גלגלים קטן כל כך ועם גג גבוה כשלה (155 ס"מ), שכן הקשיחות נועדה לרסן את הרצון של הרכב להתגלגל הצידה בפניות. אבל המהמורות לא מטרידות או לפחות לא מעבירות חבטה אל הנוסעים, כל עוד לא מדובר בפס האטה אכזרי כמו שהספרדים יודעים לבנות.
המנוע שנמצא מאחורי הישבן משמיע את קולו כשממריצים אותו בסל"ד והוא גם מוחשי בכיבויו ובהתנעתו בשימוש במערכת הסטופ-אנד-סטארט, אבל הסמארט היא ללא ספק מכונית שנעים להעביר בה את הזמן, גם בפקק וגם בכבישים הבינעירוניים.
לאור כל השדרוגים מהדור הקודם, קיווינו לגלות שסמארט יתקינו במכונית החדשה גם הגה מהיר יותר שיתאים לזריזות הנתפסת שלה בתנועה, אבל זה לגמרי לא המצב. ההגה עדיין ארוך להחריד עם 3.5 סיבובים מנעילה לנעילה והיחס הזה אומר שכדי לבצע פניה של 90 מעלות, צריך לסובב את ההגה בשיעור של 180 מעלות לפחות. במילים אחרות, בביצוע תמרון חניה, הידיים עובדות הרבה על ההגה וזה מבאס ובעיקר פוגע מאוד בחדות התנועה. עם זאת, הסמארט פור-טו החדשה זקוקה רק ל-695 ס"מ כדי לבצע פרסה מלאה או 865 ס"מ לגרסת הפור-פור.
רציונל עירוני למבוססים
גם גוש דן נעשה צפוף ודחוק עם השנים וגם אצלנו מצוקת החניה זועקת לשחקים, אבל מה שיקבע אם הסמארט החדשה תצליח גם אצלנו כפי שהצליחה בערים הגדולות והצפופות בעולם הוא כמובן המחיר. הדור הקודם נמכר כאן במספרים זעומים פשוט בגלל שהיה יקר מדי לא רק ביחס למכוניות קטנות אחרות, אלא ביחס לכל מכונית משפחתית בגודל מלא.
עדיין, אין לנו בשורה בכל הקשור למחיר, והיבואן מספר כי יעשה מאמץ להכניס את גרסת השני מושבים מתחת לרף ה-100 אלף שקל ואת גרסת הארבעה מושבים מתחת ל-115 אלף. לכאורה היום, התחרות מול הסמארט קשה יותר שכן היא כבר לא לבד בקבוצה הקטנה ומול ה'פור-פור' כבר מתמודדות מכוניות כמו פולקסווגן אפ ודומותיה (סיאט מיי, סקודה סיטיגו), סוזוקי אלטו בכמעט חצי המחיר ועוד. הסמארט תביא לתחרות הזו המון שיק - אופי ועיצוב חריגים שהמתחרות בחרו לוותר עליו משיקולי מחיר. אבל האם זה מה שיספיק לה כדי להוביל? נחיה ונראה כשתגיע לארץ בתחילת הרבעון השני של 2015.
הכתב היה אורח חברת "כלמוביל".
