בשבוע שעבר הכריע בג"ץ בעתירת גט טקסי נגד צו ההרחקה שקיבלה מרשות שדות התעופה על כניסת נהגיה לשטח נמל תעופה בן גוריון.
הכרעת בג"ץ הוצגה כניצחון של גט טקסי משום שצו ההרחקה בוטל ומיילים ברוח הזאת גם נשלחו לרבבות לקוחות החברה. אבל, וזה אבל גדול, בג"ץ קבע שמותר לנהגי גט טקסי לבוא ולאסוף נוסעים, בתנאי שהזמנת המונית תיעשה מראש, לפני הנחיתה.
התנאי הזה עושה את ההבדל בין ניצחון לכישלון, כי הלכה למעשה הוא מונע מאיתנו להשתמש בשירות גט טקסי ביציאה מנתב"ג ומעגן את האיסור בפסיקת בית משפט.
אפליקציית גט טקסי פועלת בשיטת "כל הקרוב זוכה": נוסע לוחץ על כפתור הזמנה בטלפון החכם, נהגי המוניות שבסביבה מקבלים "קריאה", והנהג הראשון להתחייב ולהגיע - מקבל את הנסיעה.
לפי בג"ץ, אנחנו צריכים להזמין מראש את המונית, ולשם כך צריך ודאות מוחלטת לגבי מועד היציאה מהשדה. טיסות מאחרות, וגם ביקורת דרכונים ואיסוף מזוודות אינן דבר שאפשר לדעת כמה זמן יימשך.
אז מה? גט טקסי חגגו ניצחון בתקשורת, כדי לשדר "עסקים כרגיל", רש"ת חגגה ניצחון בחדרי-חדרים, כדי שלא ישימו לב שבג"ץ בעצם השאיר את המצב ואת המונופול על כנו. ומי הפסיד? - אנחנו, הנוסעים, כי נשארנו שבויים בידי המונופול של נתב"ג ומחיריו הגבוהים.