צילומים: קובי ליאני, יואל שוורץ
אל הכביש העולה מחוף ים התיכון אל הכפר רונדה שבדרום ספרד, הגענו באינספור פעמים בעבר. ברוב המוחץ של המקרים, היה מדובר בהשקות לאופנועים ולמכוניות חדשות שלהם אוריינטציה מובהקת יותר להנאה מהרכיבה והנהיגה. מכוניות קטנות וגדולות, חזקות וחזקות קצת פחות שעבורן כביש שמתפתל בצורה מהפנטת לאורך 44 קילומטרים עם סלילה מושלמת ומפלי מים מדי מספר קילומטרים, מהווים יופי של תפאורה להפגנת היכולות.
עם היונדאי i20 החדשה גם הגענו לחלקה הדרומי של ספרד, אבל לא נשלחנו באופן יזום אל הכביש המדובר. עד להשקת הגרסה הספורטיבית (יונדאי טוענים שבאמת מתוכננת גרסה כזו), ה-i20 הרגילה לא מתיימרת להציע יכולות ניהוג שחורגות מהנורמה, אבל דווקא הקטע הטכני הזה, שמעמיס על המנוע, המתלים, השלדה וכמובן הבלמים, גרמו לנו לפתח אופטימיות אודות אותה גרסה ספורטיבית שאולי עוד תגיע בהמשך.
מיישרת קו, לא שוברת מוסכמות
יונדאי מוכרים בטירוף לא רק בישראל (מקום ראשון במסירות ובהפרש ניכר מהמקום השני), אלא גם בארה"ב וגם ביבשת הישנה - אירופה. אבל יונדאי הבינו שהם צריכים להשיג משהו נוסף כדי לוודא שבולמוס המכירות הזה ימשיך גם אל השנים הבאות - קשר רגשי למכוניות החברה. כן, זה נשמע אולי קצת מוזר, אבל היצרנית הקוריאנית מעוניינת שתאהבו את המכוניות שלהן, ממש כמו שאלפיסטים אוהבים אלפא וכמו שווגיסטים אוהבים כל מה שיוצא משערי קונצרן פולקסווגן. שתאהבו לא רק את ההגיוניות שבמכונית, אלא גם את אותו דבר חמקמק שהופך מכונה לפריט שמפתחים אליו אמוציות.
זו לא משימה קלה ובטח לא קלה להשגה בדור אחד, אבל יונדאי סמנו את סעיף העיצוב שיוביל את המערכה. וכך ה-i20 החדשה עוצבה באופן שיגרום לה להראות הרבה יותר חמודה, הרבה יותר בולטת למראה וקצת יותר חריגה ממה שניתן לצפות מהיצרנית הקוריאנית. הם לא הסתפקו ביחידות תאורה מצועצעות, אלא ליטשו את המרכב כך שהיא נראית גדולה וספורטיבית ממה שהיא באמת, כאשר הסממן הבולט ביותר בה הוא קורת הגג האחורית (קורה C) השחורה.
וזה עובד? כן, עובד מצוין. פחות בצבע החום המשונה (שהקוריאנים דווקא אוהבים), אבל חזק מאוד בצבע הלבן והאדום. הקונטרס הזה מבליט אותה מאוד, ממש כמו שמספר יצרניות אחרות בחרו לצבוע בגוון אחר את גג הרכב (למיטב ידיעתנו, מיני החלה את הטרנד כבר לפני 4 עשורים). כשמוסיפים לה חישוקים קלים גדולי קוטר (ספק אם יוצעו בארץ לצרכני הליסינג) מתקבלת מכונית שבהחלט נעים להביט בה.
תא נוסעים ל-4+ נוסעים
אחרי העיצוב, יונדאי פנו לטפל בנקודה השניה החשובה - תא הנוסעים. זה לא מספיק שמכונית תראה טוב, היא זקוקה גם לתא נוסעים שימושי ורצוי גם נעים לשהייה. בכל הקשור למרחב, יונדאי הגדילו מאוד את האורך (403.5 ס"מ, תוספת של 4 ס"מ), הרוחב (173.4 ס"מ, תוספת של 2.4 ס"מ) וכמובן בסיס הגלגלים (257 ס"מ, תוספת של 4.5 ס"מ) והתועלת מורגשת מאוד כשמנסים להתמקם בכל אחד ממושביה למרות שהגג נמוך יותר בדור החדש (147.4 ס"מ, הפחתה של 1.6 ס"מ).
מאחורי ההגה קל מאוד להתמקם - המושב נע לגובה במשרעת רחבה וההגה כמוהו גם כן נע לגובה ולעומק בטווח רחב, מה שמבטיח שכל מי שצריך לנהוג, יוכל למצוא תנוחה טובה. הדשבורד בנוי כך שהוא לא מפריע לרגליים וגם המרחב למרפקים ביחס לנוסע מלפנים טוב. במושב האחורי גם כן נעים ונוח. שני מבוגרים יכולים להתמקם שם בנוחות ועם מספיק מרחב כדי שאלה לא יתלוננו גם בנסיעה לאילת. תא המטען גם כן משקף את הגדילה בממדים של הרכב והמספרים של נפחו (326 ליטר) לקוחים כבר מהקטגוריה שמעל - המשפחתיות הקומפקטיות.
כלי הרכב שנמסרו לנו באירוע ההשקה להתרשמות, כללו אבזור עשיר מאוד שכלל כמעט כל מה שיונדאי יכלה לדחוס פנימה - מושבי עור, בקרות אקלים מפוצלות, חיבור מובנה לסמארטפון בראש הדשבורד (אפשרות למסך מגע בגודל 7 אינץ'), חימום למושבים ולגלגל ההגה, גג פנורמי נפתח וגם שורה ארוכה של מערכות בטיחות. מה מכל זה יגיע לארץ? עדיין לא ברור.
חמישה מנועים, 2 רלוונטיים לנו
נכון לרגע זה, ליונדאי אין הרבה מה לחדש בתחום המנועים ובחזית של ה-i20 החדשה ישכנו המנועים שאנו כבר מכירים משאר דגמי החברה. מבין השלושה שמוצעים בשלב זה והרביעי שבעתיד, קיבלנו להתרשמות שתי גרסאות מנועים - 1.4 ליטר עם 100 כ"ס ומנוע ה-1.25 ליטר המוכר מה-i10 שלו 85 כ"ס. ומה עם מנועי טורבו? עדיין אין, אך יונדאי מספרים שבקרוב יוצע גם מנוע 1.0 ליטר מוגדש ויצטרף אל החבורה המניעה.
אם הנתונים האלה לא מרשימים אתכם, יש סיבה טובה לכך. ה-i20 החדשה אמנם קלה מקודמתה, אבל שני המנועים שהוצעו לנו, שני מנועי הבנזין, היו רחוקים מלהרשים בתחום הביצועים. כמובן שבתחום העירוני קשה לחוש בחסרון הכוח - כולם מסביב נעים בקצב איטי בין הרמזורים ושם בדיוק המנועים האלה אמורים לחיות את מרבית ימיהם. הם מתוכננים להפיק שם את צריכת הדלק הטובה ביותר (יונדאי מבטיחים לשיפור משמעותי ביחס למה שהורגלנו ממנועי החברה עד כה) ושם הם גם פועלים בשקט ובנינוחות.
את החוסר בסוסים, או יותר נכון, בקג"מים מרגישים כשמאיצים אל הכביש המהיר, כשיוצאים לעקיפה או כשפוגשים בדרך עליה ממושכת. או אז צריך לדרוך חזק על הדוושה הימנית ולבחוש בידית ההילוכים שוב ושוב בחיפוש אחר סוסים שברחו מהאורווה. למרות העובדה שמנוע ה-1.4 ליטר מפיק 13.4 קג"מ ב-3,500 סל"ד, צריך לעבור את תחום זה כדי לחוש בכוח המנוע וגם אז, למרות שהמנוע אמור להשיג את שיא כוחו (100 כ"ס) ב-6,000 סל"ד, מיד אחר כך הוא מפגין קשיי נשימה.
התוצאה היא תחום כוח צר ולא לגמרי יעיל כשצריך לזוז מהר. יונדאי מספרים על 11.6 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש (תיבה ידנית), אנחנו מדדנו לה כמעט 9 שניות בהאצה מ-80 ל-120 קמ"ש. בגרסת ה-1.25 ליטר הנתונים טובים פחות עם 13.1 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ויותר מ-12.5 שניות כדי לייצר האצה מ-80 ל-120 קמ"ש. בשתי המכוניות, שיוט ב-100 קמ"ש סובב את המנוע בסל"ד גבוה יחסית של כמעט 3,000 סל"ד בהילוך השישי והאחרון. נהיגות המבחן שלנו שכללו נהיגה תובענית למדי, הניבו צריכות דלק ממוצעות של 13 קילומטרים לליטר בממוצע, כך שיתכן מאוד שבנסיעה שפויה יותר, צריכת הדלק תוסיף להשתפר.
כפי שסיפרנו לכם בהתחלה, הכביש העולה לכפר רונדה ממכר, גם אם עולים אותו ברגל, על אחת כמה וכמה אם עושים זאת עם מכונית טובה. יונדאי i20 לא נועדה להיות ספורטיבית ולמרות שחסר לה כוח כדי לעקוף מכוניות איטיות (איתה צריך לעצור כדי לתת לגורם ההפרעה להתרחק במקום לנסות לעוקפו), השיפור מהדור הקודם מורגש מיד. ההגה החשמלי שיפר מעט את החדות שלו ואת המשקל כך שהוא מרגיש קצת יותר טוב בידיים. המתלים שלה מציעים יכולת משופרת להתמודד עם שיבושים (בעיקר בעיר, פחות במהירויות תלת ספרתיות) כך שהיא נעה בצורה משכנעת יותר בין פניות. בהשוואה ישירה, למרות שלא אמור להיות הבדל טכני בניהן, גרסת ה-1.25 עשתה זאת מעט טוב יותר, עם קצת יותר חדות ותחושה בגלגלים הקדמיים.
בינוניות שמדברת לכולם
היו לנו 25 דקות כדי להגיע מהמלון אל דלפק הצ'קאין שנסגר בשדה התעופה. אז פשוט נכנסנו אל ה-i20 הראשונה שמצאנו, 4 מבוגרים לא קטנים, ונתנו גז אל השדה. אחרי כמה רמזורים, התחושה השונה שמתקבלת מהמצערת גרמה לנו לתהות, לאיזה מכונית נכנסנו? לכזו שהמנוע מגיב מיד עם גמישות מוחשית, עם משיכה נאה ואפילו פעולה בסל"ד נמוך יחסית בשיוט הממהר באוטוסטרדה. ניחשתם נכון, בגרת הדיזל שמד הסל"ד שנגמר ב-4,000 הסגיר אותה. רק 75 סוסים ממנוע 1.1 ליטר דיזל מוגדש, אבל עם 18 קג"מים שזמינים כבר ב-1,750 סל"ד היא עדיפה לאין ערוך. אבל בגלל שיטת המיסוי הירוק, דיזל לא מביאים לארץ משיקולי כדאיות ושוב אנחנו מפסידים.
למרות זאת, ה-i20 החדשה תגיע לארץ ברבעון הראשון של השנה ולפי מה שגילינו, היא יכולה להגדיל משמעותית את קהל לקוחותיה בארץ - צרכנים פרטיים ולקוחות ליסינג. זאת בזכות השיפור המשמעותי בשימושיות וגם בהופעה החיצונית והפנימית. ה-i20 החדשה היא מכונית שמקבלת ציון טוב בכל אחד מהסעיפים הנבחנים. היא לא נכשלת באף אחד מהם, אבל גם לא מצטיינת באף אחד מהם. שילוב תכונות שקשה למצוא במכוניות מתחרות שיכולות להיות מעולות בתחום אחד, אך באותה מידה חלשות באחר. יונדאי שוב מוכיחים שהם יכולים לייצר רף חדש של בינוניות שמדבר לקהל רחב מאוד. ומה לגבי המחיר? עליו עוד מוקדם לדבר, אך ניתן לצפות לכ-110 אלף שקל לגרסה המאובזרת ולמחיר מתחת ל-100 אלף לגרסת הכניסה.
הכתב היה אורח חברת "כלמוביל".
