נהיגה ראשונה: פיאט 500X

סטילס: אסף בר-שי, יצרן

ניו יורק אימצה את איטליה כבר מזמן. כמו שהישראלים ניכסו לעצמם את הפלאפל ואת החומוס, כך האמריקאים כבר רואים את הפיצה ואת הפסטה כמאכלים אמריקאים וחמש משפחות המאפיה האיטלקיות הן חלק בלתי נפרד מהמורשת הניו-יורקית השורשית.

אבל לאחרונה קרה דבר הפוך. פיאט האיטלקית השתלטה על קבוצת קרייזלר האמריקאית. האמריקאים, כצפוי, החלו לאמץ את התרבות האיטלקית - לרכוש את דגמי ה-500 הקטנים ולצרוך כלי רכב עם שמות אמריקאים, אבל מתחת למכסה המנוע נמצאת טכנולוגיה איטלקית. אבל אז קרה הבלתי צפוי, והאיטלקים עתירי המסורת החלו לאמץ את התרבות האמריקאית.

איך למשל? כלי הרכב שהסיע את קבוצת העיתונאים אל אירוע ההשקה של פיאט 500X היה מתוצרת לנצ'יה האיטלקית שבבעלות פיאט. אבל הלנצ'יה הזאת לא היתה איטלקית, אלא לנצ'יה וויאג'ר, כלומר - המיניוואן הענק, קרייזלר (גרנד) וויאג'ר, עם סמל של לנצ'יה. כשנכנסנו למתחם, נתן הנהג האיטלקי הנחמד שלנו זכות קדימה ללנצ'יה אחרת, שהיתה פעם קרייזלר 300, מכונית אמריקאית גדולה ומרובעת. שמה החדש, שומו שמיים, לנצ'יה תמה. בעלי משפחות איטלקיים החלו לנסוע במיניוואן עם שבעה מושבים בשם פיאט פרימונט (דודג' ג'רני) ונראה שההשתלטות של האיטלקים על האמריקאים הביאה דווקא לחדירה רחבת היקף של אמריקה באיטליה. השתלטות לפה והשתלטות לשם, אבל האם ייתכן שיתוף פעולה בין שני עברי האוקיינוס, חשיבה אסטרטגית משותפת ודגם שיתאים לרוח של אמריקה ושל איטליה בו זמנית? בפיאט מאמינים שלתשובה קוראים "פיאט 500X".

אוקיי, פיאט 500 זו כבר לא מכונית, אלא משפחה של דגמים. 50 שנה אחרי פיאט 500 הקטנטנה והמקורית, נולדה הצאצאית האופנתית והפכה במהירות להצלחה מסחרית מרשימה. לצד ה-500 החדשה נולדו גרסאות האברט הסופר-ספורטיביות המוצלחות ואז באו המיקרוואנים, פיאט 500L וגרסת ה-7 מושבים הארוכה שלו, פיאט 500 ליווינג. שניהם כלל אינם מבוססים הנדסית על ה-500, וגם לא ממש דומים לה, מלבד, בעיקר, חזית הרכב האופיינית.

פיאט 500x, האח החדש ביותר בסדרה, גם הוא אינו מבוסס על ה-500 הקטנטנה, אבל הוא דומה לה הרבה יותר, ועושה רושם שבפיאט החליטו להתאים אותו הרבה יותר לרוחה. ומהי רוח ה-500? להיות מקורי, אופנתי, נגיש יחסית וחשוב לא פחות - נחשק. אירוע ההשקה שנערך לפיאט 500X ב"מירפיורי", מפעל פיאט בטורינו וב"באלוקו", אתר הניסויים של הקבוצה, שבין טורינו ומילאנו, זימן לנו את האפשרות לבדוק עד כמה הוא באמת כזה, ועד כמה יש לו סיכוי להתמודד כראוי בקבוצה הטרנדית של הג'יפונים הקטנים.

ראינו מהחלון את האלפים, מעוטרים בערימות לבנות ומחוטבות של קצפת-שלג פסגות. חלפנו על פני הכפרים האיטלקיים העתיקים הציוריים. אבל לפני שיכולנו להתמזג בטבע תוך כדי היכרות עם פיאט 500X, זומנו לשמוע על פילוסופיה של מסורת ועיצוב, על כלי הרכב הראשון של פיאט שנולד אחרי האיחוד עם קרייזלר, על הקרוסאובר היחיד בקבוצה שמציע עיצוב איטלקי ועל - שימו לב, זהו ציטוט שחזר על עצמו בפי כמה מבכירי פיאט - כלי הרכב הטוב ביותר שפיאט יצרה מעולם. בתור בעליה הגאים של פיאט מולטיפלה מזה 12 שנה, אני חייב למחות. אוקיי, מחיתי, אפשר להמשיך.

כדי להתמודד בקבוצה של כלי רכב כמו ניסאן ג'וק, שברולט טראקס, אופל מוקה, פיז'ו 2008, סקודה ייטי או רנו קפצ'ור, צריך שרכב הפנאי הקטן ייראה מיוחד. עם קו עיצוב דומה מאוד לזה של פיאט 500 החדשה, וגם של פיאט 500 המקורית משנות החמישים, פיאט 500X מספק את האופי והעיצוב בכמויות.

הדבר נכון הן לגרסאות ה-2X4 של כלי הרכב, שמכוונות יותר למשתמש העירוני, עם עיצוב פשוט ועדין יותר, והן לגרסאות ה-4X4 האגרסיביות יותר למראה, בשל מסילות עיגון על הגג, פגושים אחרים ונגיעות עיצוב נוספות שמבדילות ביניהן. זו וגם זו נראות מצוין, קלילות למראה, מעניינות ומזכירות בבירור את דגמי ה-500 שעל ברכיהן התחנכה המשפחה.

גם בתוך תא הנוסעים ישנו הבדל בין הגרסאות. ה-500X העירונית מעוטרת בעיטורי פלסטיק בצבע הגוף שמזכיר לנו לא רק את פיאט 500 החדשה, אלא אפילו את הסבתא רבה משנות החמישים. הגרסה הקשוחה יותר מעוצבת בחומרים פלסטיים כהים ומאסיביים יותר, וגם הקריצה לעבר ניכרת פחות. בזו ובזו נהנינו לפגוש את כפתורי הרטרו, את ידיות הפתיחה המעוצבות של הדלת ואת המסגרת בסגנון-קומיקס של צג מערכת הקול. בישראל נכיר, בעיקר, את הגרסה העירונית, שלה הנעה קדמית בלבד (2X4).

תא הנוסעים נעים מאוד למראה, וגם שימושי כראוי, עם תאים שנוח להשליך לתוכם סמארטפונים, מפתחות ומטבעות. יש גם מחזיקי כוסות, כמובן. בכל זאת - רכב חצי אמריקאי. איכות החומרים בדרך כלל מצוינת, אבל לעתים מפתיע איזשהו פלסטיק זול ואפילו רווחים לא נאים בין פאנלים. במהלך הנסיעה לא נשמעו ציוצים שמעידים על בעייתיות בהרכבה. הנדסת האנוש אינה מושלמת. מצד אחד ישנם כמה וכמה מתגים גדולים עם פעולה ברורה. מאידך, תוך כדי תנועה קשה לעתים להבין איך לבצע פעולות פשוטות במערכות הקול והמיזוג.

נהג יכול למצוא תנוחת נהיגה מצוינת ברכב, בזכות כוונון מדויק יחסית של המושב, בזכות הגה שניתן לכוונון מעלה-מטה וגם פנימה-החוצה, וגם בזכות מושב שהוא נוח מצד אחד אבל תומך ומדויק מצד שני. מול פני הנהג - הגה עבה, שבמכונית המבחן היה עטוף בשילוב של פלסטיק ועור רך. ההגה נעים מאוד לאחיזה. ביחד עם המושב המוצלח מתקבלת סביבת נהיגה משובחת.

ולא שאלה מאחורה סובלים במיוחד. המושב האחורי מרווח דיו כדי לאפשר לנוסע גבוה (כ-1.85 מ') לשבת מאחורי נהג בגובה דומה. שניים כאלה לא ייהנו ממרווח מופלג, אבל בעלי גוף צנוע יותר יזכו למרווח הולם - הן בממד הראש והן לרגליים. לא כדאי לתכנן להושיב מאחור שלושה מבוגרים, או שלושה ילדים בכיסאות בטיחות. הרוחב כאן מתאים יותר לשניים. מבנה המושב האחורי מעט שטוח ולא יתמוך כראוי את הנוסעים מאחור בסיבובים. ליושבים מאחור גם אין גאדג'טים מיוחדים מעבר לתאי-רשת בגב המושבים.

גם תא המטען פשוט, יחסית. הנפח שלו סביר בלבד (350 ליטר) ורף ההעמסה שלו מעט גבוה. עם זאת, מיפתח הדלת האחורית רחב וטוב כך שהנגישות אליו טובה. נוסף על כך, אפשר לבחור גבהים שונים לרצפת תא המטען. חסרו לנו כאן ווים לתליית שקיות סופרמרקט או תאי צד שימושיים כלשהם. לזכותו ייאמר שאפשר לקפל את המושבים האחוריים, להגדיל את תא המטען ולא לוותר על מקום לנוסע נוסף על השניים שמלפנים.

נראה לנו שהגישה האיטלקית לחיים מזכירה מעט את זו הישראלית, לאמור - "סמוך, יהיה בסדר". אבל כלי רכב שצריך להימכר גם מחוץ לגבולות איטליה, מה גם שהוא קצת אמריקאי, צריך להתאים לרוח הבטיחות העדכנית. ובהתאם, על פיאט 500X הולבשו מיטב מערכות הבטיחות בנות הדור האחרון. בקרוסאובר הקטן אפשר למצוא מערכת בקרת שיוט שיודעת לשמור מרחק, בלימה עצמאית בעת תאונה מתקרבת, התראה בעת ניסיון להיכנס לנתיב שאינו פנוי, או בעת סטייה מנתיב, כולל התנגדות אלגנטית של ההגה כנגד המעשה האסור. נוסף על אלה אפשר למצוא מצלמת רוורס, מערכת למניעת התדרדרות וגם מערכת בקרת יציבות ייעודית למניעת התהפכות.

אוקיי, ישמרו עלינו בדרך, אז אפשר לצאת אליה ולבדוק אם נוח לנסוע בפיאט 500X. התשובה, ובכן, אינה אחידה. הכיוון כאן אינו איטלקי, וגם לא אמריקאי; יותר - גרמני. הכוונה היא שרכב הפנאי הקטן אינו חוסך מהנוסעים את פגעי הכביש הקטנים. הוא לא מתרסק על השיבושים, אלא נוקשה, קפדן, וגם מוצק - לא כזה שממשיך להתנדנד אחרי שהסתיים השיבוש. פסי האטה גדולים יותר מטופלים באופן מרוסן ומרשים ביותר. התלונות וגם התשבחות נכונות הן במהירות עירונית והן במהירויות גבוהות יותר - אם כי אז רמת הנוחות הכללית משתפרת.

בצד של בידוד הרעשים, רמת הנוחות טובה הרבה יותר. פיאט 500X מבודד את נוסעיו היטב מפני רעשי רוח - עד למהירויות תלת ספרתיות, אזי נשמעות שריקות קלות ועדינות בלבד. צלילי המנוע הנעימים נשמעים באופן מרוסן ונעים, ואינם מפריעים כלל. רעשי הדרך ניכרים מעט בעיקר מכיוון המתלים האחוריים, אבל גם כאן המצב טוב בהחלט.

עכשיו אנחנו יודעים מה מצב הנוסעים, אבל איך זה לנהוג ב-500X החדש? כלי הרכב הזה יוצע בכמה וכמה טעמים של מנוע וגיר. אנחנו, הישראלים, נכיר בעיקר את מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר, שמייצר 140 כ"ס. בישראל הוא יוצע עם תיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית כפולת מצמד בת שישה הילוכים. במהלך המבחן פגשנו אותו עם תיבת הילוכים ידנית, שגם לה שישה הילוכים.

נוסף על המנוע הזה מוצע מנוע בנזין חלש יותר - נפחו 1.6 ליטר וההספק עומד על 110 כ"ס. כאן תיבת ההילוכים תהיה ידנית בלבד. מנוע הבנזין החזק ביותר הוא בנפח של 1.4 ליטר, אבל הספקו הוא 170 כ"ס. המנוע הזה יגיע אלינו עם תיבת הילוכים אוטומטית בת לא פחות מתשעה הילוכים, ועם הנעה לכל הגלגלים. זו תהיה גרסת העל, אבל היא צפויה להיות יקרה מדי עבור מרבית הלקוחות.

בנסיעות המבחן העדפנו להכיר מקרוב את גרסת ה-140 כ"ס. אהבנו את המנוע הזה. הוא מספק כוח שהולם מאוד את המרכב של פיאט 500X. חזק מספיק, בלי להיות עצבני. הפעולה של המנוע חלקה וליניארית, וגם אם חסרה לו מעט נשימה אם לוחצים אותו אל עבר הקו האדום, הפעולה שלו מצוינת בשימוש שהוא הרבה מעבר לשימוש יומיומי.
תיבת ההילוכים שבה נהגנו היא הידנית, ולא בטוח שנפגוש אותה בישראל עם המנוע הזה. אבל פטור בלא כלום לא נצא, ועל כן נציין שהתיבה הזו מצוינת. ההילוכים מחולקים ביחס נכון, וגם פעולת הידית מדויקת וטובה.

המונח "קרוסאובר", השימוש באות "X", הגובה הרב יחסית ל-500 הרגילה וגם ההנעה הכפולה בחלק מהדגמים רומזת על יכולות תנועה משודרגות. ובכן, לא באמת חשבנו שמדובר כאן ברכב שטח פר-אקסלנס, אבל ה"קרוסאובריות" שבו אמורה לאפשר נסיעה בסביבה עירונית, בסביבת כבישים בינעירונית וגם בשבילים וסתם דרכים משובשות במיוחד. ההתאמה לתפישה הזו ניכרת בחוגה שבין הנהג והנוסע. הנהג יכול לבחור בין שלושה מצבי נהיגה - אוטומטי, ספורטיבי או מצב שלישי שמשתנה לפי סוג הרכב. בדגמי ה-4X4 זה מצב "אחיזה" (Traction), ב-2X4 - "כל-מזג אוויר" (AllWeather).

אז היסטנו את החוגה בין המצבים וכלי הרכב הנאה שינה אופי. המצבים השונים מטפלים לא רק בתיבת ההילוכים האוטומטית (כשיש כזו) אלא גם בפעולת דוושת ההאצה והמנוע, באופי פעולת מערכת בקרת היציבות, בבלמים ואפילו בהגה. במצב ספורט משתנה לוח המחוונים בהתאם לאופי מירוצים, עם מחוון שמפגין את עוצמת הגדשת הטורבו, הדוושות מגיבות מהר יותר והאווירה אנרגטית. במצב שמיועד לתנאי נסיעה בעייתיים, אופי פעולת המנוע משתנה ומערכת בקרת היציבות פועלת לשמר אחיזה מיטבית. המצב האוטומטי אמור להיות הבחירה הקלאסית, כיוון שאז פעולות המנוע והמערכות השונות מכוילים לנוחות רבה יותר וגם לצריכת הדלק הטובה ביותר שאפשר.

בעיקולי הכביש לא זכינו לפגוש בכלי רכב ספורטיבי באמת. ההגה שלו אינו מספק כמעט תחושה של מה שקורה למטה, וגם אינו מדויק במיוחד. מצד שני, האחיזה היתה מצוינת, גם במהירויות גבוהות ובעיקולים חדים. ההגה סיפק משקל מצוין ושינה אופי בהתאם לתנאי הנסיעה - קל ונעים בתנועה עירונית, וקשיח ומהודק יותר בכבישי ההרים.

ומה לגבי נהיגה בשטח? לא, פיאט 500X אינו מיועד לנסוע בשטח מורכב במיוחד, אבל הוא יותר ממתאים לטיול שבילים. וכשאנחנו אומרים "שבילים" אנחנו מתכוונים גם לשבילים מורכבים יחסית - חלקלקים, תלולים, משובשים מאוד וגם מוצפים קלות. בנסיעות המבחן בשטח התגלה ה-500X כרכב מוצק ובטוח, שהתמודד היטב עם התנאים הירודים. היינו לוקחים אותו בשמחה לטיול משפחתי ממושך בטבע הארצישראלי.

אחת הסיבות שבשלן פיאט 500X, לפחות בגרסת ההנעה לכל הגלגלים, מסוגל לנסוע גם בתנאים מורכבים יחסית לתחום הזה, נמצאת בשורשים האמריקניים שלו. פיאט 500X מבוסס על פלטפורמה אחת, שעליה בנוי גם כלי רכב אחר - ג'יפ (אכן) רנגייד. והיות שג'יפ בתמונה - הוא השאיל לגרסה האיטלקית את מערכת ההנעה הכפולה, שעליה מתנוססת הבטחה - להיות הטובה ביותר בתחום רכבי הפנאי הקטנים. היות שלא מדובר במבחן השוואתי, נסתפק בלומר שהמערכת בהחלט עובדת היטב ומספקת את כוח המשיכה הנדרש, גם בזוויות ותנאי אחיזה בעייתיים.

לפני שנדווח על תאריך ההגעה, נבשר על קשר ישראלי מקורי לפיאט 500X. את הבימה האולטרא-מודרנית ומגה-אמנותית שעליה נערכה החשיפה העולמית של הרכב, בתערוכת פריז השנה, עיצב לא אחר מהמעצב הישראלי-לונדוני, רון ארד. לרון ארד, אולי המעצב הישראלי הידוע ביותר בעולם, יש סטייה בלתי שגרתית לדגמי פיאט 500 של פעם. במסגרת האהבה שלו לדגם, הוא הציג במוזיאון העיצוב בחולון (שעיצב בעצמו) תערוכה ובה הוצגו שש מכוניות פיאט 500, מהדגם המקורי, וכולן מעוכות. הקסם האמיתי מופיע כשמבינים שהמכוניות מוצגות כך בדיוק כמו שאספני פרחים מייבשים אותם ושומרים באלבום.

ארד עיצב פיאט 500X מופשט שמסתובב סביב צירו, וגם במה עליה מופיע צילום ענק של בחורה, ובמקום עיניים - פנסיו של פיאט 500X שחונה על ראשה. ולישראל? ההשקה הזו מוקדמת, יחסית להגעה, וזאת בעיקר כיוון שהגרסה האוטומטית למנוע ה-1.4 ליטר, 140 כ"ס, עדיין אינה זמינה. בשל כך, הצפי הוא להשיק את הרכב בישראל בעוד כחצי שנה, במאי 2015.

ומה יהיה המחיר? המטרה של אנשי סמל"ת, היבואנים, היא להציב את פיאט 500X במרכז השוק, כלומר, עם תג מחיר של כ-130-135 אלף שקלים, לגרסת ה-1.4 האוטומטית. אפשר להעריך שגרסת ה-1.6 הידנית תעלה כ-110-120 אלף שקלים, וגרסת ה-4X4 החזקה - למעלה מ-150 אלף שקלים.

הכתב היה אורח חברת "סמל"ת".

עוד על פיאט בוואלה! רכב