פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ספורט מוטורי עולמי: צוות פוינטר-3M מנצח בראלי 24 השעות של יוון

      יכולנו לחשוב שהניצחון היה מונח בכיס, אבל ראלי אתונה הציב אתגר גדול בפני רז היימן והלל סגל. הם נהגו כל הלילה, חמקו מתקלות וברבורים, השאירו את כל יריביהם מאחור ועלו על הפודיום. מה עוד נותר להם להשיג בזירת הבלקן?

      ראלי יוון, רז היימן והילל סגל (יח"צ)
      רז היימן והלל סגל. צוות פוינטר 3M הישראלי מנצחים בראלי אתונה (צילום: יחצ)

      הייתה זו סצנה הזויה, בהפסקת Service שבין שני קטעי דירוג בראלי אתונה; המתחרים האירופאים הגיחו מהלילה טרוטי עיניים, והסתערו על רכבי המרוץ עם פטישי אוויר ומגבהים הידראוליים. אלה תיקנו בעיות חשמל ואחרים החליפו צמיגים, אלה שיקמו מנוע ואחרים החליפו שמשה שבורה. ובתוך כל המהומה, מול קו הזינוק לסטייג' הבא חנתה לה 'הצהובה', דוממת ונינוחה, מחכה להניע. רז היימן היה נינוח ועיין בספר הדרך, הלל הסתובב בחניון כבעל הבית, מסתחבק עם המתחרים, נותן עצה או מושיט יד שרירית למתחרה מתוסכל.

      היה אפשר לחשוב שגיבורינו זחוחי דעת, אבל לא היא; "לא הייתי צריך להוציא מברג משך כל הראלי!" סיפר לי הלל בחדווה ובאושר. "האוטו היה מוכן פיקס, לא היה מה להחליף או לחזק, הצמיגים משכו 1018 קילומטרים ללא מחאה, האוטו עבד כמו שעון שוויצרי!". ראלי אתונה הוא אירוע קצר אבל הוא דוחס ל-24 שעות, אלף קילומטרים של דרכי כורכר מהירות, שבילי יער המעפילים לגובה 1,500 מטרים, ודרכים בוציות המתפתלות בין שדות חקלאיים.

      הייתה להלל סיבה לגאווה, מוצנעת ככל שתהיה. עוד לפני היציאה ידע הבחור כי בראלי 24 שעות, אין זמן לתיקונים והחלפת מכלולים. לפני השטת הרכב ליוון בדק הלל והחליף כל חלק בעל פוטנציאל תקלה, ערך בקרת איכות מדוקדקת וביצע אינספור נסיעות מבחן, והביא את הצוללת הצהובה למצב אופטימאלי. חומרי איטום ובידוד של 3M סייעו באטימת תא הנוסעים, כולל חומר מיוחד שאינו מאפשר לבוץ להידבק למכסה המנוע; מסתבר שהבוץ המצטבר עלול לשקול עשרות קילוגרמים! צמיגי ה-TOYO הוכיחו בשנית את עמידותם, וסיימו את המרוץ ללא כל תקלה או פנצ'ר; "על 1000 קילומטרים של טרשים וסלעים 'אכלנו' פחות מ-50% מהגומי, אנחנו לא מתכוונים להחליף אותם" מסכם רז.


      Demolition Rally

      ראלי אתונה (מערכת וואלה! NEWS , עדי שפרן כפרה, עופר אדר)
      ההכנות לפני המסע לניצחון

      בארצות הברית יש תחרויות בהן מושלכים לאצטדיון כתריסר מתחרים עם מכוניות קשישות, והם נוסעים ומתנגשים זה בזה. אין מסלול, אין מדידת זמנים, אין חוקים – מי שנשאר אחרון על גלגלים, הוא המנצח... ראלי יוון שונה לחלוטין מ-Demolition Derby, מכיוון שעד הסטייג' החמישי (מתוך שישה), הייתה תחרות רצינית בין הצוות הישראלי והמתחרים המקומיים; בעיקר מול Markis/Kostas שכבר ניצחו את ראלי אתונה שלוש פעמים. היוונים נוסעים בסוזוקי ג'ימני משודרג פלאות עם מנוע 1.8 ליטר, מכירים את השטח היטב והם שועלי מרוץ מנוסים ונחרצים.

      מתחרים נוספים נתנו לרז והלל קרב רציני, וגם המסלול האכזרי היה נגד הצוות הישראלי – כמובילי הראלי הם 'פתחו' את רוב הקטעים והיו צריכים לנווט את דרכם בראש הטור, בבוץ ובשלוליות אינסופיות. השנה הופיעו שגיאות רבות בספר הדרך וגם הנווטים הטובים ביותר, התברברו פה ושם. Markis/Kostas נאבקו בגבורה, ורז מדווח על תחרות ספורטיבית ומענגת מאוד – באחד המקרים הוא ישב על הזנב של היווני משך למעלה מחצי שעה, אינו מסוגל לעקוף וגם אינו מנסה להידחף. שעת הכושר הגיעה כאשר היווני החמיץ צומת ואז לקחו פוינטר-3M להובלה – והיוונים התיישבו להם על הזנב, מחכים לטעות ניווט או נהיגה, שלא הגיעה. הקרב היה ספורטיבי וממושך ובסופו החליקו היוונים לתעלה, ושברו מתלה אחורי; היה זה סוף המרוץ, עבורם.

      אחד הכללים המוזרים בראלי יוון הוא האיסור לסיים סטייג' במהירות ממוצעת העולה על 50 קמ"ש. בדרך כלל לא מגיעים המתחרים לנתון זה, בגלל תנאי הנסיעה הקשים והטרשיים. אבל אל סוף הסטייג' השני הגיעו רז והלל מוקדם מדי, ונאלצו לעצור לפני קו הסיום, ממתינים להגעת 'זמן המינימום' שלהם; שבע דקות חלפו לפני שהגיע המתחרה השני, וגם הוא עצר לידם. זמן הסיום שנרשם לשני המתחרים היה זהה וכך הפסידו רז והלל 11 דקות יתרון, שהושגו ביזע ובסיכון... אבל אלו כללי המשחק, ואין על כך וויכוח.

      לראלי זינקו כחמישים משתתפים, מתוכם 17 צוותים בקטגוריית "Open" הפתוחה והחזקה. המתחרים הגיעו מאיטליה, בולגריה, צ'כיה ויוון אבל לאט לאט הם נעלמו מאחורי רז והלל ובסוף הסטייג' החמישי, כבר לא ניצב איש לידם... זה לא היה הזמן למסיבות סיום, מכיוון ש"המרוץ לא נגמר, עד שהוא לא נגמר". רגעים אחרונים אלה, לאחר 24 שעות של קור ועייפות, הם הקשים והמסוכנים ביותר. אבל המשמעת והנחישות שך רז והלל עשו את שלהם, הסטייג' השישי עבר ללא פגע ו'הצהובה' עלתה על הפודיום בקרבת אתונה. סוף סוף זכו לכמה שעות שינה נחוצות מאוד, לפני טקס הסיום הנכסף והשמעת ההמנון 'התקווה'.

      רז והלל ניצחו את הראלי, אבל הם לא היו הישראלים היחידים על קו הזינוק; בקטגוריית "Hobby" השתתפו כשלושים צוותים חובבניים ובהם יוסי גולן הישראלי, שהגיע מבולגריה עם ידידו Rafailov Nikola. הם יצאו להרפתקה עם גרנד צ'ירוקי, ומטרתם רק ליהנות מהחוויה; ואכן, חוויות לא חסרו להם – בסטייג' השני נתקעו בנחל, ונאלצו לחכות לחילוץ מהמארגנים. בסטייג' הבא נסתם הרדיאטור בבוץ, המנוע רתח, והחברים החלו למלא מים משלוליות הגשם... לאחר תקיעה נוספת פרשו מהגיהינום השחור וחזרו למלון, להשלים שעות שינה.


      לאן ממשיכים מכאן?

      בניגוד למשתתפי קטגוריית Hobby, רז והלל נאבקים במיטב הצוותים האירופאים. אבל בסיום 24 השעות הם לא ראו מסביב אף מתחרה, והם מתקשים למצוא אתגרים נוספים בגזרת הבלקן; לאחר שניצחו את ראלי בולגריה וראלי אתונה, לאחר שזכו באליפות הבלקן 2013, לאן ימשיכו? ראלי ברסלאו פולין עשוי להיות אתגר מעניין, אבל גיבורינו מנסים לחפש אופק חדש. 'דקאר' הוא משאת הנפש אבל מחוץ להישג תקציבם ולכן הם שוקלים את פולין, מרוקו, דרום אמריקה? הכל עניין של תיעדוף ותקציב.

      ההחלטה על המשך הדרך תתקבל בחודשים הקרובים, תוך התייעצויות עם הספונסורים הראשיים, המאפשרים לרז ולהלל להמשיך במסע חייהם, מפודיום אחד לשני. נותני החסות העיקריים של ברוני הספורט המוטורי בישראל הם פוינטר ו-3M, ולצדן אוטולוקס יבואנית צמיגי TOYO. מממנים נוספים הם ICL המשלחת את רכב המרוץ באוניה, כננות WARN, טלפארמה, גילת סאטקום ומשקפי רודי פרוג'קט.