סטילס: Euro-Ncap, יצרן
ב-1996, 105 שנים לאחר שתועדה תאונת הדרכים הראשונה בהיסטוריה (אוהיו ארה"ב) הוקם מכון מבחני הריסוק Euro-Ncap האירופי בבריטניה. סגל האנשים שייסדו את המכון שפותח על בסיס NCAP, ראשי תיבות ל-New Car Assessment Program שהוצג ב-1979 בארה"ב, נשען על מהנדסים ובכירים מענף הרכב באנגליה שהגו שיטת ניקוד לפיה נמדדת חוסנה הבטיחותי של מכונית חדשה באמצעות מבחני ריסוק. היה זה סמן דרך לכלל המעורבים בתעשייה, משום שעד שנות ה-90 לא נוסחה דרך מדעית לאמת עד כמה שבירה מכונית בתאונת דרכים, ולכן מושגים נפוצים כמו "חגורת בטיחות" ו"כריות אוויר" היו ריקים מתוכן בהיעדרה של חותמת חיצונית ואובייקטיבית מכון ללא מטרות רווח.
במקבץ הראשון, נבחנו מספר מכוניות סופר-מיני. המבחנים כללו התנגשות חזיתית, היטל (תאונות צד) ונבדקו ההשלכות הבטיחותיות על גדלים שונים של בני אדם במושבים הקדמיים. בפברואר 1997, פורסמו התוצאות הראשונות וגררו מחאה נוקבת. היצרניות מתחו ביקורת חריפה על שיטת העבודה, והטיחו בארגון האשמות לפיהן אף מכונית לא תוכל לצבור ארבעה כוכבים בשל אופי המבחנים הנוקשה. אולם, כמה חודשים לאחר מכן הופצו תוצאות המקבץ השני, ובהן פורסם כי וולוו S40 הוכרזה למכונית הראשונה שצברה 4 כוכבים. המבקרים הנמיכו את הלהבות, היצרניות הפנו משאבים לפתרונות בטיחותיים, וסופרי האפונים הבינו את היתרון השיווקי האצור בכוכבים המתנוססים בעלון המכירות. ב-2001, הניבו מאמצי היצרניות פרי: רנו לגונה הוכתרה למכונית הראשונה בהיסטוריה עם 5 כוכבי ריסוק מצטיינים.
הדרך למעלה רצופה כישלונות
ב-Euro-Ncap העלו את הרף בכל שנה. ובכל דור חדש של מכוניות יושמה מתכונת משודרגת במקביל לפיתוחים בעולם הרכב. ב-2003 הוכרז מבחן הגנה על ילדים, שכן הוכח ש-60% מאמצעי הבטיחות לאפרוחים הקטנים אינם מותקנים כנדרש, ועשויים בשל כך לגרום לפציעות אנושות. ב-2008 התווספו טנדרים למבחנים (בשל שימושם גם כרכב משפחתי) יחד עם מבדקים מפני "צליפת שוט" (פגיעות בצוואר), וב-2009 נכנסה לתוקפה שכבה נוספת, שבוחנת גם הגנה על הולכי רגל בעת פגיעה ממכסה המנוע. הנימוק לכך, נבע מנתונים שלימדו כי היצרניות התמקדו במיגון מבנה החלל הקדמי כדי למשוך לקוחות (מצטלם באופן מרשים בתמונות), אך זנחו את כל מה שקשור לצמצום הפגיעה בהולכי רגל. 67% מהנבחנות באותה שנה צברו 2 כוכבים בלבד.
השלב הבא, ב-2010, חנך שיטת ניקוד מעורבבת באחוזים. כל מכונית מלקטת ציון סופי בהתאם למבחן נפרד והסכם הסופי הוא זה שקובע אם זכאית ל-5 כוכבים. הבעיה היא, שהשיטה המעודכנת דרשה גם ממכוניות עממיות ופשוטות את הימצאותה של בקרת יציבות אלקטרונית (ESP), ולכן מספר לא מבוטל של מכוניות נכשלו באופן מחפיר. פתאום, שוב נתקלו יצרניות הרכב במשוכה גבוהה ונאלצו ליישר קו כדי להדביק את הפער עם הכוכב החמישי והחמקמק.
מה בודקים?
מבחני הריסוק המרכזיים מעמתים מתכת מול חפץ נייח, והם נחלקים לשלושה: תאונה חזיתית במהירות של 64 קמ"ש מול עצם דומם שמסתו זהה, מבחן תאונת צד במהירות של 50 קמ"ש ומבחן שבודק את הנזק שנגרם למכונית בתאונה עם עמוד (אחד משני הצדדים) במהירות של 30 קמ"ש. המבחנים שונים מהנוסח האמריקני (NHTSA) בעיקר בזוויות הפגישה עם העצמים (בארה"ב בודקים גם התהפכות), אך צריך לזכור כי המבחן אינו יכול לנבא מה יקרה בתאונה בין שני כלי רכב שונים בגודלם ומשקלם (התקן מתיר הפרש של 150 קילוגרמים), ומהי מידת הנזק בתאונה בין משאית לרכב פרטי, שהינה נפוצה מאוד.
דבר נוסף שאינו זוכה לבדיקה, הוא יכולת התמרון במצב חירום, או תמרון ה"אייל". מבחן זה שנוסה לראשונה בסקנדינביה בשנות ה-70, בודק שינוי כיוון חד בזווית של 90 מעלות ומדמה התחמקות ממכשול ב-80 קמ"ש. נהגי המבחן של Euro-Ncap מגבילים את המבחנים המעשיים לתגובת בקרת ה-ESP כשהיא פועלת או מנותקת בין קונוסים במהירות יחסית נמוכה, ולכן אינם מאוזכרים בנשימה אחת עם האירוע ב-1997, בו עיתונאי גרמני הפך מרצדס A קלאס על גגה, בעוד גרוטאה של חברת טרבנט (מזרח גרמניה) צלחה את המבחן בקלות.
בלימה אוטומטית, כתנאי נוסף
שנת 2013 הסתמנה כשנת מפנה. הצוותים מיעטו לבחון בקרות יציבות, אך המשיכו לחלק נקודות בתמורה לעמידה בתקנות האיחוד האירופי לרף בטיחות מינימלי (עם בקרת יציבות חובה). בהמשך השנה, עלו עוד מדרגה. מכוניות עם מערכות "קדם-תאונה", בהן בלימה אוטומטית במהירות עירונית, מערכת סטיה מנתיב, הגבלת מהירות, ניטור שטחים מתים, מערכת להגברת שדה הראייה בתנאי חשכה, בקרת שיוט אדפטיבית חכמה ועוד זיכו בנקודות חשובות. במכון מדגישים כי אמצעים אלו נועדו להגביר את בטיחות הנהגים שנוטים ללקות בחוסר זהירות משווע, ולמזער את נשיקות ה"פגושים" בפקקים, אך בתוך כך החמירו בפעימה נוספת את מבחני עוצמת פגיעת הפגושים ומכסי המנוע בעוברי אורח נוכח ריבוי הקורבנות. לראייה, במקבצים האחרונים בקבוצת הסופר מיני והמשפחתיות, 90% כשלו להשיג את הכוכב החמישי, ואף נכחו מכוניות מעוטרות בעברן (רנו מגאן) שבקושי גירדו את הכוכב השלישי.
ב-Euro-Ncap אומרים שזו תחילתה של תקופה רצופת מבחנים שבהן תבחנה היצרניות באמצעים חצי-אוטונומיים על רקע הטמעת מכוניות ללא נהג, כשלכך יחברו בהמשך מנגנוניים אינדבדואלים כמו "ינשופון" אישי שימנע מאדם המצוי תחת השפעת אלכוהול להניע את המכונית. "כל אלה הן מערכות תמיכה שנועדו למקסם את הבטיחות של כולם", אומר מיכאל ואן רייטיגן, יו"ר המכון בראיון שקיים עם מנהלי ציי רכב באנגליה. "כשאנחנו מוסיפים או משנים את שיטת הניקוד, זה נעשה על בסיס מידע שהתקבל מתאונות דרכים. אנחנו זקוקים למחקרים כדי להשוות מה קורה עם המערכות ובהיעדרן. אח"כ אנחנו מסיקים מסקנות".
שדרוג מערכות בטיחות משמעותו מחיר גבוה יותר לצרכן, אך רייטיגן מעיר כי "העלויות נלקחות בחשבון", וכי "המדיניות היא לבדוק מכוניות שבהן המערכות הן סטנדרטיות, כך שהיקף הייצור שלהן גדול והמחיר יהיה זול". עוד הוא מוסיף, כי "עלינו לבחון אילו מהן חיוניות לציבור, כך שנוכל להפעיל מכבש לחצים על היצרניות כדי להפוך אותן לתקניות במחיר נמוך ככל האפשר".
הרפורמה המקומית מול השינויים ב-Euro-Ncap
בישראל, חל איסור על ייבוא מכוניות חדשות ללא בקרת יציבות, אולם יעבור זמן רב עד שהחוק יכלול מכוניות נטולות בקרת בלימה אוטומטית למשל. מערכת זו, שהייתה בעבר נחלתן הבלעדית של מכוניות יוקרה מותקנת ב-2014 גם במכוניות מיני זולות דוגמת סקודה סיטי גו, שמחירה כ-60-70 אלף שקלים. טמונות בכך תמורות כלכליות, משום שהחל מ-1 באוגוסט אשתקד הופעלה רפורמת "תמריצי מס לאביזרי בטיחות לרכב". תכנית זו, מעניקה זיכויי מס קניה למי שרוכש מכונית עם מערכות הגנה אקטיביות מתקדמות. כך לדוגמא, בקרת סטיה מנתיב שווה ערך ל-2 נקודות מס, לעומת מצלמת רוורס שמזכה ב-0.5 נקודות מס. ככל שלרכב תהיינה יותר בקרות בטיחות, כך יפחת מס הקנייה, שיכול להיערם לכמה אלפי שקלים.
מודעות והפנמה
המרכיב הבטיחותי עדיין לא זכה למשקל הראוי לו בשיקולי קניית רכב חדש. ב-Euro-Ncap מקדישים לעברת המסר הזה משאבים גדולים, ובו בעת ממישיכם לחזק את המגננות כדי שבכל זאת הנוסעים לא יתרסקו על האדישות. לא מעט אנשים בעולם, עדיין כלואים בתפישה הארכאית לפיה "פח עבה" מבטיח שרידות גבוהה, אולם אין לכך משמעות כפי שהייתה בעבר (ע"ע סרטון וולוו נגד רנו מודוס). מכוניות מודרניות מצוידות באזורי קריסה שמווסתים את האנרגיה ברגע הפגיעה סביב תא הנוסעים. על כן, גם אתה חגור למזללת בנזין אמריקנית משנות ה-80 שמשקלה כנושאת מטוסים, סביר שאתה בסיכון להיפצע קשה, אפילו אם התנגשת במכונית סופר מיני מ-2014.
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל