רבים מיהרו והספידו את ימאהה בתקופת המשבר הכלכלי של 2009 ואחריו. צמצום המכירות פגע קשות בכל התעשיה, במיוחד ביצרניות האופנועים וכמה מהן עדיין מנסות להתאושש. אחרות פנו לשיטות אחרות כמו ייצור בתאילנד וסין והתמקדות בשווקים מתפתחים ואילו ימאהה... ימאהה הלכה על כל הקופה. היא הפתיעה את העולם עם השקת ה-MT-09 ובעיקר עם תמחורו הנמוך ועד היום לחלק מהמתחרות לא ברור איך עקב אחריו גם ה-07 שהציע מחיר נמוך עוד יותר. בב.מ.וו למשל משוכנעים שימאהה מפסידים כסף על כל אופנוע, אבל הדוחות הכספיים מראים אחרת וגם טבלת המסירות באירופה - ימאהה מחזיקה במקום השני והשלישי עם ה-MT-09 וה-MT-07 בהתאמה, כאשר הב.מ.וו R 1200 GS במקום הראשון.
אין לנו ספק שמה שעשתה היצרנית וההצלחה שבאה לפתח דלתה ילמדו לעומק על ידי המתחרים כחלק מהרצון לשרוד ולנגוס בנתח מהעוגה שלה. אולם דווקא כשנראה שימאהה נחה על זרי הדפנה, היא הציגה לעולם דגם נוסף במשפחת ה-MT וגם הוא עתיד לחולל מהפכה משלו. לאופנוע זה קוראים טרייסר והרחקנו עד למלגה שבספרד כדי להשתתף באירוע השקתו העולמית. לאופנוע היה המון להוכיח ותנאי הרכיבה החורפיים לא עזרו, אבל בהחלט יש לנו בשורות טובות.
הקונספט: אופנוע עם שתי נשמות
כשהושק ה-MT-09, ימאהה הגדירו אותו כאופנוע שני או אפילו שלישי עבור הרוכב, אבל אחרי שרכבנו עליו הרגשנו שמדובר בכלי שבקלות יכול להיות היחיד בבית בזכות הוורסטיליות שלו - להיות שימושי ביומיום ועם כיול הולם למתלים, גם להעניק יכולות טובות גם ברכיבה ספורטיבית. בהשקת הטרייסר, ההצהרות השתנו לגמרי ובימאהה מבינים שרוב הרוכבים (בטח שבישראל עם תעריפי הביטוח המקומיים) לא יכולים להחזיק יותר מאופנוע אחד ולכן הטרייסר משנה מעט את הגישה.
אנשי ימאהה רצו להשיג אופנוע שיכול לשלב מגוון תכונות בגוף אחד - גם להיות יעיל ונעים בשימוש יומיומי וברכיבות ממושכות וגם כלי עם יכולות ספורטיביות מסוימות. "אופנוע עם נפש ספורטיבית ונפש וורסטילית", כפי שהם ניסחו זאת. כדי ליצור אופנוע שכזה, הם לקחו את הבסיס המוצלח של הMT--09 כולל השלדה הנמוכה והצרה, המנוע וחלק גדול מהמתלים ועליהם בנו שלדת זנב חדשה (גדולה וחזקה יותר לטובת נשיאת משקל רב יותר), מכל דלק מוגדל (18 ליטר) וחזית חדשה. שם מוצאים כידון עבה, רחב וגבוה יותר ב-4.5 ס"מ, לוח מחוונים קשוח למראה ומלא במידע וכמובן מיגון רוח משופר שכולל משקף בגודל בינוני מתכוונן, מסיטי רוח בחזית ובמגיני הידיים.
השינויים ממשיכים אל תנוחת הרכיבה שמקבלת יחס רגוע יותר במשולש המגע עם האופנוע - הכידון המוגבה והרחב (מתכוונן), המושב הגבוה (שני מצבי גובה בהתאמה קלה - 84.5 או 86 ס"מ. יש קיט הנמכה למתלה האחורי שמביא את גובה המושב ל-81.5 ס"מ), אך הרגליות עדיין ממקמות את הרגליים מעט אחורנית וגבוה מהמקובל, רמז ליכולת הספורטיבית שנגלה בהמשך.
גם ה-MT-09 טרייסר מיועד להיות אופנוע תקציב וכזה הוא הפתיע אותנו ברמת האבזור עמה הוא מגיע כסטנדרט וגם עם אורכה של רשימת האבזור האופציונלית. זה מתחיל עם 3 צביעות לבחירה: אדום, אפור מט או כחול רייסינג המוכר של ימאהה. ממשיך עם בקרת אחיזה (משווה מהירות בין הגלגלים), מערכת ABS, תושבות אינטגרליות למזוודות צד, שקע 12 וולט (אפשרות גם לשקע נוסף), הכנה להתקנה קלה של ידיות מחוממות, סטנד מרכזי, פנסי 'לד' ועוד. רוצים ליפייף אותו עוד? תוכלו להתקין בו פנסים מקוריים נוספים, משקף גבוה יותר, סבל אחורי, זוג מזוודות קשיחות, תושבת למערכת ניווט, כידון מעובה, אגזוז אקרפוביץ, מנופי בלם ומצמד, כיסוי רדיאטור, מושב קומפורט והרשימה נמשכת.
ערפל קרב
אופנועי תיור נוהגים לרוב להעניק לרוכב תחושה שהוא יושב בתוך האופנוע, אך הטרייסר נותן תחושה דווקא של ישיבה עליו ולא בתוכו. זאת מאחר ומכל הדלק הרחב ממוקם נמוך יחסית למושב הגבוה, כך שהרוכב מקבל תחושה של אופנוע גבוה מאוד עם תנוחה זקופה ושלטת עם מבט פנורמי הקיפי. כשממקמים את הרגליים על הרגליות, מקבלים המחשה לתועלת שבשלדה צרה בחלקה התחתון - הרגליים מכונסות פנימה, כאילו מחבקות את האופנוע בחלקו התחתון והברכיים מפוסקות קלות מסביב למכל הדלק.
המושב החדש של הטרייסר רחב בהרבה משל ה-MT-09 עליו הוא מבוסס שכן הוא מיועד לתמוך ברכיבות ממושכות, אך הוא קשיח מהמצופה. גם המורכבת מקבלת מושב נפרד ורחב באותה המידה ולמרות שאיש לא חלק איתנו את הרכיבה, התנאים הפיזיים שם מעידים על סביבת מחיה שלא תגרום למורכבת להתלונן. העלאת והורדת הטרייסר מהסטנד המרכזי הנה מלאכה קלה הודות למשקל יבש של 190 קילוגרמים (210 ק"ג רטוב) וכשמנענעים אותו בעמידה בין הרגליים, מגלים אופנוע קל שמרבית משקלו מרוכז קרוב לכביש.
תנאי מזג האוויר היו פחות מאידיאליים ביום ההשקה. הטמפרטורה עמדה על 4 מעלות בלבד בשעות הבוקר המאוחרות, כבישים רטובים ובוציים וערפל סמיך כיסה את חלקה הראשון של הרכיבה. לכן, רגע לפני ששחררנו קלאץ', העליתי את המשקף בחזית למצבו הגבוה ביותר (מלאכה קלה ללא כלים, פשוט על ידי שחרור והידוק של שני ברזים), שמנו את מצבי הרכיבה על הרגוע מבניהם ווידאנו שבקרת האחידה פועלת.
ואז כשהכביש התייבש
מזמן שלא רכבתי בקור שכזה ועל כבישים כל כך חלקים. אבל משקף החזית עשה עבודה מצוינת בהרחקת הרוח מהגוף ומה שכן מגיע, פוגש את חלקה התחתון של הקסדה ללא שום מערבולות מיותרות, גם כשמהירות הרכיבה עברה את ה-200 קמ"ש באוטוסטרדה. הצטערנו מאוד לגלות שלא הותקנו באופנועים ידיות מחממות, שכן הן לבטח היו מונעות את קפיאת האצבעות. בקרת האחיזה עם זאת, עבדה קשה מאוד שכן שילוב של כבישים חלקים מאוד עם צמיגים מקוריים בעלי תרכובת קשה מדי (דונלופ ספורטמקס 222D) שמעדיפים באופן מובהק אורך חיים על פני אחיזה. הצמיגים האלה לא רק שפגמו באחיזה, אלא גם מאוד לא החמיאו ליכולות האופנוע גם כשהכביש התייבש. ההמלצה שלנו, לנצל את הצמיגים האלה לתקופת ההיכרות עם האופנוע ואח"כ מיד לשרוף אותם ולהחליפם בצמיגים ראויים יותר.
לשמחתנו השמש פזרה את הערפל, חיממה את האוויר ויבשה את הכביש ואז אפשר באמת לפתוח גז וללחוץ את האופנוע לפינות שהוא כל כך אוהב. אנשי ימאהה תכננו עבורנו מסלול שאורכו כ-270 קילומטרים ורובו ככולו מסולסל כמו שאנחנו אוהבים ועם מעט מאוד תנועה מקומית. קל מאוד להתחבר אל הטרייסר והוא מתמסר בקלות לרצונות הרוכב. בכל שלב של הרכיבה הטרייסר מעביר תחושה מוצקה ובוטחת בידיים, מתגובות השלדה, המתלים והבלמים כאשר כאמור, רק הצמיגים העיבו על החדות והאחיזה.
בקטעים הספורטיביים יותר והתיוריים פחות של הרכיבה, הורדתי את המשקף למצבו הנמוך והגבהתי את המושב למצבו הגבוה ביותר (גם במצב הנמוך הוא מרגיש גבוה בגלל רוחבו של המושב שמרחיק מעט את הרגליים מהקרקע) והתחושה שהתקבלה היא כשל אופנוע סופר-מוטו מגודל. למרות גודלו הפיזי ורוחבו בחלק העליון, הטרייסר משנה כיוון בקלילות בעזרת דחיפת הכידון הרחב. מפניה לפניה התחושה משתפרת ומבינים שזה אופנוע שקל לסמוך עליו. אמנם בקרת האחיזה לא יודעת לחשב זוויות הטיה, אבל הטרייסר מתיישב כמו רכבת בפניות, לא מאיים ולא מלחיץ, עם מרווח הטיה מכובד ובעיקר יודע לפרוץ מהן בכוח קדימה בזכות המנוע המצוין שלו. מולטיסטרדה לעניים? בהחלט מרגיש כך.
טריפל של כיף
הטרייסר מקבל את המנוע של ה-MT-09 כמו שהוא וזה אומר שלושה צילינדרים בנפח של 847 סמ"ק שרכון לפנים כדי להוריד את מרכז הכובד ובוכנות שפועלות במחזורים של 120 מעלות. הנתונים מצביעים על 115 כ"ס ב-10,000 סל"ד ועל 8.9 קג"מ ב-8,500 סל"ד. סדר ההצתה הלא קונבנציונלי הזה מעניק חיים של ממש למנוע הזה ובמקום פעולה מתכתית רגילה, יש לו וויברציה כיפית כשפותחים לו את המצערות או תחושה חלקה ונעימה בשיוט נינוח.
המנוע הזה חי טוב מאוד בתחום הביניים והגבוה של הסל"ד, אבל באופן מפתיע, למרות שהוא משיג את מרב כוחו אי שם למעלה, הצלחנו להוריד אותו נמוך מאוד מבלי לגלות שום סרבנות. גם כשמאטים עד כדי 35 קמ"ש בהילוך חמישי (פחות מ-2,000 סל"ד) ושוב פותחים את המצערת, המנוע מזמזם ודוחף את הטרייסר קדימה ללא מחאות. פשוט עם האצה חלקה ואחידה עד שהמהירות תדליק את השוטרים המקומיים.
רצועת הכוח הרחבה הופכת את הטרייסר לא רק למהנה מאוד, אלא לנעים לשימוש בכל תוואי - בעיר עם מינימום החלפות הילוכים, באוטוסטרדה עם רזרבות כוח נדיבות לביצוע עקיפות גם בהילוך שישי (100 קמ"ש ב-4,000 סל"ד, הוא היה יכול להסתדר גם עם הילוך שביעי) וגם בקטעים הספורטיביים שבו המנוע מומרץ לשיא יכולתו באופן תכוף. את כל זה פגשנו ואהבנו גם ב-MT-09 ה'רגיל', אך פחות אהבנו את התגובה העצבנית מדי של המצערת. אז נספר לכם שבטרייסר, ימאהה כילו מחדש את זאת לאספקת דלק מתונה יותר בפתיחת המצערת והשיפור גדול מאוד. למעשה, במצב 'סטנדרט' הטרייסר מספק שפע של כוח עם עבודה מצוינת דל מערכת ההזרקה ואפילו במצב הספורט האגרסיבי יותר, נעלמו אותן בעיטות כוח מוגזמות ומציקות שלא רציתם לקבל ביציאה מסיבוב. יש כוח, יש בעיטה והתרגשות ועם דיוק ומינון נכון של הכוח, סוף סוף. ברכיבת ההשקה, הטרייסר הציג צריכת דלק של 16 קילומטרים לליטר בממוצע, כאשר לפי נתוני היצרן מדברים על 19 קילומטרים לליטר ברכיבה רגועה, מה שאמור להעניק טווח של כמעט 300 קילומטרים בין תדלוקים.
גם הבלמים של הטרייסר עושים עבודה מצוינת למרות שצמד הצלחות מלפנים מגיעות בגודל של 298 מ"מ. הקאליפרים הציעו משיכה חזקה ומדויקת, כשמהלך המנוף מציע פעולה ליניארית ללא התחושה המבהילה שהבלמים קופצים על הרוכב בהגזמה. גם מערכת ה-ABS (מגיעה כסטנדרט) עבדה ללא דופי ובתנאים הקשים של ההשקה, היא הייתה ממש נחוצה. אם זה חשוב לכם, את בקרת האחיזה ניתן לבטל לחלוטין, אך לא את ה-ABS.
עוד מהפכה בדרך
הימאהה MT-09 טרייסר הוא אופנוע טוב. מצוין אפילו. יש לו מנוע חזק, זריז וגמיש, התנהגות הכביש שלו מהנה ובטוחה, הוא נוח לרכיבות ממושכות ומפתיע ברמת האיכות שלו ובדרך שבה הוא מתייחס לרוכב והכביש. אבל שורת המחץ כאן היא ללא ספק זו המציגה את מחירו. עם צפי לתג מחיר שנמוך מ-80 אלף שקל בישראל (כמה נמוך עוד לא הובהר), הוא רק מוסיף לבלוט בתמורתו. אבל גם כאשר לא לוקחים בחשבון את המחיר החזוי, עדיין מדובר באופנוע שיגרום לרוב המתחרים שלו להזיע כשהוא יגיע בפברואר-מרץ לישראל.
ה-MT-09 טרייסר הוא אופנוע שבאמת מצליח לאחוז את המקל משני קצותיו - הוא מגוון ביכולותיו ולמרות שהוא כלל לא מיועד לרכיבה מעבר לטווח הסלול, הוא מצטיין בשימוש בעיר ברכיבות היומיום במסלול הקבוע בית-עבודה-בית ועדיין לספק מענה ראוי לרכיבות סוף השבוע ולא משנה אם אלה על הצד התיורי עם בת הזוג לאילת או על הצד ממד, על גבול הגששים שברגליות עם החברים בכבישים הנכונים. עכשיו נותר לראות האם ימאהה תצליח לייצר מספיק כלים בהתאם לביקוש, או שכמו שקרה ל-MT-09 הרגיל, גם במקרה זה מעטים יוכלו לקבלו ללא תקופת המתנה ממושכת. נחיה, נרכב ונראה.
על הצד הטכני:
מנוע: 3 ציל', 847 סמ"ק
קירור: נוזל
הספק: 115 כ"ס ב-10,000 סל"ד
מומנט: 8.9 קג"מ ב-8,500 סל"ד
מזלג קדמי: הפוך, 41 מ"מ קוטר, 137 מ"מ מהלך
זווית מזלג: 24 מעלות
זרוע אחורית: בולם יחיד
אורך, רוחב, גובה: 216, 95, 137.5 ס"מ
בסיס גלגלים: 144 ס"מ
מרווח גחון: 13.5 ס"מ
גובה מושב: 84.5, 86 ס"מ, 81.5 עם קיט הנמכה
בלם קדמי: צמד דיסקים 298 מ"מ, קאליפרים ניסין 4 בוכנות
בלם אחורי: 245 מ"מ
צמיג קדמי: 120/70 R17
צמיג אחורי: 180/55 R17
דגם: דנלופ ספורטמקס D222
מכל דלק: 18 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 16 ק"מ לליטר
צריכת דלק (יצרן): 19 ק"מ לליטר
בקרת אחיזה: יש. כיבוי מלא
מצבי רכיבה: 3
משקל (יבש): 190 ק"ג
משקל (רטוב): 210 ק"ג
מרווח טיפולים: 10,000 ק"מ
