פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ארה"ב: מצלמות רמזור גורמות לתאונות חזית-אחור

      מחקר שבוצע בשיקגו מצא כי מצלמות רמזור גורמות לתאונות דרכים ואינן תורמות לבטיחות הנהגים והולכי הרגל. גורמים בממשל: "כל התכנית הזו נועדה להכניס רווחים"

      מצלמת מהירות (ShutterStock , AISPIX)
      המצלמות לא תרמו לשיפור הבטיחות (אילוסטרציה: Shutterstock)

      מחקר שבוצע לאחרונה בארה"ב, חשף כי מצלמות רמזור מגדילות באופן ניכר את שיעור תאונות הדרכים מסוג חזית-אחור, ואינן מניבות שום דבר אחר, מלבד העשרת קופת הממשלה. המחקר הוזמן על ידי עתון 'שיקגו טריביון' ונערך באחת המדינות בהן היקף המצלמות בצמתים הוא הגבוה ביותר בארה"ב.

      החוקרים התמקדו בסוג התאונה ובנסיבות, וגילו כי המצאותן של המצלמות בצמתים גורמת לנהגים לתסמינים של "טראומה וחרדה" והן מובילות בשל כך לעלייה בתאונות הדרכים. מחד, עלה כי בצמתים אלו הופחת אמנם שיעור תאונות חזית-צד ב-15%, אולם מנגד חל זינוק של 22% בתאונות חזית-אחור שהסתיימו בפציעות בדרגות חומרה שונות.

      כלי התקשורת בארה"ב מותחים ביקורת קשה על בכירים בשיקגו, לאחר שהתגלו פערים תהומיים בין ההבטחה להפחית את תאונות הדרכים בכמעט 50% בזכות מצלמות הרמזור (מסוג חזית-צד), כשברקע לכך מתנהלת חקירה נגד מפעילת המצלמות המרכזית, חברת 'רדפליקס' שנקשרת למקרי שוחד ומעילה בכספים, בהיקף של 2 מילארד דולר.

      לפי נתוני המחקר, פרוסות בשיקגו 350 מצלמות בצמתים שהניבו הכנסה של חצי מיליארד דולר מאז 2002. דו"ח המופק מהמצלמה בארה"ב גובה מכל נהג כ-100 דולרים.

      החוקרים, בראשם פרופ' דומיניק לורד מאוניברסיטת טקסס, גילו כי המצלמות הותקנו בצמתים בהם שיעור התאונות היה בין כה נמוך, ולכן תרומתן להפחתת תאונות הדרכים הייתה אפסית. יתרה מכך, בחלק מהצמתים נרשמה עלייה במספר התאונות לאחר התקנת מצלמות הרמזור. "השאלה עכשיו היא כזו: "אם נצליח לצמצם סוג מסוים של תאונה, אבל מנגד יש עלייה בסוג תאונה אחר, האם זה טיעון מוצדק להמשיך בתכנית הזו? אין לי תשובה לזה, רק נבחרי העם יכולים לענות על זה", כך פרופ' לורד.


      אנתוני ביל, חבר מועצת התחבורה בממשל האמריקני, אומר שבכירים בעיריית שיקגו מעוותים את התוצאות. "אין שום היגיון במספרים האלה. הכול שם משונה ולקוי", כך אומר. עוד הוא מוסיף, כי "יש לעצור את התכנית הזו באופן מיידי. אנחנו צריכים זמן לבדוק את הדברים מחדש. זו פשוט הוכחה לכך שכל התכנית הזו מיועדת להכניס רווחים, וכך זה תמיד היה".


      בישראל מותקנות קרוב ל-150 מצלמות מהירות, חלק מהן מוצבות בצמתים. מתוכן, כ-100 במצב פעיל והיתר הן מצלמות דמה ("הרתעה"). על פי נתוני משרד הפנים, עלות כל מצלמה מופעלת הוא כ-300 אלף שקל - כפול מעלות התקנת מצלמת דמה, וכי עד סוף השנה הנוכחית תוקצב פרויקט א3 ב-12 מיליון שקלים בסך הכול.

      בכנס 'אור ירוק' שנערך במרץ האחרון, טען יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר יעקב שיניין, כי חשוב יותר לשים מצלמות בערים, במקומות בהם נוסעים 80 קמ"ש במקום 50 קמ"ש. "אני לא חושב שהמצלמה צריכה להיות מכשיר לגביית כספים, אלא היא מכשיר הרתעה שהתקווה היא שלא תתפוס אף אחד כי כולם יצייתו לחוקי התנועה", כך שיניין.

      על פי נתונים שפורסמו לאחרונה ב'גלובס', הכניסה קופת המדינה 150 מיליון שקלים מדוחות שהופקו ממצלמות המהירות, כלומר 200 אלף דוחות ו-600 שקלים בממוצע לדו"ח בודד.

      עוד הרבה על מצלמות מהירות בוואלה! רכב