פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מעשנים קנאביס רפואי ונחשבים שיכורים. עד מתי?

      חולים שמקבלים אישור לקנאביס רפואי מועמדים לדין בגין נהיגה תחת השפעת סמים, אף שמשרד הבריאות הוציא דרך ספקיות הקנאביס הנחיה סותרת שלפיה מותר לנהוג בחלוף שש שעות מרגע הצריכה. בינתיים, הציבור נענש

      מעשנים גראס (ShutterStock)

      במדינת ישראל, מתברר שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. מעברו האחד של החוק, ניצבת משטרת התנועה. מסתבר כי היא לא מהססת להעמיד לדין נהגים - חולים במחלות קשות, שנמצאו בגופם שרידי סם, אף שאלו הצהירו כי השימוש בו התרחש שעות רבות קודם לכן. מנגד, זרוע אחרת של המדינה – משרד הבריאות, התירה לחברות שמספקות קנאביס לחלק עלונים שנמסרו לחולים, עלונים שבהם הוא מאשר כי ניתן לנהוג ברכב בחלוף שש שעות מרגע השימוש בסם.

      בימים אלו מתנהל משפט של בחור צעיר, חולה קרוהן, שמחזיק בהיתר (היחידה לקנבאיס רפואי). כנכתב בכתב האישום, בתאריך 12/03/14 נהג הנאשם ברחוב יד חרוצים ונעצר לאחר שבגופו נמצאו תוצרי חילוף של סם הקנאביס. לדברי הנאשם, מיד לאחר שנעצר לבדיקה, הוא הציג בפני השוטרים את ההיתר והשיב כי הפעם האחרונה
      שבה עישן קנאביס הייתה יום קודם לכן. חרף זאת, הצעיר הועמד לדין באשמת נהיגה תחת השפעת סמים – עבירה שלגביה קבע המחוקק עונש מינימום של שנתיים פסילת רישיון נהיגה.

      הבחור, כמו חולים רבים אחרים, קיבל במקביל להיתר עלון שמסביר את אופני צריכת הסם. על העלון מתנוסס לוגו של משרד הבריאות ונכתב בו באופן מפורש וברור בפרק של השלכות על אורח החיים: "נהיגה ברכב פרטי מותרת 6 שעות לאחר צריכת הקנאביס". הבחור מסביר כי הוא מקפיד לא לנהוג לפחות שש שעות לאחר צריכת הקנאביס: "פעלתי בדיוק כפי שהמדינה הנחתה אותי. לא סטיתי מילימטר מההנחיה שרשומה בעלון של משרד הבריאות. איני מבין מדוע המדינה מתעקשת להעמיד אותי לדין".

      האם שש שעות הן פרק זמן מספק? ד"ר יהודה ברוך, שעד לאחרונה כיהן כמנהל בית החולים אברבנאל ושימש גורם המאשר מתן היתר רפואי מטעם משרד הבריאות אמר בהרצאה כי "ביחד עם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) לקחנו את המקסימום ובגלל זה שש שעות. אמרנו במקום להתחיל להתעסק בכך שזה לקח בעישון, וזה לקח באידוי, וזה לקח רבע סיגריה וחצי עוגיה שאז עוד היה עוגיות וזה לקח שתי טיפות שמן וטפטף אותם על הסיגריה וזה – אמרנו לוקחים את פרק הזמן המקסימלי . פרק הזמן המקסימלי הוא שש שעות. אחרי שש שעות של שימוש – אין השפעה שפוגעת ביכולת הנהיגה".


      חוסר העקביות של משרד הבריאות ומסריו הסותרים גורמים נזק דרמטי לציבור החולים, אך שום גורם אינו מקבל החלטה ומותיר את החולים מופקרים. כבר בשנת 2012 ביקש בית המשפט העליון ממשרד הבריאות להסדיר את התקנות הרלוונטיות שיקבעו את פרק הזמן המינימלי שהחולה צריך להמתין בין העישון ועד שיעלה על ההגה, אולם דבר לא קרה.

      לא ייתכן שסוגיה זו תלובן על גבם של החולים הסובלים, בבחינת זריית מלח על פצעיהם. על המדינה להפסיק מיד לדבר בשני קולות, אין ספק כי ציבור החולים נפגע באופן משמעותי מהמסרים הסותרים וכיסם המדולדל מתרוקן עוד ועוד בשל הקנסות וההליכים המשפטיים שנכפים עליהם בשל המצב הבלתי סביר שהם נקלעו אליו.

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב