סטילס: רמי גלבוע
לטיולי מועדון הפטרולים מסתננים בדרך כלל רוברים מסוגים שונים, וגם קומץ לנד-קרוזרים או איסוזו מזדמן. בשיירת ה-SUV המשופרים בולט לעין טנדר טויוטה לבן, צנוע ונמוך מהג'אמוסים המקובלים. לאורך ימי הנהיגה והלילות הארוכים, הסתבר לי כי לטנדר יש יתרונות רבים בטיול אפשר להכניס לארגז האחורי ציוד מחנאות בלי סוף, ולהעמיס על מכסה הארגז (התקנה ייחודית של שמוליק, בייצור סדנת 'רוק סוליד') קרשים למדורה, שקיות אשפה, וצמיגים מפונצ'רים. בחלק מהטיולים התקין שמוליק על הסיפון האחורי אוהל גג, והשלים בזאת הסבה לרכב מסעות מצוין. התרשמתי מאוד מעבודת המתלים של שמוליק, שאפשרה התמודדות נינוחה עם הצלבות פרועות. גם במכשולים טכניים נראה שהטנדר אינו מפחד מסלעים וסוללות והגיעה השעה, כך אמרתי לעצמי ולשמוליק, לצאת לסיבוב התרשמות בהיי-לקס הלבן.
רק שלוש דוושות?
שמוליק עוסק בעבודות גינון במסגרת חברת 'אדמה' שבבעלותו, והטנדר הוא אמצעי הייצור העיקרי שלו. שמוליק בחר בפלטפורמה מוכרת ואמינה, אבל בניגוד למקובל בשנים האחרונות הוא הזמין את הטנדר עם תיבת 5-הילוכים ידנית. נתוני היצרן מצביעים על יתרון של כ-18% בתצרוכת דלק של הגרסה הידנית ובימים של 7.5 שקל לליטר סולר, זה הפרש משמעותי מאוד. בנוסף, התיבה הידנית מעניקה פשטות בתחזוקה, וגם את התענוג שבערבוב הילוכים. גם מחיר הקניה של הגרסה הידנית נמוך יותר; 225,000 שקלים 'בלבד', מול 255,000 שקלים לגרסה האוטומטית.
היתרונות הכלכליים לבחירת תיבה ידנית ברורים, אבל יש לה גם מגרעות לא כולם אוהבים להתעסק עם מוט הילוכים ומצמד ובמקרה של הטויוטה, הגרסה הידנית גם מצוידת במנוע חלש יותר - 2.5 ליטר 144 כ"ס (מול 3.0 ליטר 171 כ"ס בגרסה האוטומטית). לשתי הגרסאות יש חמישה הילוכים והידנית איטית יותר, מ-0 ל-100 ב-13.3 שניות (מול 12 שניות באוטומט, המספק גם תאוצות ביניים טובות בהרבה).
עם אינפלציית הקרוסאוברים ורכבי השטח המפוארים של השנים האחרונות, לא יצא לי לנהוג ברכב שטח ידני חדש, מזה זמן רב. שמחתי לגלות כי תיבת ההילוכים נוחה מאוד לתפעול, מדויקת ומרווחת היטב. עם צמיגי השטח המגודלים מצאתי את יחסי ההעברה קצת ארוכים לטעמי; בנסיעת שבילים אין בעיה, זה רק אומר למשוך יותר את ההילוכים או לשלב 'קצר' מעט יותר מוקדם. במעבר מכשולים טכניים מאוד, זה מחייב מיומנות גבוהה יותר. קשה 'לזחול' עם הטנדר הזה, וצריך להיות רגיש להתחממות המצמד.
שיפורים בטעם טוב
שמוליק קנה את הטנדר עם מיגון תחתון מלא של 'אספיר' ונסע איתו לסדנת 'רוק סוליד' שפעלה בזמנו ביבנה. מצער לציין כי הסדנה הייחודית הזו, בניהולם של רפי כהן וארנון שושני, אינה פעילה היום; זו רק הוכחה נוספת לקושי העצום בניהול סדנת שיפוריםבישראל. מתברר שחריצות וכישרון אינם מספיקים כדי לנהל עסק, ואנו עוד מקווים לראות את עוף החול פורש כנפיים (ארנון ורפי עדיין פעילים בשוק השיפורים, על פי הצורך).
בזמנו הייתה 'רוק סוליד' מרכז מוביל לשיפורים יצירתיים, והטנדר נכנס לעבודה מסיבית ביותר. הפגושים המקוריים הוחלפו בפגושים ייחודיים, המעניקים לטנדר קשיחות וחזות יוצאת דופן מחודדת ואלגנטית, עם מנשא כננת (וורן 9000) מלפנים ומיגוני מרכב מאחור. המרכב הוגבה ב-2 אינץ' שמרניים למדי, עם צמיגי Toyo MT במידה 265/75R16. הצמיגים מתאימים מאוד לעבודת שטח, ומגביהים אותו בעוד שערה. בשיוט שומעים את קוביות הגומי המתגלגלות על האספלט אבל הרעש אינו מטריד, והצמיגים קלים לאיזון ונטולי רעידות.
שמחתי לגלות שגם ללא מטען, הטנדר הזה נוח מאוד. מלפנים הוא יושב על בולמי פוקס 2" קוייל-אובר המכוילים קצת רך מדי לטעמי, אבל קל להקשיח אותם. גם מאחור יש שני פוקסים 2" עם קפיצי העלים המקוריים. נוחות הנסיעה מצוינת בכביש ובשטח ולדעתי זה הטנדר הנוח ביותר בו נסעתי עד היום. מלאכה טובה מאוד! אבזור מקורי נוסף שנבנה ברוק סוליד הוא מכסה הארגז האחורי; זה משטח אלומיניום מסיבי ואוטם היטב, מצויד בפסי עיגון תעופתיים לקיבוע מטענים, והוא כבר התמודד עם 'באלות' אדמה במשקל 500 קילוגרם! זה נתון מרשים המאשר את חוזק המכסה, ואיכות הצירים והפרזולים. מדרגות צד מסיביות מגנות על המרכב התחתון, יש גם שנורקל ומיכל מים מוגבה.
משלבים 'קצר' ויורדים לשטח
היי לקס ידני מגיע עם נעילת דיפרנציאל ננעלת מאחור, אבל ללא בקרת משיכה אלקטרונית. שמוליק התקין נעילתARB קדמית, מה שמאפשר לו לסחוט כל טיפת אחיזה הנמצאת בדרכו. בטיולינו ראינו אותו מטפס על מדרגות ובולדרים, מרשים מאוד. שמוליק היה שמח להגביה את החרטום בכמה סנטימטרים אבל זה עלול לפגוע בהתנהגות הכביש, ולא ממש חוקי. אחיזת הצמיגים ושתי הנעילות מאפשרות לו לעבור כמעט כל מכשול, בלי לחץ.
לאחר שנתיים ו-75,000 ק"מ של עבודה וטיולים, הטנדר נוסע בשטח 'כמו חדש'. אין חופשים ונקישות, ההילוכים משתלבים היטב, הרכב רענן לחלוטין. הודות למרכז כובד נמוך (יחסית ל-SUV קלאסי) הוא מגהץ היטב שבילים מהירים, ומאפשר קצב תנועה מהיר. נהניתי לבחוש במוט ההילוכים הצייתן והמדויק, הנאה שהולכת ונכחדת מן העולם. הטנדר מתמודד היטב עם מעברים טכניים, אם כי זחילת סלעים איטית אינה הצד החזק שלו; זה מחייב תכנון מקדים של קווי התקדמות, ונהיגה נחושה וזורמת. מסיבה זו, שמוליק אינו מהסס לנעול את שני הדיפרנציאלים; אין לי מה להוכיח, הוא אומר לי ברגיעה. אני מעדיף לנעול כמה פעמים מיותרות מאשר להסתבך בנסיגה מלחיצה לאחור, או לטגן את המצמד.
אני משער שניתן לשפר את הטנדר על ידי הרכבת צ'יפ לחיזוק מנוע ו/או קיצור יחסי ההעברה אבל גם כרגע, זהו מוצר בשל והומוגני מאוד. הפרופורציות שלו מצוינות, והוא מצליח לספק שימושיות בעבודה, והנאה רבה בטיולי שטח. הוא גם מייצג גישה שונה לרכב טיולים; הוורסטיליות האדירה של הארגז האחורי מאפשרת לטנדר להיות כלי עבודה, וגם רכב הנאה לסופי השבוע. עם התיבה הידנית הוא מקצץ את הוצאות התפעול, והופך את תחביב ה-4X4 לחוויה פחות קשה מבחינה פיננסית. אולי בכל זאת, אחרי הדיסקברי, אולי אקנה לעצמי טנדר?..
