המכירות בשוק הרכב הישראלי יכולות לשמש כמדד מדויק לדמותה של החברה הישראלית. הבעיה במדדים מדויקים היא שלעיתים הם מציגים לך תמונות, שעדיף היה להדחיק. הנה למשל, תמונת המצב של המשק ב-2014.
העוני נמצא בעלייה, המעמד הבינוני מתקשה לגמור את החודש, החובות של משקי הבית תופחים אבל מכירות הרכב החדש בישראל נושקות לשיא מדהים. כבר בנובמבר נשבר השיא השנתי ההיסטורי עם כ-230 אלף מכירות, ואם הפוטו פיניש של דצמבר יהיה קרוב אפילו לממוצע החודשי, הרי ש-2014 תסתיים עם נתון מכירות שמתקרב ל-250 אלף כלי רכב. זוהי צמיחה מרשימה ומכובדת של כ-76% תוך עשר שנים, והיא מציבה את שוק הרכב הישראלי במקום טוב בדירוג קצב הצמיחה העולמי. אבל הנתון המעניין ביותר מסתתר בתוך הסטטיסטיקה, וליתר דיוק בחלק העליון של מותגי היוקרה. הפלח הזה, שמגרש המשחקים שלו מתחיל סביב 40 אלף דולר לרכב ומגיע עד ליותר מ-400 אלף דולר לרכב, צפוי לסיים את 2014 עם קרוב ל-10,000 מכירות - קצב צמיחה של יותר מ-300% בתוך עשר שנים בלבד. זהו נתון שכמעט אין לו אח ורע בעולם, למעט אולי בסין, שבה עלתה רמת החיים באותו פרק זמן באלפי אחוזים. יהא ההסבר לתופעה אשר יהא, הנה הצצה למכוניות היוקרה שעלו על כבישי ישראל השנה.
מגה-ג'יפים
המגה-ג'יפים המפוארים הופכים להיות חוט השדרה של המכירות בפלח רכבי ה-200 אלף דולר פלוס והם לוקחים נתחים גדלים והולכים ממכוניות הפאר המסורתיות. אנחנו לא מדברים כאן על דגמים "פשוטים" בחצי מיליון שקל, שכמותם נמכרו השנה מאות, אלא על כלים שמחירם מתחיל ב-200 אלף דולר וממריא ל-300 אלף דולר והלאה.
ג'יפ פורשה קאיין
עוד להיט בפלח הוא הג'יפ פורשה קאיין, שגרסאות הטורבו החזקות שלו מתחילות באזור ה-820 אלף שקל לפני תוספות. עשר מכוניות מהגרסה החזקה ביותר, GTS, עלו השנה על כבישי הארץ, רובן ככולן באפיק הייבוא האישי.
ריינג'רובר
כך למשל רשם המותג ריינג'רובר את אחת משנותיו הטובות ביותר בישראל אי פעם. הסוכנות הרשמית העלתה על הכבישים ב-2014 כ-50 יחידות של הריינג'רובר הגדול, ושל אחיו הצעיר ריינג'רובר ספורט, שטווח המחירים שלהם נע בין כ-800 אלף שקל ועד יותר מ-1.34 מיליון. לאלה אפשר להוסיף עוד כ-35 יחידות משני הכלים הללו, שנחתו השנה בישראל דרך אפיק הייבוא האישי.
חלקן היו גרסת "אוטוביוגרפי" הסופר יקרה, שיכולה לקחת את המחיר לכיוון 1.6 מיליון שקל בלי להתאמץ.
מרצדס
אצל השכנים ממרצדס הגיע השנה בייבוא אישי דגם G63-AMG - כלי שטח צבאי שהוסב לשימושי פאר אזרחיים. מחירו הרשמי בחו"ל לפני 100% מסים לפחות - כ-134 אלף דולר.
ב.מ.וו.
סוכנות הייבוא הרשמית של ב.מ.וו העלתה השנה על הכביש לא פחות מ-12 יחידות של דגם העל X5-M50D - רכב כביש שטח עם מנוע דיזל חזק, שעבר טיפול בסדנת הספורט של ב.מ.וו ומחירו לצרכן כ-915 אלף שקל ליחידה. עוד בן דוד מאותה משפחה, ב.מ.וו X6M שמחירו מעל מיליון שקל הגיע ארצה בייבוא אישי.
מכוניות ספורט אקזוטיות
כשנחתה בישראל הפרארי הראשונה מייבוא רשמי, בשנת 2001, נערכה לכבודה מסיבת עיתונאים והיא זכתה לכיסוי שוטף בכל מהדורות החדשות. כיום, המראה של איזו פרארי, פורשה או מזראטי בשווי 1.6 מיליון שקלים זוחלת בפקקים של איילון, או חונה לצד איזה בית קפה אופנתי, הוא כמעט עניין שבשגרה. הלקוחות לא נבהלים מכך שהמכוניות הללו מזנקות מאפס לשנתיים שלילת-רישיון בפחות מ-15 שניות. גם לא מהעובדה שהן מגיעות ללא מאמץ למהירויות שמתקרבות ל-300 קמ"ש - מהירות, שעל פי רפורמת האכיפה החדשה של סגנית השר חוטובלי תזכה את נהגיהן בכמה שנות מאסר באגף האיקסים. זה גם לא משנה להם, שהן מתאימות לאספלט הישראלי הרעוע כמו שחליפה של ארמאני מתאימה להומלס. אנשי האלפיון העליון הישראלי מאוהבים במכוניות הללו ורוכשים מהן כמויות נאות, מאני נו אובג'קט.
פרארי
גם "הוותיקים" לא טמנו ידם בצלחת. פרארי העלתה השנה על הכביש עוד שלוש מכוניות חדשות מדגם 458 במחיר של כ-1.85 מיליון לפני תוספות, ופרארי קליפורניה אחת במחיר דומה. בתחילת 2015 תמסור הסוכנות ללקוח מקומי גם את המכונית היקרה ביותר שאי פעם נמכרה בישראל: ה-LA-FERRAI, שמיוצרת בכמויות מזעריות ומחירה כ-1.2 מיליון דולר לפני מסים - משהו כמו 9 מיליון שקל כולל מסים. זהותו של הרוכש נשמרת בחשאיות.
מזראטי
מזראטי, האחות "הצנועה" של פרארי, רשמה עליה יפה במכירות בעיקר תודות למכונית הספורט-סאלון הראשונה של המותג, "גיבלי", שממנה נמכרו כ-18 יחידות. הנציגה האקזוטית של המותג, גראנד טוריסמו מכרה 5 יחידות בטווח המחיר של 900 עד כ-1.2 מיליון שקל.
פורשה
המותג פורשה, שהוא "זקן השבט" של האקזוטיות בישראל, סיים שנה מכובדת עם 50 מכירות רשמיות, מתוכן כמה וכמה יחידות קאררה 911 בטווח המחיר של כ-900 אלף שקל ועד יותר מ-1.2 מיליון שקל לפני תוספות. עלו על הכביש גם 11 מכוניות פאנאמרה, ארבע מהן מדגם GTS החדש, שמחירו מתחיל בכ-1.2 מיליון שקל. הייבוא האישי של פורשה התמקד השנה בעיקר בג'יפים אך עדיין תרם עוד שש מכוניות קאררה ופנאמרה מהשנתונים האחרונים.
מרצדס
מרצדס מכרה השנה מכונית אחת מדגם SLS-AMG בעלת דלתות מתרוממות אל-על, שמחירה מתקרב לכ-2.6 מיליון שקל. ביחד עם המכוניות מסוג זה, שנמכרו רשמית בשנים קודמות, ואלה שהגיעו אלינו בייבוא אישי, הצטבר כאן "צי" שמתקרב ל-10 יחידות - נתון מרשים אפילו במושגים של נסיכויות המפרץ. הייבוא האישי תרם גם מרצדס SL63AMG, מכונית ספורט דו מושבית, שמחירה חוצה את ה-1.5 מיליון ש'.
אסטון מרטין
גם ב-2014 עשו מותגי הספורט האקזוטיים חיל ואף קיבלו תגבור מהמותג האריסטוקרטי אסטון מרטין, שמוכר וידוע בעיקר מסרטי ג'יימס בונד. לא מעט תהו מה ההיגיון הכלכלי לפתוח סוכנות עצמאית של המותג הבריטי בישראל אבל המכירות מוכיחות, שלרף הריגוש של האלפיון המקומי אין תקרה.
עוד בטרם נערכה ההשקה הרשמית של המותג בישראל, עלו השנה על כבישי הארץ שש מכוניות ראשונות של אסטון, כאשר חמש נוספות יצטרפו אליהן בינואר כמודל 2015. טווח הדגמים והמחירים של כלי הרכב שנמכרו רחב ונע בין אסטון ונטאג', שמחירה מתחיל במחיר מציאה של 910 אלף שקל, ועד לדגם ואנקוויש עם מנוע V12 שמחירו מגיע ל-2.17 מיליון שקל לפני תוספות.
ביצועים יוקרתיים
רבות ממכוניות הפאר הגדולות של מותגי היוקרה נושקות כיום לכמיליון שקל. רובן מפגינות יכולות שעד לפני שנים לא רבות היו משויכות לרכבי ספורט אקזוטיים. מסתבר, שאפילו הן כבר מתקשות לספק את הריגוש הנדרש באלפיון העליון הישראלי. לפיכך משגשגות כאן בשנים האחרונות מכוניות האצ'בק, סאלון וקופה-סאלון משודרגות, שמגיעות מחטיבות הספורט הייעודיות של יצרניות הרכב היוקרתיות כדי לספק ביצועי על. כמו מהירויות שמתקרבות ל-300 קמ"ש.
מרצדס
היבואנית הרשמית של מרצדס צירפה השנה למועדון המתרחב הזה 13 יחידות מדגם A45-AMG, מכונית ביצועים קומפקטית עם 360 כוחות סוס, שעולה "רק" כ-100 אלף דולר.
אליהן הצטרפו שלוש יחידות של מרצדס C63-AMG; שתי יחידות של CLS63-AMG - מכונית ספורט-ארבע דלתות, שמחירה מתחיל בקצת יותר ממיליון שקל; שתי מרצדס E63AMG וגם מרצדס AMG אחת מסדרת -S קלאס, שמחירה מתחיל בכ-1.4 מיליון שקל. זאת לצד תשע מכוניות ממשפחת ה-AMG, שהגיעו השנה בייבוא אישי. מרצדס, לא לדאוג, עשתה קופה יפה גם עם דגם S500 "הרגיל", שמחירו מתחיל בקצת יותר ממיליון שקל לפני תוספות. שועי הארץ הצטיידו השנה בלא פחות מ-73 יחידות כאלה.
ב.מ.וו
חטיבת המוטורספורט המקבילה של ב.מ.וו העלתה השנה על כבישי ישראל כ-70 מכוניות, שנושאות על זנבן את הסימול היוקרתי M, לא כולל ג'יפים, מתוכן שלוש יחידות של דגם M4 החדש שמחירו לצרכן מתחיל בכ-780 אלף שקל. לאלה הצטרפו עוד שמונה מכוניות מדגמי M3 ו-M5 בייבוא אישי.
אאודי
חטיבת S הספורטיבית של אאודי לא נשארה מאחור. לא פחות מ-94 מכוניות של חטיבת הביצועים של אאודי עלו על כבישי הארץ ב-2014. בלטו ברשימה: יחידה אחת של הסופר-קופה RS7 שמחירה קרוב למיליון שקל, כמה וכמה מכוניות S7, שמחירן רק כ-800 אלף שקל, יחידה אחת של מכונית המנהלים-ביצועים RS6 גם היא ממועדון המיליון ולא פחות מ-22 יחידות של מכונית הפאר-ביצועים אאודי S8, שמחירה מתחיל בכ-882 אלף שקל.
על אנתרופולוגיה וביקוש
אצלנו רמת החיים עלתה בזחילה בעשר השנים האחרונות וכך גם התמ"ג. על קצב השינוי בשכר הממוצע במשק עדיף שלא נדבר, למה לזרות מלח על הפצעים? אז מהיכן מגיעה הצמיחה המסחררת הזו ברכבי היוקרה? ההסבר הרווח הוא שמותגי רכבי היוקרה הרחיבו בשנים האחרונות את ההיצע שלהם באופן משמעותי. אם מוסיפים לכך את מלחמת המחירים העזה, שמתנהלת כיום בפלח, מקבלים היצע דגמים זול ונגיש מבעבר.
אין ספק שההיצע תורם להאצת המכירות בפלח, אבל צריך לקחת את המגמה הזו בפרספקטיבה נכונה. כאשר אנחנו מדברים על רכב יוקרה "זול ונגיש יותר" בפלח היוקרה הישראלי אנחנו עדיין מדברים על מחיר עסקה ממוצע של כ-50 אלף דולר לרכב אחרי מסים. בארה"ב ובאירופה, שבהן ההכנסה הממוצעת הרבה יותר גבוהה מבישראל והמיסים הרבה יותר נמוכים, זוהי טריטוריית מחיר, שבה נרכשים כלי רכב בעיקר ע"י לקוחות מהמאיון העליון. את התופעה קשה להסביר גם עם כלים כלכליים-רציונליים. אמנם יבואני מותגי היוקרה מעניקים כיום ללקוחות מימון נדיב בריבית אפסית, טרייד-אין נוח ושאר אמצעים, אבל מי שרוכש בישראל רכב יוקרה חדש, במיוחד בטווח העליון של קשת המחירים - כ-100 אלף דולר ומעלה - יודע שהוא עתיד לחטוף ירידת ערך של עשרות אלפי שקלים, לעיתים קרובות מאות אלפי שקלים, כשירצה להחליף את רכבו לאחר שנים ספורות של שימוש. זאת לצד עלויות תחזוקה, ביטוח וחלפים, שהן גבוהות משמעותית משל כלי רכב עממיים דומים. ועוד לא הזכרנו את מס רכבי היוקרה שהגה שר האוצר לפיד באמצע 2013, ושהעלה השנה את מס הקניה האפקטיבי של מכוניות פאר לרף של יותר מ-110%.
אפשר לטעון, שמותגי היוקרה מציעים שילוב קוסם של הנדסה עילית, טכנולוגיות מתקדמות, אבזור מפואר וביצועים משודרגים. אבל, צריך לזכור שכל תעשיית הרכב מתקדמת קדימה בקפיצות גדולות והפערים נסגרים במהירות. גרסאות מאובזרות של מכוניות משפחתיות כמו מאזדה 3 ודומותיה מציעות כיום גודש גאדג'טים ועזרי פינוק אלקטרוניים, שבעבר היו טריטוריה בלעדית של רכבי יוקרה. תעשיית הרכב גם מיישרת קו גם בתחום הבטיחות, וביצועי-על הם לא יותר מבדיחה עצובה בעידן הפקקים, המצלמות והאכיפה האגרסיבית.
לפיכך קרוב לוודאי, שההסבר לצמיחה בפלח לא נמצא בתחום הרציונלי אלא עמוק בתחום הצרכנות האמוציונלית. זוהי המחשה ציבורית בולטת ונוכחת לעובדה, שידועה לכל משווקי היוקרה בישראל וגם למעצבי המדיניות של המשק: בישראל מסתובבת כמות אדירה של כסף פנוי לצריכת מוצרי יוקרה. אם בעבר הכסף הזה היה שקט מפחד דעת הקהל, הרי שכיום העכבות החברתיות ירדו. פסיכולוגיה וצריכת ראווה לחוד, פריחת שוק היוקרה הופכת את שוק הרכב המקומי למגוון ומעניין הרבה יותר מבעבר, כולל נציגות מכובדת של מכוניות, שלא היו מביישות את רחבת הקזינו במונטה קרלו או את דובאי סיטי. בקצב הזה נשאר לנו לראות כאן רק את רולס-רויס, בנטלי, למבורגיני ובוגאטי.
