פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      2014 בענף הרכב: מצלמות מהירות, מיסוי והפקרות

      בשנת 2014 נדרסנו על המדרכות, נחלבנו על ידי מצלמות מהירות, התחדשנו ברבע מיליון מכוניות והוצאנו סכומים דמיוניים על אחזקת רכב. המומחים שלנו מסכמים שנה רצופת ליקויים

      עומסי תנועה כבדים באיילון, פברואר 2011 (אורי לנץ)
      דבר אחד בטוח: נמשיך לעמוד בפקקים (צילום: אורי לנץ)

      שנה של הפקרות על המדרכות: עו"ד אסף ורשה, מומחה ביטוח ונזיקין

      לתוך הקלחת התחבורתית נוספו במהלך השנה האחרונה אלפים רבים מאוד של זוגות אופניים חשמליים. שנת 2014 היתה שנה מוצלחת מאוד מבחינת רוכבי האופניים החשמליים בתל אביב, שרואים בלשון החוק בגדר המלצה, אם לא בדיחה, על חשבון הולכי הרגל ונהגי המכוניות. המדרכה הפכה לשטח הפקר, בגדר כל מדווש ירכב במהירות הנראת לו. גדודי רוכבי אופניים מתייחסים למדרכה כאילו אין עוד מלבדם. כאילו ירשו אותה. שטח פרטי? מבחינת רבים , כל הערה על רכיבה לא חוקית על המדרכה ועוד במהירות גבוהה, היא בגדר הטרדה. לא פחות. בעיניים משתוממות הם מתבוננים על הולכי הרגל תוך תהייה כנה מדוע הם מתהלכים על המדרכה ומפריעים להם במהלך הרכיבה.

      מה נאחל לנו לשנה החדשה?

      במסגרת התקנות הרלוונטיות שאושרו בחודש יולי, הוסכם כי האכיפה תבוצע באמצעות משטרת ישראל ופקחי הרשויות המקומיות השונות ברחבי הארץ. נכון לרגע זה, הרשויות לא החלו לעשות את המוטל עליהן. יש לקוות כי הדיונים שמתקיימים בוועדה המשותפת למשטרה ולעירייה, בראשות סמפכ"ל המשטרה, במטרה למצוא פתרונות לסוגיה, יסתיימו במהרה והאכיפה הכה מיוחלת תגדע את נגע הרכיבה על המדרכה. במקביל, על משטרת ישראל להגביר את האכיפה כנגד נהיגה בריונית ולאפשר לרוכבי האופנים להשתמש בכביש ולהגיע למחוז חפצם בשלום.

      שנת החליבה הגדולה: עו"ד אלעד שור, מומחה בדיני תעבורה

      בשנת 2014, הצליחה הממשלה להגביר באופן משמעותי את עוצמת חליבת כיס הנהגים. זו היתה שנה שוברת שיאים מבחינת האופן בו התעללה הממשלה בנהגי ישראל. במהלך השנים האחרונות ובמיוחד במהלך השנה, ניתבה המדינה מאות מיליונים של שקלים לצורך הצבת מצלמות רמזור ומהירות. המטרה המוצהרת לא הושגה - הקטנת היקף תאונות הדרכים: מחקר שנערך ע"י הרשות לבטיחות בדרכים מלמד כי חלה עלייה - לא מובהקת סטטיסטית, בחלק היחסי של התאונות בצמתים בהם הותקנו מצלמות מתוך כלל התאונות בצמתים בין דרכים לא עירוניות ראשיות".

      מנגד, המטרה "הסמויה" של תחיבת יד בגסות לכיס הנהגים - סומנה והושגה בהצלחה "מעוררת התפעלות": מעל 200 אלף דוחות בסכום של קרוב ל-150 מיליון שקל. אולם בכך לא תמה מסכת ההתעללות בנהגים: במהלך השנה קודמה רפורמה דרקונית של ענישת עברייני תנועה, במסגרתה ביקשה חברת הכנסת ציפי חוטבלי להרחיב משמעותית את סמכויותיהם של קציני משטרה, ולהחמיר את העונשים המוטלים על עברייני תנועה מועדים. לשיטתה, הקנס אמור היה לגדול בשיעור של 50 אחוז ביחס לגובהו המקורי במקרה של הרשעה, בנוסף לתנאי הפקדת סכום הקנס המלא בבית המשפט כתנאי להגשת הבקשה להישפט. אין ספק כי לו הרפורמה היתה נכנסת לתוקף, העומס המוטרף שמוטל גם כך על שופטי בתי הדין לתעבורה לאור ריבוי הבקשות להישפט, היה יוצר פקק חסר תקדים, תוך יצירת עינוי דין של ממש לתובעים והחלשת האפקטיביות שטמונה בענישה בסמוך למועד ביצוע העבירה.

      מה נאחל לנו לשנה החדשה?

      מוטב שאת התשוקה לחליבה ישאירו מקבלי ההחלטות במסגרת משרד החקלאות ובכל מקרה, יפנימו כי פערי מהירות משמעותיים בין נהגים שונים שנוסעים באותו קטע כביש נחשבים לגורם ברור ומשמעותי לתאונות דרכים. מעבר לכך, אין טוב מבעל ניסיון: נכון יעשה הח"כ הבא שסבור כי ניתן להקטין את מספר תאונות הדרכים באמצעות רפורמות חסרות אחיזה ושוללות זכויות בסיסיות, אם ישוחח קודם לכן עם ח"כ חוטובלי. היא כבר תסביר לו כי "לא ניתן למגר את תאונות הדרכים ברפורמה או בחוק כזה או אחר וכי ניתן לעשות זאת רק על ידי מאבק תודעתי על ליבו של הנהג הישראלי".

      אז מה כן ניתן לעשות? השקעה בתשתיות והגברת האכיפה תוך שימת דגש על עבירות מסכנות חיים להבדיל מאכיפה סוחטת כספים. ועוד דבר: שופטים הם בני אדם מלומדים מאוד ולא מכונה שפולטת פסקי דין. בלא שיוקצו משאבים לצורך מינוי שופטים נוספים, רף השחיקה שלהם יואץ והציבור יפסיד מכך.

      שנה של קיצוץ והתייעלות: אבי פרץ, מנכ"ל חברת פתרונות אפקטיביים

      שוק הרכב הישראלי סיכם את שנת 2014 כשנה המוצלחת בתולדותיו עם מספר מסירות פנטסטי של 250,000 כלי רכב, כאשר שיעור משמעותי ביותר מבין כלי הרכב שנמסרו , מיועדים לצורך מסירת בעסקת ליסינג לחברות. נתון נוסף הוא כי לנוכח מחירי דלק מנופחים ועליות תחזוקה גבוהות, אין פלא שהישראלים שנוסעים הרבה בוחרים בליסינג - נתוני הלהמ"ס מלמדים כי רכב ליסינג נוסע בממוצע מרחק כפול בשנה מזה שנוסע רכב בבעלות פרטית - נתון שחברות רבות לא יכולות היו לחיות. לפיכך, בניגוד לשנים עברו - שנת 2014 התאפיינה במדיניות מוקפדת יותר של החברות כלפי הוצאות הנסיעה: ברבים מהחוזים שנחתמו במהלך השנה נוסף סעיף המגביל את מכסת הקילומטרים.

      החברות הפנימו כי לתרבות הנהיגה של העובד יש גם השלכה כספית בלתי מבוטלת ועל כן, יותר ויותר חברות הטמיעו מערכי בקרה מתקדמים כגון "הקופסא הירוקה" שפותח במטרה לאמוד את מאפייני ההתנהגות של נהג וסווג רמת הסיכון בנהיגתו באמצעות איסוף ועיבוד נתוני מהירות, האצה/האטה ושקלולם באמצעות מודל מתאים. השינוי שחל בתפיסת החברות כלפי סעיף הוצאות הרכב בא לידי ביטוי גם בקביעת נהלים ברורים יותר בנושאי תחבורה ובכלל זה רתימת העובדים לחיסכון בדלק, על ידי הבאת היקף ההוצאה לתודעתם ולהדריכם כיצד, תוך כדי נהיגה בטוחה יותר השומרת על חייהם, ניתן לחסוך 10 -20% בצריכת הדלק.

      לצד זאת, שנת 2014 התאפיינה במגמה נוספת בה החברות מציעות לעובדים לקבל אחזקת רכב במקום רכב צמוד ורבים מהעובדים בחרו בשיטה זו , הן לאור העובדה כי יש רכב חברה אחד בבית, ובכל מקרה – שיקולי כדאיות הכריעו את הכף.

      מה נאחל לנו לשנה החדשה?

      הבנה בקרב העובדים כי מהלכי הקיצוץ וההתייעלות הם כורח ומהווים במקרים רבים כחלופה במקום קיצוץ במצבת כח האדם. לצד זאת, למטבע יש שני צדדים, ועל החברות להפנים כי שימוש רק במקל אל מול העובדים וחיובם על חריגות מהתקציב שהוגדר, יוביל לקיצוץ בעלויות אך יפגע במוטיבציה ובתפוקת העובדים. לפיכך, על החברות להטמיע במקביל מערכי תגמול על התייעלות.

      שנה של סיסמאות ריקות וגרירת רגליים: רו"ח רמי שוורץ :שותף בפירמת שוורץ צדקיה

      שנת 2014 הסתיימה עם ירידה מסוימת במחירי הדלק, אולם אין מדובר על בשורה צרכנית. רחוק מכך. יש בישראל קבוצת אוכלוסייה גדולה שאינה יכולה לנסוע לטייל בסופי שבוע למקום מרוחק מהבית בשל עלויות דלק גבוהות להחריד. התירוץ בדמות שמירה על גבולות התקציב ומדיניות פיסקאלית מוקפדת, מסתיר למעשה את התמכרותם של מקבלי ההחלטות למיסים בתחום הרכב והחלפים.

      אין ספק כי שנת 2014, היתה שנה נוספת בה הציבור הולך בכחש אחר תירוצים שמבוססים על נוסחאות מיסוי מורכבות ומעורפלות, אולם את השורה התחתונה לא ניתן לטשטש: עלויות אחזקת הרכב בישראל גבוהות באופן שערורייתי ביחס למדינות מתוקנות רבות. כל ההבטחות להקלה משמעותית בשיעור המיסוי נותרו בגדר סיסמאות ריקות.

      שנת 2014 היתה שנה ידידותית מאוד, אולם רק לשחקנים הכבדים על המגרש שזכו ליהנות משיטת חישוב פליטת המזהמים. ומה עם הציבור? נפל בשבי המפרסמים מבצעים והנחות שמעידות לכאורה על ירידת מחירים של ממש. ומגיעה גם מילה טובה לרגולטור, שעשה מאמצים כבירים במהלך השנה להדוף עם חומת פקידיו באמצעות בירוקרטיה כל יוזמה של ממש בתחום התחבורה הירוקה.

      מה נאחל לנו לשנה החדשה?

      כנות והוגנות מצד מקבלי ההחלטות. הציבור שבע מרפורמות בעלמה והבטחות סרק למדיניות מיסוי שמאפשרת חיים סבירים ביחס לשכר הממוצע במשק. לפיכך, אם מכורח המציאות הביטחונית במזרח התיכון לא ניתן לצמצם משמעותית את תקציב הביטחון, אלא ככל הנראה רק להגדילו, ניתן ואף חובה לחלק את הכנסות המדינה ממיסים באופן שונה. כך ניתן יהיה לבצע הפחתות של ממש בעלויות רכישת ואחזקת הרכב בישראל. אולם לצורך כך יש לנתק ראשית כל את קבוצות הלחץ מעטיני השלטון. זה נשמע הרבה אולם אין זה מספיק: נדרש כאן שיתוף פעולה בין רופא אורתופד שיטפל בבעיית גרירת הרגליים לבין רופא עיניים שיסייע למקבלי ההחלטות להבחין במנגנון הבירוקרטי הקלוקל שקיים בלא מעט מוסדות שלטון.

      לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל