פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האם פגיעה כתוצאה מהחלפת גלגל תיחשב לתאונת דרכים?

      מה אומר על כך חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) - ומה קבעו בתי המשפט?

      החלפת צמיג (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" טור זה, שדן במקרים בולטים ושכיחים אשר נקבע בהם על-ידי החוק ובתי המשפט השונים כי למרות שנגרמו נזקי גוף עקב שימוש ברכב מנועי - הרי שאינם מהווים תאונת דרכים.

      הפעם נפרט מקרים בולטים ובלתי צפויים שבהם קבעו בתי המשפט - לעתים נגד עמדתן של חברות הביטוח - כי אכן מדובר בתאונת דרכים המזכה בתגמולי ביטוח לפי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

      ה"כניסה" תחת החוק הנ"ל מקלה מאוד עם הנפגע, הואיל ואין צורך להוכיח מי גרם לתאונה, ובמיוחד בולטת חשיבותו הסוציאלית של החוק בכך שכל נפגע גוף, בתוך הרכב ומחוצה לו, יקבל פיצוי - כולל הנהג הנפגע שגרם לתאונה.

      מ.מ.ה. נסע ברכב לטיול שטח עם בנו. במשך הנסיעה בדרך עפר הבחין מ.מ.ה. בתקר בגלגל הימני הקדמי של הרכב. הוא עצר את הרכב והחל לנקוט פעולות שונות לצורך החלפת הגלגל. כשהרים את הגלגל החלופי אל תושבת הגלגל, חש כאב עז בגב התחתון והרגיש קושי לנשום. הוא שמט את הגלגל החלופי ונשכב על הקרקע. בנו, שעמד בקרבת מקום ושמע את צעקות אביו, נחלץ לעזרתו ומשך אותו לאחור כדי שינוח ויתאושש.

      בהמשך, הבן סיים את החלפת הגלגל, וזמן קצר לאחר מכן, כאשר מ.מ.ה. חש הקלה מסוימת בכאביו, עזר לו בנו להיכנס לרכב, והם נסעו הביתה.

      כתוצאה מאירוע זה נגרמו למ.מ.ה. נזק גופני ונזק כספי (הפסד השתכרות בגין היעדרויות מעבודתו).

      חברת הביטוח חלקה על חבותה לשאת בנזקים שנגרמו למ.מ.ה. וטענה כי האירוע אינו בא בגדר תאונת דרכים לפי הפלת"ד.

      חוק הפלת"ד קובע הגדרה בסיסית למונח "תאונת דרכים" ("מאורע שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי, למטרות תחבורה ואשר כתוצאה ממנו נגרם נזק גוף"). חוק זה אינו דורש אשם או אחריות כלשהי. כל מי שנפגע בישראל בתאונת דרכים יקבל פיצוי כספי, גם אם הוא אשם בתאונה (למעט חריגים שנקבעו בחוק כגון נזק מכוון, נהיגה ללא רישיון, היעדר ביטוח או נזק כתוצאה מפריקה וטעינה מרכב כשהוא עומד).

      הגדרת המונח "שימוש" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינה "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, נעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו...."

      בית המשפט ציין כי התנאים ל"טיפול רכב" (על מנת שייחשב תאונת דרכים) הם שתיקון התקלה התרחש בדרך לאחר תחילת הנסיעה, הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי, לא מדובר בתיקון מורכב המצריך טיפול בידי איש מקצוע, והטיפול הוא ברכב עצמו או באחד ממרכיביו.

      בית המשפט קבע כי התנאים מתקיימים לגבי מ.מ.ה., ועל כן מהווה האירוע תאונת דרכים. לפיכך פסק לו פיצויים כספיים בגין נכות רפואית, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, עזרת צד ג' (בני משפחתו) וטיפולים רפואיים.


      נפגעה בהושבת התינוק

      האם חפצים אישיים שאדם מכניס לרכב ומוציא ממנו מהווים "פריקה וטעינה" השוללים פיצוי במקרה של נזק גוף? י' נפגע כאשר סגר את דלת רכבו האחורית השמאלית על ידו הימנית. הפגיעה אירעה לאחר שהניח את המוצרים שקנה לשבת במושב האחורי. המכה גרמה ל-י' שבר באצבע, והוא פנה לקבלת טיפול רפואי. י' דרש פיצויים כספיים עקב הפגיעה שנגרמה לו.

      בית המשפט דן בשאלה האם הפגיעה הייתה אגב החריג של פריקה וטעינה - או במסגרת כניסה לרכב באופן המהווה חלק מהשימוש בו למטרות תחבורה; והאם יש משמעות לכך שהרכב עדיין לא הותנע.

      בית המשפט הסתמך על פסיקה קודמת, שבה נקבע כי בנסיבות פרטיות אין מקום לקביעה כי מדובר בפריקה וטעינה כמשמעותה בפלת"ד. לא דומה הנחת שקית חלב על המושב האחורי לטעינת מטען על משאית. פגיעתו של י' הייתה במהלך כניסתו לרכב למטרת נסיעה, ולכן מדובר בפגיעה אגב שימוש ברכב מנועי. מאחר שאותו שימוש היה למטרת תחבורה (נסיעה מהמקום לאיסוף הבן), מדובר בתאונת דרכים.

      בית המשפט קיבל את התביעה ופסק ל-י' פיצויים בגין תאונת דרכים.

      בפסק דין חדיש שניתן באחרונה קבע בית המשפט כי אירוע שבו ר', שנפלה בעת שביקשה להושיב את בנה בכיסא הבטיחות במושב האחורי ברכב לצורך התחלת הנסיעה ונגרמו לה נזקי גוף (רגלה נתפסה בין הרכב למדרכה), מהווה תאונת דרכים.

      חברת הביטוח שביטחה את רכבה של ר' טענה כי ר' לא הוכיחה את עצם התרחשות התאונה, ובמיוחד לא הוכיחה כי מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, וזאת מאחר שלא הוכח שימוש ברכב מנועי המבוטח על-ידה בעת התרחשות התאונה הנטענת.

      כמו כן טענה חברת הביטוח לסתירות בגרסתה של ר'.

      בית המשפט התרשם כי עדותה של ר' מהימנה חרף כל הסתירות שעליהן הצביעה חברת הביטוח, לצורך קביעת ממצא באשר להתרחשות התאונה, למעט טענתה בדבר התנעת הרכב לפני התאונה.


      בית המשפט ציין כי במהלך עדותה של ר' נעשה על-ידה "מקצה שיפורים" לעומת הגרסה שנמסרה בכתב התביעה; עם זאת, בית המשפט לא מצא כי יש בהוספת טענה זו בשלב מאוחר של ההליך בכדי להצביע על חוסר מהימנותה.

      בית המשפט קבע כי מדובר בתאונת דרכים, והפגיעה שאירעה ל-ר' לא יכלה להתרחש בשום שלב אחר, שכן בשום שלב אחר לא הייתה לה סיבה להתקרב אל הרכב ולהתכופף לתוכו, אלא לצורך הכנסת התינוק לכיסא. באותו רגע נלכדה רגלה במרווח שבין הרכב למדרכה, ונגרמה לה הפגיעה.

      אמנם נכון כי היא הייתה יכולה להיתקל וליפול במקום אחר, ואולם אין המדובר במפגע כלשהו במדרכה שגרם לנפילתה, וגם לא לנפילה סתם כתוצאה ממעידה, אלא לפגיעה שנגרמה בעת הכנסת התינוק לכיסא כתוצאה ממיקום הרכב ביחס למדרכה והיתקעות הרגל בשל כך.

      עוד הוסיף בית המשפט כי "כל אדם יראה את פעולת הכנסת התינוק, או חגירת ילד מאחור או פתיחת דלת לאדם מוגבל או לילד, כחלק מפעולות הכניסה לרכב של מי שמתעתד לנהוג בו, וכחלק מכניסתו שלו לרכב".

      ■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.