ממושב הנהג של הא?יו?וקו הצצתי מגבוה על גג הג'יפ שלי; פתאום הוא נראה קטן כל כך, מיושן כל כך... תא הנוסעים של האיווקו דיילי מודרני לחלוטין, משלב דיפונים חסונים ואלקטרוניקה מתקדמת. האיווקו אינוSUV מתפנק או טנדר הלוקה בפיצול אישיות, מתלבט אם הוא רוצה להיות עכבר שטח או נערת מקהלה עירונית; זהו רכב עבודה נחוש ומסוקס, החמוש בכל מה שצריך כדי לצאת לעבודה 365 ימים בשנה, גשם או שמש, פודרה או בוץ.
הביקור במשק הדבורים של משפחת כ?נות, העביר אותי לעולם של חקלאות עברית, עולם של ישראלים המסתפקים במה שיש להם, ואינם מוטרדים מרקטת ה'גראד' שהשמידה להם מקבץ כוורות; "הרסיסים רק חוררו את הכוורות, אבל הדבורים והדבש לא נפגעו" הסביר לי איתי בענייניות. אלמלא היה עיסוקם מתוק כל כך, הייתי קורא להם 'מלח הארץ'.
אז אין בעיה עם הגראדים אבל כאשר התחיל הטנדר היפאני להתפורר תחת העבודה הקשה, החליטו להשתדרג. לרגע שקלו לעבור לטנדר אמריקני, אבל החליטו שאין לו את העבירות הנדרשת בימות החורף. זה היה ב-2012 ובדיוק אז, סגרה חברת החשמל חוזה להזמנת עשרה 'איווקו דיילי 4X4'. חברת החשמל הזמינה דאבל-קבינה עם תא נוסעים כפול, ומשפחת כנות הזדרזה להוסיף הזמנה פרטית למרכב קצר; נסגר מחיר מצוין של כ-300,000 שקלים, וכך הגיע הענק הכחול אל המושב.
מכונת העבודה
אורכו של רכב המבחן צנוע יחסית, 4,92 מטר (המרכב הארוך נמתח על פני 5.43 מטרים, עדיין סביר לחלוטין) והוא מתנשא גבוה מעל הקרקע. יש משהו מוזר במראהו של האיווקו דיילי; בגרסת טנדר חד-קבינה הוא לחלוטין לא מעוצב בחלקו האחורי, ועל הקובייתיות הפונקציונאלית מורכב תא נוסעים מגולף ומעוצב בקימורים איטלקיים. הרושם מחוזק על ידי פגוש שחור ענקי, ויוצא שהקבינה הכחולה נראית כאילו הושתלה על גבי יצור מכאני אחר.
במבט מלפנים הוא מקסים ואנושי, משדר אלגנטיות כחולה, מעל פגוש ומכלולים האומרים ביזנס הפגוש יצוק מחומר קשיח מאוד, מתחתיו מגן גחון מסיבי מצינורות ברזל, המגן על מערכת ההגה מסלעים מחוצפים. עם צמיגי 36 אינץ' ובסיס גלגלים 3.05 מטרים, מרווח גחון של 30 סנטימטרים וזווית גישה של 50 מעלות נראה שיש לנו עסק עם זחלן סלעים מצוין! אחד היתרונות הגדולים של האיווקו הוא כושר ההעמסה; הכלי שוקל 3.0 טונות וניתן להעמיס עליו עוד 2.5 טונות (כפלים מאשר בטנדרים רגילים). זה מספק את צרכי הדבוראים הנדרשים לשוטט בשדות המוצפים, עם מיכל של שני מטר קוב מים. תחת המשקל הגדול מסגל לעצמו האיווקו נוחות נסיעה מפנקת, מה שלא הופגן בנסיעתנו נטולת המטען.
מתחת לחרטום מתחבא טורבו-דיזל 3.0 ליטר, המספק 170 כ"ס ו-40 קג"מ. המנוע מסתובב ברכות נעימה לאוזן, מעביר את כוחו לגלגלים באמצעות תיבת 6-הילוכים ידנית. תיבת ההעברה מספקת שני יחסי העברה להילוכי 'כוח': הפחתה של 1.3 לנהיגת כביש בעומס ולנהיגת שטח נינוחה, ועוד תיבה המפחיתה את יחסי ההעברה לשליש; עם יחס הפחתה כולל של 1:4.9 לא תהיה בעיה למצוא בכל מצב, את ההילוך המתאים. לאיווקו יש 4X4 קבוע, והוא חמוש בשלוש נעילות דיפרנציאל מקוריות: מרכזית אורכית ושתיים רוחביות. עם צמיגי המישלין שטח-מלא 255/100R16, הוא ינצל כל שבב אחיזה. למקרה חרום התקין איתי כננת וורן 12,000 שתוכל לחלץ אותו מכל צרה; מפרט זה הפך אותו למחלץ הרשמי של מגדלי הדבורים בדרום.
ללא מעצורים
על הכביש, האיווקו נעים ומתורבת לחלוטין; זו משאית קטנה אבל היא משייטת היטב במהירויות חוקיות, והמנוע אינו מתקשה להאיץ את 3,000 הקילוגרם. תצרוכת הדלק המעורבת נעה בין 9-8 ק"מ לליטר, מכובד ביותר. ללא מטען האיווקו קופצנית למדי, תחושה שתרד איתנו גם אל השביל. חיפשנו אתגרי עבירות אבל למרות רצונו הטוב של איתי, לא הצלחנו לאתגר את ה'דיילי' ולמצוא את מעטפת הביצועים שלו; האדמה הייתה לחה ומהודקת, השלוליות לא מספיק עמוקות, ובאזור המבחן לא מצאנו סלעים מאתגרים. עם 25 PSI בצמיגים הייתה הנסיעה נוחה למדי, בוודאי במושב ההידראולי של הנהג; רכב כזה צריך עומס מינימלי כדי שקפיצי העלים המסיביים יתחילו לתפקד.
נסיעת המבחן נתנה לי תחושה מצוינת לגבי יכולות המשאית הכחולה. צמיגי ה-36 אינץ' גדולים מאוד ביחס למשקלה העצמי של המשאית, והיא גולשת בקלות על פני חריצי מים וסוללות תלולות. את הדיונות הרטובות היא בלעה בלי למצמץ ואיתי מספר שגם בקיץ, היא מפתיעה בביצועי החול שלה בוודאי לאחר הורדה מסיבית של לחץ האוויר. צמיגי המישלין XZL 255/100R16 מספקים אחיזה פנומנאלית, ויכולת לתפקד בלחצי אוויר נמוכים מאוד.
שתי תיבות ההעברה מאפשרות זחילה איטית להפליא, במהירות של חצאי קמ"ש, בסל"ד נינוח ובשרני. השילוב של יחסי ההעברה ונעילות הדיפרנציאלים, עם הצמיגים הגדולים וזוויות המרכב המצוינות, נותן לאיווקו פוטנציאל שטח מצוין, ויכולת הישרדות מרשימה. צריך להתרגל לישיבה הגבוהה, הגורמת לכל שיפוע צד להיראות כמתכון להתהפכות. זה קצת מלחיץ אבל האמת היא שכל המשקל מרוכז בגובה הסרנים-שלדה-מנוע, כך שהאיווקו יציב הרבה יותר מכפי שמורגש בקילומטרים הראשונים. יש הקוראים לאיווקו 'מיני יונימוג', אבל אני חושב שזו היסחפות; למרות חוסן המכלולים וזוויות המרכב, לאיווקו אין את הסרנים הפורטאליים העושים מהיונימוג מכונת עבירות מדהימה כל כך. אבל יכולות השטח של האיווקו מספקות לחלוטין, ועל הכביש הוא מתורבת יותר מיונימוג.
למי זה טוב?
על פי עדותו של איתי, זה בוודאי טוב לחקלאות. הוא חושב שבסיס הגלגלים הארוך היה נותן להם מרחב ונוחות משופרים, בלי לפגוע מאוד בעבירות. אבל הם שמחים בבחירתם ולאחר שנתיים ו-57,000 ק"מ, הם מרגישים כי זהו רכב עבודה איתו יעבירו את עשר השנים הבאות. אלו שיקולים המתאימים לכל מי שצריך כושר הובלה רציני קבלנים, חקלאים, חברת חשמל או לוחמי האש. ב-2015 תתחיל סמל"ת לייבא את האיווקו דיילי בגרסת 4X4, המחירים עוד לא ידועים.
לג'יפאי מן השורה, האיווקו דיילי 4X4 פחות אטרקטיבית למרות שיש לה את יתרונות המיסוי המקובלים אצל הטנדרים האמריקניים. האיווקו יכול להיות רכב ליווי פנטסטי לקבוצת ג'יפאים, לשמש כבסיס נייד לחברת קייטרינג או אירוח מדברי, וכמובן לשאת מאחור קרון מגורים חלומי, המאפשר לטייל ברחבי הגלובוס... חברות אירופאיות מרכיבות על ה'דיילי' קראוון Overland, למי שאינו רוצה לטייל עם משאית 11-טון או יותר; בקרו באתר 'יוניקאט' כדי לראות את הפנטזיה הגדולה מכולן.
