ראפיד היא הנשק של סקודה בשוק ציי הרכב. יש לה לכאורה, כל מה שעובד הייטק מדרג ביניים צריך, גם אם יש לו שני ילדים ופאביה קטנה מדי עבורו ואוקטביה לא נמצאת ברשימת המכוניות שהוא רשאי לשלם עליהן. הראפיד מציעה לו מנוע שמקביל בהספקו לאלף-שש-מאות המסורתי (1.4 TSI), חמישה מושבים, תא מטען יעיל וגדול וגם מבנה של שלוש קופסאות, ארבע דלתות שמטווח רחוק נראה כמו אוקטביה.
גם המחיר שלה ממקם אותה די באמצע ולא קשה לבליעה, אבל האפרוריות משתלטת עליה ברגע, על אחת כמה וכמה כשעל הכנף האחורית מודבק הלוגו של מקום העבודה. ואז, כשנה לערך מאוחר יותר, מגיעה הספייסבק - גרסת סטיישן למחצה של הרפיד ומצליחה ברגע להראות פי כמה טוב יותר מהמכונית המקורית עליה היא מבוססת. אבל האם היא גם שימושית ממנה? העמסנו את הילדים ויצאנו לפיקניק.
ראש שחור
ברוב המקרים, כאשר גרסת סדאן מחליפה צורה לסטיישן, מתקבל עיצוב סולידי יותר. סקודה אוקטביה סטיישן לדוגמה. אבל הספייסבק החדשה היא לא לגמרי סטיישן וגם לא לגמרי האצ'בק. היא נמצאת איפשהו באמצע וזה אומר שהחלק האחורי שלה לא מוארך, אלא מעוגל בצורה מחמיאה והרמונית עם העיצוב הכללי. גם הפרופורציות נכונות ומסייעות לה להראות הרבה יותר רזה מ-430 הסנטימטרים שלה לאורך וה-170 לרוחב.
בניגוד לרפיד (סדאן) אשר משווקת בארץ במגוון רמות אבזור ועם שלושה מנועים לבחירה, כדי מחד לפשט את העניין, ומאידך להפוך אתה למעניינת יותר, הספייסבק משווקת רק עם מנוע אחד (מיד נגיע אליו) ורק רמת אבזור אחת - הכי גבוהה וזה בהחלט עומד לזכותה וגם משפר את העיצוב.
הספייסבק מגיעה כסטנדרט עם גג פנורמי כהה שמתחיל מקדמת השמשה ועד קצה דלת תא המטען, יוצר ניגוד יפיפה ברכב המבחן שצבוע בלבן מטאלי. עם חישוקים גדולים בקוטר 17 אינץ' שעוטים גומי רחב ונמוך דופן היא נראית כמעט ספורטיבית. בטח שלא משהו איטי, אפור וגנרי שקיבלתם בליסינג.
מושבים חובקים
כמכונית שמיועדת להיות משפחתית בגודל מדיום, פתיחת הדלתות חושפת תא נוסעים לא ענק, אבל שימושי מספיק עבור הצרכים המשפחתיים שלנו. זה אומר, שני ההורים מלפנים מקבלים מרחב טוב ברוב המקרים, ורק קרבה יתרה של ברך ימין לבסיס הדשבורד הציקה והצריכה ישיבה רחוקה ממה שאנו רגילים (ההגה מתכוונן גם לעומק וזה עוזר). אם כבר נגענו בדשבורד, נספר שבמגע עמו מתחילים לגלות מהיכן נחסכו היורואים שאפשרו את יצירת המחיר הנמוך - הדשבורד בנוי מחומרים קשיחים ברובם שאולי נראים טוב, אבל יוצרים תחושה קשיחה וחלולה. בצד החיובי נציין שהדבר לא פוגע בבידוד הרעשים בתא הנוסעים וישנה גם רשימה ארוכה של אבזור שתמיד נחמד שיש כמו מערכת מולטימדיה מלאה, שליטה מההגה על המערכת, בקרת השיוט ומחשב הדרך, בקרת אקלים ומושבי ספורט שמחבקים חזק במותניים שתומכים ונותנים חושה נעימה מאוד. ועדיין, חסרו לנו פינוקים קטנים כמו סגירת החלונות (אפילו רק את זה של הנהג) בלחיצה אחת במתגים ותפעול אוטומטי למגבים והתאורה.
בשורה השניה, יש שלוש חגורות בטיחות מלאות ואנחנו הצלחנו להכניס שם שלושה ילדים, אשר שניים מהם זקוקים למושבי בטיחות (שלושה מושבי בטיחות לא נכנסים בגלל ממד הרוחב המוגבל). בזנב מוצאים תא מטען בינוני בנפחו עם 384 ליטר בסך הכל. זה 4 ליטרים יותר ממה שיש בפולקסווגן גולף אבל גם 204 פחות ממה שיש לאוקטביה סטיישן להציע. זה אומר שהוא לא גדול, אבל עגלת תינוקות ממוצעת מתקפלת לשם בקלות, עם עוד כמה שקיות ותיקים נחוצים.
122 כ"ס
כפי שנאמר בהתחלה, בזמן שאת הרפיד ניתן לקבל עם שלושה מנועים, את הספייסבק תקבלו רק עם מנוע ה-1.4 TSI שלו 122 כ"ס (5,000 סל"ד) וכן 20.3 קג"מ (החל מ-1,500 סל"ד ועד 4,000 סל"ד). לא, לא עולה בכך שום סוג של תלונה מצדנו והמנוע הזה בהחלט עדיף על ה-1.2 הקטן כשזה מגיע לביצועים ומשיכה כשהרכב מלא בילדים רעשניים ותא מטען עמוס.
המנוע הזה מספק לספייסבק מספיק כוח כדי לנוע בקלילות בכל סוג של דרך, להאיץ בנחישות בהשתלבות לדרכים מהירות וגם לייצר עקיפות בזמן סביר למדי. אנחנו מדדנו לה 8 שניות בהאצה מ-80 ל-120 קמ"ש וזה שם אותה במקום טוב באמצע קבוצת המשפחתיות. לעומת זאת, הראפיד לא מזנקת קדימה בכוח, אלא מפתיעה בהססנות משהו מצד המנוע ותיבת ההילוכים. מן השהיה של שניה שתיים מהרגע לחיצת הדוושה, כאילו היא בודקת עם עצמה אם התאוצה שמבקשים ממנה באמת נחוצה.
הספייסבק עוצרת את הסטופר על 9.7 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש (9.4 שניות בנתוני היצרן), מעט איטי מהמצופה מרכב עם יותר מ-200 קג"מ ותיבה כפולת מצמדים עם 7 הילוכים. בכל הקשור לצריכת הדלק, הספייסבק הציגה בתדלוק ממוצע צריכה של 12.8 קילומטרים לליטר בתנאי המבחן שלנו, שכללו נסיעה עירונית, פרברית וגם שיוט נינוח.
רק נראית ספורטיבית
הספייסבק נועדה להראות צעירה ודינאמית יותר מהראפיד וזה גם מצליח לה מאוד, אבל התכונה הזו לא חלחלה אל הרכיבים המכאניים. הפייסבק לא באמת ספורטיבית יותר מהראפיד או מהנה ממנה לנהיגה. היא לא, אבל היא גם לא פחות נוחה או נעימה ממנה לנסיעה. המתלים הרכים שלה מספקים ספיגה טובה לשיבושים (לא מתרסקת גם על הגדולים שבהם) וריסון מוצלח במקומות בהם האספלט הופך גבה גלי. רק החישוקים הגדולים והדפנות הרזות של הצמיגים מספקים קצת יותר מוחשיות לדרך, אבל לא משהו שפוגע בנינוחות של הנסיעה.
עם זאת, החישוקים והצמיגים האלה גם לא מעלים, ברף המורגש לפחות, את החדות בהיגוי ובהגה בפניות בזכות הנמכת דופן הצמיג. זאת משום שממילא היא מצוידת בהגה אלקטרו-מכאני שלא משדר כל תחושה לקצות האצבעות. משקלו קל ולכן קל לתפעל אותו בעיר. עם זאת, גילינו שהספייסבק צריכה שטח גדול יותר כדי לבצע פרסה. בגלל רדיוס סיבוב גדול יחסית, היא זקוקה לרוורס קצר באמצע, היכן שאחרות היו עושות את הכל בתנועה אחת. מאוחר יותר, כשמנסים בכל זאת להעלות את הקצב בכבישים מפותלים, היא מגלה במהירות שזה לא החלום הרטוב שלה. הגוף מאותת בתת היגוי וההגה מסמן עם תגבור לא אחיד וקפיצי משהו שהעומס הזה לא יועיל לאף אחד.
כשמבינים שהספייסבק נועדה להיות משפחתית ישירה בלי גחמות דינמיות חריגות, מתחילים להעריך את מה שהיא כן יודעת לעשות וזה לשייט בנינוחות בכבישים בינעירוניים. המנוע מסתובב ב-2,000 סל"ד ב-100 קמ"ש, משאיר מספיק כוח כדי להעלות את הקצב ואפילו להכפיל את המהירות. חומרי הבידוד משאירים את רוב הרעשים מחוץ לתא הנוסעים והילדים במושב האחורי עושים פרצופים מרוצים (כשהם לא רבים או ישנים. בעצם, הכי טוב כשהם ישנים).
בינוניות, לא מילה גסה
סקודה ספייסבק היא מכונית בינונית. היא בינונית בגודלה, בינונית במרחב המוצע בתא הנוסעים והמטען, בינונית בנתוני ההספק והביצועים, בינונית באיכות החומרים ולכן גם המחיר שלה בינוני - ממקם אותה בזהירות בין הפאביה לאוקטביה, כדי שתיצור קניבליזציה מינימלית משתיהן. 122 אלף שקל זה תג המחיר שמוצמד לה וזה אומר 10,000 שקלים פער בינה לבין מה שהפך להיות רף המחיר הרוחבי בין המשפחתיות בגודל מלא.
הפער מורגש ומוחשי כאמור, אבל כחבילה הספייסבק מצליחה כן להצדיק את מיקומה ומעמדה ואפילו להראות אטרקטיבית למדי. היא נראית טוב, אפילו טוב מאוד, היא נעימה לנסיעה והכי חשוב, בעולם שמתחיל למכור מכוניות זולות ומוזלות, הספייסבק לא מתפשרת בבטיחות והיא הספיקה לקבל ציון של 5 כוכבים מלאים במבחני הריסוק. יש לה 6 כריות אוויר ואת הבקרות האלקטרוניות הנחוצות, כך שאם אתם זקוקים למשפחתית, אבל לא גדולה ויקרה מדי, היא עשויה להיות פתרון הולם.