פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מסתכלים בנייד ופורצים לכביש: למה אין אכיפה מחמירה נגד הולכי רגל?

      בשנה הקודמת חל זינוק דרמטי בשיעור ההרוגים בקרב הולכי רגל. האם רק הנהגים אשמים? הנתונים מלמדים על התנהגות מסוכנת בקרבת כבישים והסחות דעת שעשויות להסתיים בטרגדיה

      זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה (יח"צ , אור ירוק)
      (צילום: אור ירוק)

      על פי דיווחי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, במהלך שנת 2014 נהרגו 124 הולכי רגל, נתון שמבטא עליה דרמטית במספר ההרוגים ביחס לשנת 2013, אז מספרם הסתכם ב-94. בחינה של הנתונים מגלה, כי בתחום העירוני חלה עליה במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים: 79 הרוגים בשנת 2014, לעומת 68 בשנת 2013. האומנם ניתן להסביר את היקף התאונות הקטלניות רק באמצעות הפניית אצבע מאשימה כלפי הנהגים? נתונים שפורסמו לאחרונה מלמדים כי שיעור ניכר מהולכי הרגל הישראלים מצפצפים על החוק ומבצעים דרך קבע עבירות מסכנות חיים שמובילות לא אחת להתרחשות תאונה.

      תקנה 110 לתקנות התעבורה הקובעת כי "הולך רגל יחצה כביש רק לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות. אם יש בקרבת המקום מעבר חצייה או מקום מוסדר לחציה יש לעבור רק שם. בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר". אולם כאמור, יש את החוק, ויש את המציאות בשטח . מנתונים שפורסמו לאחרונה ע"י אור ירוק עולה כי כ 32.3% מכלל הולכי הרגל שנצפו בסקר שבוצע, חצו את הכביש באור אדום או שלא במעבר חצייה. בין הערים בהן הולכי הרגל מקפידים פחות על חצייה זהירה מהממוצע הארצי ניתן למצוא את ירושלים עם 35.4% מהולכי הרגל, אשדוד עם 37.5%, רעננה עם 37.7% ואום אל פאחם עם 35.3% מהתושבים שלא עמדו באור אדום.

      נדמה כי משטרת ישראל אינה אוכפת את החוק באופן שווה כלפי הולכי הרגל. הנוכחות של השוטרים בקרבת מעברי חציה מינורית ואף אם בחרו להקצות לכך כוח אדם, חומרת הענישה שמוטלת על הולך רגל שביצע עבירת תנועה כגון חציית כביש באור אדום או שלא במעבר חציה – מגוחכת: קנס בסך 100 שקלים, ללא העמדה לדין, אלא אם הוא ביצע עבירה נוספת.

      לדברי עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה: "אין ספק כי קיימת חוסר סימטריה מקוממת מבחינת האכיפה כנגד הולכי רגל. במהלך השנים התקבע בתודעה כאילו חציית רמזור באור אדום או שלא במעבר חציה מהווה עבירה זניחה, אולם זו טעות גסה: זו עבירה שצריך לראות בה כעבירה משמעותית. פוטנציאל הנזק שהיא יכולה לגרום, מתממש מידי יום, כל שכן שישנם אין ספור מצבים בהם הולכי הרגל חוצים את הכביש באופן שיוצר מצב של תאונה בלתי נמנעת"

      משטרת ישראל בחנה בעבר את ההשפעה של ההכבדה האכיפה כלפי הולכי הרגל להפחתת תאונות הדרכים. משטרת מרחב לכיש למשל, קיבלה לפני כשנה החלטה לאכוף ביתר שאת את החוק כלפי הולכי הרגל ובמהלך שבוע אחד, נרשמו בכלל תחנות במרחב לכיש 193 דוחות כנגד הולכי רגל. התוצאה? במהלך השבוע בו התקיים המבצע, לא נרשמו תאונות דרכים חמורות ותאונות בהם מעורבים הולכי רגל.

      לא מסתכלים ימינה או שמאלה, או בכלל

      במסגרת המלחמה שמנהלת המדינה על הקטנת היקף תאונות הדרכים בהן מעורבים הולכי רגל, הועלתה הצעת חוק לפיה נהגים יהיו מחויבים לתת זכות קדימה גם להולכי הרגל אשר נמצאים בסמוך למעבר החציה - ולא רק להולכי הרגל שחוצים את הכביש בגבולות מעבר החצייה, כפי שמחויב בחוק כיום. מנגד, מסביר עו"ד שור כי "מנתונים שפורסמו עולה כי ב-48% מהתאונות הקטלניות שבהן נהרג הולך רגל, נהג הרכב לא נתן זכות קדימה. משמעות הדבר היא כי לא ניתן לראות רק בנהגים כקבוצת הסיכון הדומיננטית ביותר. צריך לנקוט בגישה מחמירה כלפיהם.

      עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, מציין כי לצד ההחמרה באכיפה, ישנן תאונות רבות שנגרמות כתוצאה מחוסר ריכוז של הולכי הרגל ומתחושה מוטעית מיסודה כאילו מעבר החציה מהווה שטח סטרילי. "ישנם לא מעט הולכי רגל שחוצים כבישים באור אדום, ועוד מפנים ביקורת לנהג ואף כועסים על עצם הנוכחות שלו על הכביש. הם סבורים כי הכביש הציבורי נרשם על שמם בטאבו ואין עוד מלבדם. עו"ד ורשה מציין כי אמנם קיימת נטייה מובנת של בתי המשפט לראות בנהג הרכב כגורם האחראי כך שמשימת ההגנה על הנהג היא מורכבת , אך ישנן פסיקות מהותיות בתיקים בהם זוכו נאשמים. הסברה כאילו מדובר הרשעה בטוחה – אינה נכונה".