אחת הדרכים להבין את עוצמת אהבתך לאדם או לחפץ, היא להיפרד ממנו לפרק זמן: לצאת למילואים, לשלוח את הילד לדרום אמריקה, או להיפרד מהג'ימני לחמש שנים. עבור רוב נהגי ישראל, סוזוקי ג'ימני אינו יותר מאשר קופסה חמודה ומיניאטורית, המכניסה טיפת צבע לאוקיינוס מכוניות הליסינג-1600-אוטומט. אבל בתוך האוקיינוס שוחים גם דגיגים חריגים, ג'יפאים שהתאהבו בגמד היפאני והם מוכנים לשלם עבורו כל מחיר, כולל טחינת חוליות הגב התחתון. ככה זה כשאוהבים.
האמת היא שלגמד היפאני יש כריזמה עצומה פנסיו נועצים בך מבט נוגה ואנושי להפליא, הוא ייחודי ובולט לעין, אמינותו אגדתית ותחזוקתו עולה פרוטות, במונחים של רכב שטח. גם מחירו נמוך מאוד 99,900 שקלים בגרסה הידנית אותה בחנו, 119,900 שקלים לגרסה אוטומטית. מה עוד צריך כדי לשכנע אנשים להתגודד באולמות התצוגה, או לשלם מחירים מטורפים עבור ג'ימני משומשים?
ג'ימני 2015 כמעט זהה לקודמיו; היפנים לא השקיעו במתיחות פנים ושאר שינויים חיצוניים. כונס האוויר על מכסה המנוע אינו מוביל אוויר לשום מקום, מקורו במנועי דיזל הנמכרים באירופה (וחבל שלא אצלנו!). לוח המחוונים הוחלף בתצוגה דיגיטלית מודרנית, מינימליסטית לחלוטין. אבל אל תתנו לחזות העירונית להטעות אתכם מתחת למרכב הפעוט מתחבאים מכלולי שטח קלאסיים שכבר הפכו לנדירים בימינו: שלדת סולם, שני סרנים חיים, הילוך כוח, מה שצריך כדי לעשות שטח כהלכתו.
לג'ימני יש גם מגרעות אין מספיק מקום לאנשים ולציוד, בתצורתו הבסיסית הוא פחות עביר מכפי שהיינו מצפים, והוא לא חסכוני ביחס למשקל הזבוב שלו. בנוסף ובעיקר, זהו רכב קופצני המעביר לישבנך כל שיבוש שטח. כי לכן הפך הג'ימני ליקירם של צעירים חסוני גוף המוכנים להיטלטל כדי לזכות ברכב צעיר, מקסים, אמין, עמיד לחלוטין ובעל פוטנציאל שיפורים בלתי נגמר.
במדינת הגמדים, רעש מהומה
אריק איינשטיין שר על מדינת הגמדים, אבל הוא לא היה מצליח לתחוב את גופו הארוך למושבי הג'ימני. המרכב הצר מכתיב ישיבה אינטימית למדי, כאשר מרפקך הימני לא מפסיק להתחכך במרפק הסטודנטית שלידך. מה שמחזק את התאמתו של הג'ימני לדייט ראשון היא העובדה, שאין מקום לארבעה נוסעים על מטענם. סטודנטים גמישים עוד יכולים להידחק מאחור אבל אם תרצו טיול שטח רציני אין מנוס, חייבים לקפל את המושב האחורי לטובת המטען, ולצאת לטיול זוגי אל מול השקיעה. כייף!
האמת היא שיש מרחב מפתיע מלפנים, גם למי שרגיל לשבת רחוק מגלגל ההגה. הג'ימני צר אבל יש בו מקום ליישר את הרגליים, והחלון הקדמי מזדקר הרחק מלפנים. הייתי שמח למצוא כוונון גובה המושב או לפחות, כוונון כלשהוא לגלגל ההגה. אבל בג'ימני, לא צריך לחפש פינוקים הוא הוצג ב-1998 כמחליפו של הסמוראי הספרטני, ומאז כמעט ולא השתנה בו דבר. לא בעיצוב החיצוני, ולא בתא הנוסעים הקשוח והדל להחריד. אז אין כיוון הגה, יש רק 2 כריות אויר (2015, רבאק!), אין מחשב דרך או שקע USB, פינוקים שב-2015 כבר מופיעים במכוניות מיני הכי בסיסיות.
סע לאט
עם ג'ימני נוסעים לאט. אין למנוע כוח, המתלים ספרטניים, מהר מאוד אתה מתייצב על 100-90 קמ"ש, ב-3150 סל"ד גבוהים ואקוסטיים מאוד. קל לכתוב '100 קמ"ש' אבל המאוץ לשם נמשך 14 שניות עם התיבה הידנית, 17.2 שניות ארוכות להחריד עם התיבה האוטומטית. תאוצות הביניים ארוכות וצמיגיות, ויש לתכנן היטב כל עקיפה. בעליות לירושלים נזקקנו להורדות הילוכים תכופות כך שמהר מאוד, אתה מסגל לעצמך סגנון נהיגה רגוע ורפוי, בידיעה שבכל מקרה הנסיעה תיקח את הזמן שלה. ג'יפאים נועזים דיווחו שהמהירות המרבית היא 140 קמ"ש (135 לאוטומט), לא בדקנו.
כונס האוויר מזכיר לנו את אופציית הדיזל שאינה מגיעה למקומותינו; באירופה נמכר הג'ימני עם דיזל 1.5 ליטר, אבל גם שם אין אורוות סוסים ענקית. יש 86 כ"ס (לעומת 85 בבנזין המגיע לישראל), אבל 16/2000 קג"מ (במקום 11/4100). הדיזל גמיש יותר, מעניק נסיעה רגועה וחסכון משמעותי של למעלה מ-25% בתצרוכת הדלק. ג'ימני המבחן הידני עבר אצלנו כ-11 ק"מ לליטר, סביר למדי. עם תיבה אוטומטית תצרכו 25%-30% יותר דלק, זה כבר לא מעט עבור רכב פעוט שכזה.
לא חשוב באיזו תצורת מינוע בחרתם, נוחות הנסיעה תהיה גבולית עם משקל זבוב של 1090 ק"ג ובסיס גלגלים של 225 סנטימטרים, אתה מרגיש כל אבן וכל סדק באספלט. העמסת ציוד טיולים משפרת את נוחות הנסיעה וכך גם הורדה מתונה של לחץ האוויר, אבל אל תצפו לנוחות של ממש. בנסיעה עירונית, אגב, המצב הרבה יותר טוב. המנוע זריז ונחרץ, המידות המיניאטוריות מאפשרות להשתחל לכל מקום חניה, ואין בעיה לטפס על המדרכה של הסופרמרקט.
שביל קליפות התפוזים
למרות הפיתוי האופנתי, אין טעם לקנות ג'ימני ולנסוע איתו רק על הכביש. ב-100 או 120 אלף שקל אפשר למצוא חלופות נוחות ומפנקות פי כמה, אמינות ובטוחות יותר. ההצדקה לקניית ג'ימני היא יכולת השטח שלו כפי שהוא יוצא מאולם התצוגה ובעיקר, לאחר מקצה שיפורים קטן. כבר כתבנו שמכלולי השטח של הג'ימני מצוינים, ברמה גבוהה יותר מזו של קרוסאובר אופנתי העולה כפליים ואף יותר. אבל מרווח הגחון עומד על 19 ס"מ זערוריים, והמיגון הקדמי בולע עוד כמה סנטימטרים יקרים. מהלך המתלים המקורי מצומצם ומשקל הזבוב אינו מצליח להצמיד את הצמיגים לקרקע, אובדן האחיזה ממתין לך בכל הצלבת סרנים. בימים עברו היה נהג הג'ימני צריך להיות אומן בבחירת נתיב התקדמות אבל בגרסת 2015 יש בקרת משיכה אלקטרונית, המשפרת את יכולת ההתמודדות בהצלבות.
הג'ימני מאתגר את נוסעיו אבל בסופו של דבר, הוא מגיע כמעט לכל מקום. משקלו הזערורי מקל על התקדמות ועל חילוץ מזדמן, זוויות המרכב מצוינות והפגושים עמידים לפגיעות קרקע מינוריות, שדה הראיה מעולה לפנים ולאחור, חוסן מכלוליו מאפשר לנקוט בנהיגה תוקפנית יחסית כזו שהייתה מרסקת רכב שטח אחר, אבל הג'ימני בולע בלי להניד אגזוז. בסיס הגלגלים הקטן פוגע בנוחות הנסיעה, אבל הוא מאפשר להשחיל אותו בין בורות ומדרגות המפריעים לרכבי שטח בגודל סטנדרטי. המנוע הקטן אינו מספק כוח זחילה, ולכן יש לשמור על מידה של תנופה, כדי להתקדם. אין ספק שג'ימני הוא בית ספר מעולה לנהיגת שטח וכביש! חלק מהלימוד יהיה בנושאי התאמת לחץ האוויר בצמיגים הורדת לחץ לכ-20 PSI תשפר במעט את הנוחות, ואת העבירות.
רוב הג'ימנים המטיילים ברצינות בשטח, עברו שדרוג לעתים, מעבר לגבול החוק. רכב המבחן צויד בערכת 'ספארי' של היבואן; תמורת תוספת של 5000 שקלים קיבלנו ארבעה צמיגי שטח במידה המקורית, ומיגוני גחון (סרן קדמי, טרנספר ומיכל דלק). בגרסה זו הוא באמת יכול להגיע רחוק. יודעי דבר טוענים שעדיף לקחת את הרכב ללא ערכת הספארי ולשדרג לבד להחליף את הצמיגים אצל פנצ'רייה (ולקבל זיכוי על הצמיגים הסטנדרטיים, 205/70R15 מיניאטוריים), ולהסתפק במיגון טרנספר שהוא ההכרחי (נזקי סרן קדמי נדירים ביותר, והמיגון גוזל מרווח גחון קריטי).
בתחום האפור שמעבר לחוק היבש, מקובל להתקין הגבהה של 2 אינץ', המשפרת את העבירות (אבל אללי, פוגעת ביציבות ומכניסה אותך לתחום הדמדומים שאינו חוקי למהדרין). רבים מרכיבים גם צמיגים במידה 215/75R15, המשפרים את הג'ימני עוד.
רוצים ללכת רחוק יותר? קחו את הג'ימני האפור הניצב מאיים, מעל רכב המבחן הלבן. באופן אישי לא הייתי מעיז לנהוג ככה על הכביש הציבורי, אבל יש אנשים החושבים אחרת... כרכב עבירות מחודד ומגורזן, הג'ימני המשופר נועל צמיגי שטח מלא 235/75R15, עם הגבהת מתלים של ארבעה אינץ' (מבחינתי, זה כבר מעבר לגבול הסביר לא רק מבחינת החוק אלא גם מבחינת היציבות בכביש, ובשיפועי צד). נעילה אחורית לוקרייט ונעילתARB קדמית, מוטות רדיוס משופרים, שנורקל, גגון... כדי לפצות על הצמיגים הגדולים יותר (29 אינץ' לעומת 26 מקוריים) הותקנה בג'ימני הידני תיבת העברה של ג'ימני אוטומטי המקצרת את יחסי ההעברה, עד ליכולת זחילה. מחיר החבילה עובר את ה-25,000 שקלים. לא ממליץ לנהיגה בכביש הציבורי!
האם האלקטרוניקה פותרת הכל?
בואו נחזור לעולם החוקי והשפוי של ג'ימני סטנדרטי וחוקי למהדרין. אנו מברכים בלהט על תוספת ה-ESP החיונית כל כך ברכב קטן, גבוה וצר, בעל הנעה אחורית ומהלך מתלים גדול. אבל צריך לזכור שהאלקטרוניקה אינה משנה את חוקי הפיסיקה ועדיין, אין בעיה להשכיב את הרכב הזה על הצד. לכן נדרשת נהיגה רגועה ומחושבת ויש להסביר זאת היטב, לנהגים צעירים החושקים בג'ימני כברכב ראשון.
התאכזבתי מתפקוד מערכת בקרת המשיכה האלקטרונית (TC); היא משפרת את יכולת הג'ימני להתמודד עם הצלבות אבל פעולתה איטית ומאוחרת, והיא מתקשה להוציא את הג'ימני מהצלבה קשה עליה נעצר לרגע. זה אומר שעדיין צריך לבחור קו התקדמות אופטימאלי לאורך המכשול, ולנסות לזרום אותו ללא עצירה. כבר אמרנו שהג'ימני הוא בית ספר מצוין לנהיגת שטח? מכלול נוסף שאינו מתפקד מושלם הוא השילוב החשמלי של ההנעה הקדמית והילוך 'כוח'. לעתים הוא לוקח את הזמן שלו ויש לבצע כמה ניסיונות שילוב, עד שאפשר להתקדם. פה הייתי שמח לשמר את מנוף השילוב המכאני של פעם, מוצק ואמין לחלוטין!
סוד הקסם הג'ימנאי
אני יכול למתוח ביקורת מעכשיו ועד עולם, אבל זה לא יפגע באטרקטיביות ובכריזמה הענקית, של גור הג'יפים החמוד. ג'ימני הוא רכב שטח מעולה, זול לקנייה ועמיד להפליא, מניה בטוחה בשוק המשומשות. הוא לא יימכר כאן בכמויות ענק אבל אנו צריכים רק אספקה יציבה של כלים כאלה, שישתחררו בעתיד לשוק המשומשות ויעניקו לג'יפאים צעירים אופציה מדליקה לרכב שטח למתחילים. אפשר לעקם את האף מול הספרטניות המודגשת של הג'ימני אבל בעידן בו נכחדים רכבי השטח האמיתיים, אנו מאושרים לראות את הג'ימני חוזר לאולמות התצוגה!
במחיר מצוין של 99,900 שקלים, רכב המבחן ייקח אתכם עד לקצווי הארץ ומעבר להם. הוא יגיע לכל מקום ויחזור משם בחתיכה אחת (מה שאי אפשר לומר בוודאות על חוליות הגב של נהגים קשישים, כמו כותב שורות אלה...). חובבי שטח יוכלו לשפר אותו במסגרת החוק עם ערכת 'ספארי' העולה כ-5,000 שקלים, או בהרכבה עצמית. נעילה אחורית כבר לא חיונית כפי שהייתה בטרם ימי האלקטרוניקה, אבל היא תסייע להגיע רחוק עוד יותר. עבור מי שמתכנן לטייל ברצינות והרבה, התיבה הידנית היא הבחירה היחידה. היזהרו בשיפורים שאינם חוקיים, המסכנים את בטיחות הנסיעה!
עבור ג'ימני אוטומטי (המצויד בערכת מולטימדיה CITY) תשלמו תוספת גבוהה מאוד של 20,000 שקלים, וזה המון כסף בוודאי עבור תיבת 4-הילוכים פרימיטיבית, הגוזלת 3.2 שניות מאפס ל-100 וכ-10% דלק, לפחות. אבל מתברר שכ-80% מהלקוחות משלמים 119,900 שקלים עבור ג'ימני אוטומטי המסוגל גם הוא לקחת אתכם לכל מקום. קל יותר לנהוג בשטח עם אוטומט, למרות שיש לו מגרעות. גם לגרסה האוטומטית תוכלו להוסיף את ערכת הספארי. בסופו של דבר, הג'ימני מחזיר לנו ג'יפאות טהורה ומזוככת, במחיר שווה (כמעט) לכל יד. כמה יפה!
עלויות טיפולים ותחזוקה:
טיפולים עד 60,000 ק"מ: 4,420 שקל
מצמד: 1,200 שקל, 1,074 שקל עבודה
2 רפידות בלם קדמיות: 437 שקל
2 צלחות בלם אחוריות: 800 שקל
נעלי בלם אחורי: 332 שקל
מראות חיצוניות (ימין, שמאל): 780 שקל
פנס ראשי (ימין, שמאל): 780 שקל
פנס אחורי (כנף): 234 שקל
פנס אחורי: פגוש: 121 שקל
עוד שטח ופנאי בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל
