צלם: ערן גילווארג
יש מעט מאוד אופנועים בישראל שגורמים לי לחייך בקסדה בשלב כל כך מוקדם של המבחן. רק דקות של רכיבה על האיילון אחרי רגעים ספורים בתוך העיר והחיוך בקסדה נמתח מצד לצד. אופנוע הצעירים החדש של ק.ט.מ, ה-RC 390 שהגיע לארץ רק לפני ימים אחדים, כל כך כריזמטי וערני שהוא שובה את הרוכב של על גבו מיד. כיף להיות צעיר.
ה-RC 390 הוא האח ה"גדול" במשפחת האופנועים הספורטיביים שהשיקה היצרנית האוסטרית לפני ימים אחדים בישראל. מתחתיו נמצאות גרסאות ה-200 וה-125. אופנועי ה-RC (Race Competition) נוצרו בהקבלה ובהתבססות על משפחת ה"דיוק" של המותג, אך בהשראת אופנועי המירוץ של הכתומים בליגת ה-Moto2 וזה כבר עושה לנו חשק לרכב.
חיבור ויזואלי
החיבור הראשוני עם ה-RC390 קורה מהר מאוד בזכות העיצוב. יש בו שילוב מאוד מוצלח של רכיבים שהופך אותו למאורע של ממש על שני גלגלים. בזמן שחלק מהמתחרים בחרו להראות כמו המקור, אך סיימו עם הופעה פושרת, הכתום הזה הולך כמעט עד הסוף. שלדת הצינורות הכתומה שנמתחת מקדמת המנוע ועד קצה הזנב תוקפת את האישונים ומעניקה ל-RC מראה רציני שאומר - "חבוב, אני פה כדי לעבוד, לא כדי להשתזף בשמש". הרושם הזה ממשיך להתעצם בזכות הפירינג הזוויתי, סכמת הצביעה של אופנוע המבחן, המושב שנראה כמו one-seat אבל בעצם רך ומאפשר הרכבה עליו והאגזוז המכוסה שנמצא מתחת למנוע, סטייל דוקאטי פניגאלה.
כמובן שהטיפול העיצובי לא מסתיים שם וממשיך עם חשוקים כתומים ודקיקים, מכל דלק גבוה, קליפאונים וכמובן מסכת חזית עם שתי עדשות דמויות עיניים, שלא משתדלות, אבל מצליחות להעניק למכונה הזו הבעת פנים. בזמן הרכיבה, כשמורידים את המבט מטה, מגלים שהראש נמצא מעל המזלג הקדמי והחיפוי שם שקוף בחלקו. היכולת לראות דרך הפירינג את הכביש מוסיפה לתחושת הקלילות שהוא משאיר בין הרגליים. אהבתי גם את העובדה שהמתגים השונים שלו מוארים ובלילה זה גם עוזר וגם נעים.
רואים שרזיתי?
החיוך שהופיע בתחילת הרכיבה, מקורו כבר ברגע הראשון שהנפתי רגל והתמקמתי על מושבו - נדמה כאילו לאופנוע הזה אין משקל. אמנם רק לפני רגעים ירדתי מאופנוע ששוקל כמעט 100 קילוגרמים יותר, אבל גם ללא פערי התחושה, ה-RC390 מתנועע בין הרגליים כמו מקל מטאטא מכושף. הוא קליל ורזה וברכיבה בעיר אני ממש צריך לוודא שהרגליים באמת חובקות אותו כהלכה, שכן נדמה שיש בניהן מעט מאוד אופנוע.
כשהאופנוע קל כל כך, זה לא רק תורם לביטחון ולנוחות ממשית בתמרונים, זה אומר שצריך להשקיע גם הרבה פחות מאמץ כדי לגרום למסה לזוז לפי רצונך. פניות, בלימות, האצות, הכל קורה בצורה חלקה וכשלא מתאמצים את הגוף, גם התחושות שעולות מהאופנוע מתעצמות.
מהר מאוד שמנו פעמינו לחלקה הצפוני של ישראל. לא צפונה מדי כדי לראות מה הוא מסוגל לעשות כשיורים עליו טיל קורנט, אבל כן אל סדרת כבישי הרכיבה המוכרים בסביבות הגלבוע ומבואות הכינרת ורמת הגולן. רגע, יוצאים לרכיבה מרובת קילומטרים עם אופנוע עם מנוע קטן? כן. הדילמה הזו בהחלט עלתה בראש ברגעים שלפני, אבל כשמחלף אולגה עבר ואחריו גם צומת מגידו ושום דבר בגוף לא כאב והאופנוע מצדו אומר "רק תן לי דלק ונמשיך", אז המשכנו.
שחור חזק
ה-RC390 מצויד במנוע סינגל בנפח 373.2 סמ"ק והספקו מיועד להגשים כמעט את כל שניתן בגבולות הקבוצה - 44 כ"ס, כאשר התקרה נמצאת ב-47 כ"ס וכן גם 3.5 קג"מ. את הסוסים הוא משיג גבוה ב-9,500 סל"ד ואת המומנטים ב-7,250, אבל זהו מנוע חד ומהיר תגובה לכל נגיעה במצערת והכוח המשמעותי שלו מופיע בין שני השיאים המצוינים. שם, בין שיא המומנט לשיא ההספק, הוא פורח וקפיצת הכוח מורגשת מאוד.
התפוקה רגועה או אפילו רדומה יותר בסל"ד הנמוך, אך זו תכונה אופיינית למנועי סינגל קטני נפח שכאלה, אבל גם בסביבות ה-5,000 סל"ד יש תחושה שיש עם מה לעבוד, אפילו בהילוך השישי הגבוה. זה אומר שבעיר קל מאוד להנהל ושבשיוט ב-100 קמ"ש, ההילוך הגבוה מסובב את המנוע ב-6,000 סל"ד ומעט אחר כך כבר יש קפיצה מוחשית ביכולת התאוצה ופיתוח המהירות. מן בעיטה קלה בישבן שמסוגלת להטיס את האופנוע הקטן למהירות מרבית של 175 קמ"ש.
ה-RC390 מפתיע גם ביכולת השיוט שלו. למרות המנוע הקטן וחרף הקופצניות של המתלים, הוא מרגיש בנוח להתיישב על 140 קמ"ש למרחק גדול. במהירות הזו הרוח תומכת היטב בגוף ומסירה משקל מיותר מהידיים וגם הרגלים משדרות שהכל בסדר עם המון מקום מעל הרגליות. ובכלל, לאורך כל רכיבת המבחן שהסתכמה בכמעט 800 קילומטרים, לא חשנו בכאבים מיותרים, למרות התנוחה הספורטיבית. ועדיין, קצת יותר ריפוד במושב היה עושה רק טוב. בביקורים בתחנת הדלק, מגלים שלמרות שדחקנו מאוד במנוע, הצריכה עמדה על ממוצע של 24 קילומטרים לכל ליטר. ב"לג" אחד רגוע וארוך השגנו נתון של 32 קילומטרים לליטר, כך שעם 10 ליטרים במכל, טווח הרכיבה בין תדלוקים יותר ממספק.
התנהגות של גדול
הגלגל האחורי הרזה (150/60 R17) מסגיר את היות ה-RC הזה אופנוע קטן נפח, אבל הוא לא מספר עד כמה הוא מפצה על כך בהתנהגות כביש כשרונית במיוחד. הכביש הציבורי, ששונה מאוד ממסלול מירוצים, מצריך חדות לצד ידידותיות, גמישות לצד ביטחון והכל בתוך המסגרת הצרה של הנתיב ותחת חסדיה של האחיזה המשתנה. ה-ק.ט.מ הזה עושה בדיוק שם עבודה מצוינת.
החיבור המהיר אליו מתבטא בכך שלא צריך לחפש אחרי הגבולות שלו בכבישי הרכיבה הנכונים - הם כאילו ידועים מראש ובעיקר, רחוקים מאוד. פניה רדפה פניה ואני משתהה לנוכח האחיזה הרבה שמגיעה מהצמיגים והאופן שבו הם מחמיאים ל-RC - הם לא רק אוחזים היטב באספלט, אלא גם מאפשרים מעבר קל מאוד מצד לצד וגם עושים זאת בצורה חלקה וליניארית מאוד, ללא מדרגות או שינויי אחיזה. כשהסליידרים מגרדים את הכביש בנינוחות, חשבתי לרגע ש-MRF ההודית, יצרנית הצמיגים שתרמה את עבודתה לאופנועי ה"דיוק", התעשתה וממש הפתיעה, אבל בעצירה הראשונה הסתבר שעל החיבור כאן לאספלט אמונים "מצלר" שהוכיחו שהם עדיפים לאין שעור.
ה-KTM RC 390 כאילו קורא את המחשבות שלי למרות שהן עטופות בקסדה והוא זורם בין הפניות באופן מאוד ייחודי, כמו מים בנהר רחב - שקט מלמעלה, אבל סוער מלמטה. המון משקל מונח על הגלגל הקדמי והוא מחזיר מצדו המון תחושה לידיים דרך הקליפאונים והגוף יכול לנוע על המושב גם לאורך וגם לרוחב בקלות. המנוע אולי לא מפוצץ בסוסים, אבל התגובה החדה של המצערת מצריכה מינון נכון של דלק כי כשהסל"ד נע בתוך רצועת הכוח, פתיחה לא זהירה של המצערת, תוביל לפסיעה של הגלגל האחורי. זה נחמד כשמצפים לה, פחות כשלא.
יש לנו גם המון מחמאות אל הבלמים. נכון שבעצם מדובר במערכת של BYBRE, הרמה ה"עממית" של ברמבו, אבל הם עושים עבודה מצוינת כאן. הנשיכה חזקה ונחושה והתגברות העוצמה ליניארית וחלקה, מבלי שהם יבהילו את הרוכב. עדיין צריך שתי אצבעות על המנוף כדי לקבל כוח עצירה משמעותי, אבל הוא בהחלט מגיע ובגיבוי אחיזה טובה בכביש ומערכת ABS יעילה, אפשר לייצר בלימות חזקות מאוד. רק בשימוש עיקש, חזק ותכוף, הצלחנו לגרום להתעייפות של הבלם הקדמי, אבל לאחר זמן קצר לקירור, עצמת הבלימה חזרה לקדמותה.
שובר את גבולות הקבוצה
שלושת ימי הרכיבה על ה-KTM RC 390 היו מהנים כמו שהם היו מפתיעים. לא שהגענו עם ציפיות מקדימות, אבל גם בראיה רחבה, זה לא טריוויאלי לקבל יכולות גבוהות כאלה מאופנוע קטן כל כך. הוא בולע מרחקים, הוא חזק מספיק כדי להכתיב קצב משכנע, הוא מסוגל להיות חסכונית מאוד בדלק והתנהגות הכביש שלו באמת יכולה להאיר עיניים של רוכבים חדשים שמעוניינים להיכנס לעולם הספורטיבי של הרכיבה. ובקיצור, יש כאן הרבה מאוד אופנוע עם מעט מאוד פשרות (פה ושם בגימור הכללי) ולטעמנו, בהחלט הצליח ל-KTM.
אבל הרבה מאוד אופנוע והרבה מאוד יכולות, אומר במקרה שלנו גם הרבה כסף. ה-RC 390 ידרוש מכם להיפרד מכ-52,000 שקל כדי שתוכלו לקרוע מעליו את הניילונים וזה ממצב אותו גבוה מאוד בקבוצת ה"עד 47 כ"ס" ורחוק מהנינג'ה 300 של קוואסאקי וה-CBR300 של הונדה בשורת המחיר. אפשר כמובן להצדיק זאת בעובדה שמקבלים כאן יכולת גבוהה יותר ובעיקר יותר מנוע, אבל הדבר בהחלט עשוי לצמצם עבורו את הנוכחות הריאלית בקרב קהל ה"אבא-תקנה-לי".
על הצד הטכני:
מנוע: סינגל, 4 פעימות
נפח: 373.2 סמ"ק
קירור: נוזל
הזנה: הזרקה של בוש, מצערת 46 מ"מ
הספק: 44 כ"ס ב-9,500 סל"ד
מומנט: 3.5 קג"מ ב-7,250 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
שלדה: צינורות פלדה
מתלה קדמי: מזלג הפוך WP, 43 מ"מ, 23.5 מעלות
מתלה אחורי: זרוע דו-צדדית, מונושוק WP
מהלך מתלה קדמי\אחורי: 125\150 מ"מ
בלם קדמי: דיסק יחיד, 300 מ"מ, קאליפר רדיאלי
בלם אחורי: דיסק יחיד, 230 מ"מ, קאליפר צף
ABS: יש, בוש
צמיג קדמי: 110/70 R17
צמיג אחורי: 150/60 R17
מרווח גחון: 178.5 מ"מ
גובה מושב: 82 ס"מ
מכל דלק: 10 ליטר
משקל (רטוב): 147 ק"ג
צריכת דלק (מבחן): 24-32 ק"מ לליטר
טיפולים ותחזוקה:
טיפול 1,000 ק"מ: 685 שקל
טיפול 7,500 ק"מ: 734 שקל
טיפול 15,000 ק"מ: 1,070 שקל
טיפול 22,500 ק"מ: 734 שקל
טיפול 30,000 ק"מ: 1,070 שקל
סך הכל 30,000 ק"מ: 4,294 שקל
רפידות בלם קדמי: 176 שקל
רפידות בלם אחורי: 193 שקל
שרשרת וגג"ש: 1,397 שקל
עוד מבחנים לאופנועים וקטנועים בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל